איש יהודי היה בבית שמש הבירה ושמו מאיר סטאריק. הוא מאיר המשורר מירושלים ועד מירון ומבית שמש ועד בני ברק, שבע ועשרים ומאה מדינה... כי מאיר בעל מנגן טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו, ובכל מקום ומקום, חתונה וחתונה אשר קולו מגיע, שמחה וששון ליהודים, משתה ויום טוב!
בימים ההם, כשבת כ"ק אדמו"ר מתולדות אהרון על כסא מלכותו אשר בבית המדרש הגדול בירושלים, בהיקבץ חסידים ואנשי מעשה אל מאה שערים, אמר להביא לפניו את בעל המנגנים דחצר ביתן המלך, ה"ה מאיר סטאריק ויוסי אייזן המנגן בכלים מכלים שונים. בלילה ההוא נדדה שנת החסידים וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר!
על כן, בעלי המנגנים אשר בתולדות אהרון, מאיר סטאריק ראש המשוררים בחצה"ק, ויוסי אייזן – אשר בכל ערי הפרזות ובכל מדינות המלך יצא שמעו כמיטיב נגן, נקהלו בעריהם להיות עושים את 'פורים אין תולדות אהרון' באלבום חדש, מושקע ומהודר, להיות כל איש 'משורר' בביתו מניגוני ימי הפורים של תולדות אהרון, ניגוני שמחה וריקוד ומחרוזות התעוררות וכיסופין, כרצון איש ואיש!
עוד באתר:
אל המשתה אשר עשו מאיר ויוסי נקראו בשם גם מקהלת חסידי תולדות אהרון, ויין מלכות רב - ה"ה מקהלת 'מלכות', מקהלת 'קאפלה', ואף משומרי הסף הסריסים מבני חצר תולדות אברהם יצחק: אהרלה סאמעט ועקיבא גרומן. חור כרפס ותכלת במחרוזת השתפכות הנפש מאת ר' מאיר אדלר, גם הוא מהיושבים בראשונה במלכות.
המחרוזת הראשונה 'ששון ושמחה' מכילה את מיטב הקלאסיקות הפורימיות החסידיות המאפיינות את הטיש האגדי של פורים בתולדות אהרון שאורכו כ-12 שעות! כאשר מלווים אותה מקהלת תולדות אהרון יחד עם נגני הכליזמר נחמן צוקר ונחמן הלביץ. בין היתר מושמע כאן ניגון המגילה המושר בינות לפרקי המגילה בתולדות אהרון וגם הלבשה מעניינת של 'ואתם כתבו על היהודים'..
במחרוזת השניה 'נפשי בשאלתי', תשלובת של ניגוני רגש והתעוררות המאפיינים את עיצומו של חג הפורים בתולדות אהרון, ביניהם ניגוני קודש שחיבר כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות אהרון בעצמו, ומביניהם ניגונים המיוחסים לרועי החסידות לדורותיהם זי"ע.
במחרוזת 'ונהפוך הוא', מהפך סטאריק את הקערה על פיה ומארח את בעלי המנגנים של החצר השנייה במאה שערים – תולדות אברהם יצחק, ה"ה אהרלה סאמעט ועקיבא גרומן. אליהם חוברת גם מקהלת 'קאפלה' המפורסמת, בניצוחו ועיבודו של נותי רוטמן.
מחרוזת מיוחדת באלבום זוכה לשם 'מלכות' שכן בתולדות אהרון, בכל ימות השנה ובימי הפורים בפרט, העניין הנשגב של עול מלכות שמים זוכה למקום בראש. כך יכול כ"ק הרבי שליט"א לחזור במשך עשרות פעמים על הקטע המוכר 'וידע כל פעול' בניגון 'אני מאמין' המפורסם, ללא הפוגה. רבים מניגוני ההמלכה המפורסמים בעולם מקורם אכן כאן, בתולדות אהרון, בטיש פורים. את מחרוזת 'מלכות' מלווה כמובן מקהלת 'מלכות' בניצוחו ועיבודו של פנחס ביכלר.
במחרוזת 'נקהלו היהודים' נקהלו ובאו מקבץ ניגוני מחיית עמלק וניגוני שמחה על היותנו העם הנבחר, כשאלו זוכים למקום של כבוד בעיצומו של המשתה בתולדות אהרון.
לסיום, מצורפת לאלבום מחרוזת בונוס בשם 'השתפכות', אותה חרז ומבצע בעל המנגן הרב מאיר אדלר, בליווי מקהלת 'מלכות', להשתפך בעת רצון של משתה היין בניגוני קודש עתיקים, כאשר נכנס יין ויצא סוד מעומק נשמתו של כל יהודי הנכספת ומשוועת 'נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי' ו'כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי' ועל גאולתנו ופדות נפשינו במהרה בימינו.
קרדיטים:
שירה: מאיר סטאריק, מאיר אדלר, אהרל'ע סאמעט, עקיבא גרומן
עיבוד: יוסי אייזן
מיקס: חיים מוזס
עיבוד קולי: פנחס ביכלר, נותי רוטמן
מקהלות: מקהלת מלכות, מקהלת קאפלה, מקהלת תולדות אהרן
כלי נשיפה: נחמן צוקר
גיטרות: אבי סינגולדה, נחמן הלביץ
כינורות: דוד פראנק
פסנתר ובס: אלי פרוכטר
הוקלט באולפני שלוימי בוקשפן, יונתן בלוי, יענקי כהן.M.W
גרפיקה ועיצוב פרוייקט: זעירא
הנפשה: שניאור אייזנבאך
צילום: שלום קרויס
קונספט ומאסטרטגיה: פנחס ביכלר
הפקה: אברהם יצחק שידלא
