מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שניה ושלישית את מסגרות תקציב המדינה ויעדי תקציב המדינה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025.
בין הצעדים שאושרו ניתן למנות את שינוי מנגנון העדכון של מדרגת הגבייה המופחתת לעניין גביית דמי ביטוח לאומי, השוואת שיטת הצמדה נושאי משרה ברשויות מקומיות וברשויות השלטון, הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, השתתפותם של העובדים ובעלי תפקיד בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2025 ו2026 וכן הצעדים הבאים:
צמצום ההון השחור
עוד באתר:
מאז החלה לפעול רפורמת חשבונית ישראל בשנה שעברה נחשפו חשבוניות בשווי של מעל 30 מיליארד ש"ח החשודות כפיקטיביות. פוטנציאל הפסד המס במע"מ בלבד הנובע מחשבוניות אלו מוערך בכ-6 מיליארד ש"ח. כיום ישנה לקונה בחוק המאפשרת לבקש ניכוי הוצאה בעבור חשבונית שזוהתה כפיקטיבית. כלומר, חשבונית שכבר סומנה כחשבונית פיקטיבית ולא קיבלה מספר הקצאה מהמערכת עדיין עלולה להיות מותרת בניכוי לצורך מס הכנסה. ברפורמה המעודכנת לא יותרו עוד הוצאות שלא קיבלו מספר הקצאה במס הכנסה, תוקדם הורדת הרף ממנו נכנסות חשבוניות למערכת כך שכל חשבוניות מעל 10 אלף ש"ח תעבור במערכת החל מינואר 2026 (במקום ב2027) והרף ירד ל5 אלף ש"ח לחשבונית כבר ביוני 2026 (במקום ב2028). בנוסף, לא יוכרו הוצאות החייבות בניכוי מס במקור במידה ולא שולם המס או הוצאות שעוברות על החוק לצמצום השימוש במזומן, מה שיפחית את התמריץ לקבל תשלום ולשלם במזומן בסכומים של מעל 6,000 ש"ח לעסקה בניגוד לחוק, ורף הדיווח המפורט למע"מ ירד ל500 אלף ש"ח מחזור בשנה, מה שיכניס מעל 100 אלף עוסקים נוספים למעגל הדיווח המפורט ויאפשר לצמצום ניכויי מס תשומות שלא מבוצעים כדין או שימוש בחשבוניות פיקטיביות באותם עסקים.
ודאות מיסויית להייטק: הקלות בביצוע שינויי מבנה: כיום, ישנן הטבות מיסוי הניתנות בביצוע שינויי מבנה, כגון דחיית מס בעת שינוי המבנה, תחת עמידה בתנאים מסוימים. הטבות אלו ניתנות מתוך מטרה לעודד שינויי מבנה אלו, שהכרחיים עבור תעשיית ההייטק. הרחבת שינויי המבנה הזכאים לדחיית מס, ביניהם הגדלת היחס המותר לדחיית מס במיזוג חברות. בנוסף, פישוט התנאים לביצוע שינויי מבנה הזכאים לדחיית מס, כגון ביטול תקופת החובה לאחזקת מניות בחברה לאחר שינוי מבנה וביטול חובת השלמת בנייה בנכס בעת ביצוע שינוי מבנה בדחיית מס.
רפורמת השירות הממשלתי והאצת הדיגיטציה: רפורמת השירות הדיגיטלי תחייב גופים במגזר הציבורי לרבות השלטון המקומי להנגיש לציבור גם באופן מקוון כל שירות נפוץ (שירות שצרכו אותו מעל 5,000 אזרחים או 500 עסקים בשנה) כך שאזרחים ועסקים יוכלו לבצע פעולות רבות באופן מקוון, נוח ויעיל מהבית או מהמשרד. המהלך הזה צפוי להנגיש מאות שירותים הניתנים כל יום באופן פיזי בלשכות, יפנה את הלשכות לאלו שמעדיפים את המפגש הפיזי ולראשונה גם מגדיר את הזכויות של מי שאינו מחזיק במיומנות דיגיטלית לקבל מענה הולם ולצרוך שירותים באופן שתואם את היכולות שלו. המהלך יאפשר לרתום את הידע והיכולות של ישראל כ-startup nation לתוך הממשלה וימצב את ישראל בחזית המדינות שעברו לשירותים דיגיטליים מלאים. לפי ההנחות השמרניות ביותר יש כ-6 מיליון פגישות פיזיות בשנה בממשלה (הערכת חסר ביחס לפגישות גם בשלטון המקומי וביטוח לאומי), ע"י חיסכון זמן הנסיעה ואובדן שעות העבודה ב-50% בלבד מתוך הפגישות אנו מערכים שיתרום לצמיחה של כמיליארד ש"ח בשנה במשק.
הקמת תשתיות ביוב תומכות דיור: שוק הביוב בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים שמעכבים את פיתוח הדיור במדינה בשל חוסר פיתוח נדרש בתשתיות ההולכה והטיפול בביוב שלא מאפשר שיווק דירות בהיקפים של מעל 100 אלף יחידות דיור. מעבר לכך, היעדר פיתוח תשתיות ביוב מספק עלול להביא לסכנות בריאותיות וסביבתיות חמורות שעלולות להשפיע לרעה על בריאות הציבור. כעת יתאפשר לרשות המים ליזום שדרוג והקמת תשתיות הולכה וטיפול בביוב באמצעות חברות ממשלתיות ובאמצעות גורמים פרטיים.
תיקון חוק החברות הממשלתיות לעניין חלוקת הדיבידנד: החברות הממשלתיות הינן חברות עסקיות ובחלקן גם רווחיות. כחלק מתהליך ייעול השירות הציבורי ומיצוי המשאבים התקציביים הפוטנציאלים במיוחד בעת הנוכחית, אושר תיקון חקיקה שיסיר חסמים ויקצר את הליך חלוקת דיבידנדים לקופת המדינה לאחר הכרזת הדירקטוריונים ובדיקת רשות החברות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בירך ואמר: “הלילה אישרה הכנסת את חוק ההסדרים והמסגרות של תקציב המדינה לשנת 2025 המבטאים אחריות לאומית וכלכלית, תוך איזון בין צורכי הביטחון והחוסן האזרחי לבין שמירה על יציבות המשק. זהו תקציב של מלחמה, אבל גם של תקווה – תקציב שמאפשר לצה”ל ולמערכת הביטחון את כל המשאבים הנדרשים להכרעת האויב, תוך דאגה למילואימניקים, לבעלי העסקים, לשיקום הצפון והדרום, ולצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל.
לצד זאת, אנו ממשיכים לקדם רפורמות מבניות משמעותיות – במאבק בהון השחור, בשיפור השירות לאזרח, ובהאצת ההייטק הישראלי – כדי שהמשק ימשיך לצמוח והנטל יתחלק בצורה הוגנת יותר. המדיניות הכלכלית שלנו מוכיחה את עצמה, ואנחנו רואים זאת בשקל החזק, בביצועי הבורסה, ובאמון שמגלים המשקיעים.
זהו תקציב שמחזק את החוסן הלאומי שלנו – כלכלית, ביטחונית ואזרחית. נמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח לעם ישראל ביטחון, צמיחה ויציבות". דברי השר.
בשבוע הבא צפוי אישור בקריאה שניה ושלישית של תקציב המדינה ובכך להשלים את הליך אישור התקציב לשנת 2025.
