משבר בישראל: 26 מומחים ל-100,000 חולים

לקראת יום המודעות הבינלאומי למחלת האפילפסיה, שיחול ב-27 במרץ, עולה השאלה הקשה: כיצד יכולים 26 מומחי אפילפסיה בישראל לטפל בכ-100,000 חולים, המהווים כ-1% מאוכלוסיית המדינה? משבר רפואת המוח בישראל פוגע קשות בחולי אפילפסיה כרונית, כאשר היחס עומד על אפילפטולוג אחד לכ-4,000 חולים מעל גיל 18. התוצאה: תורים של למעלה משמונה חודשים, מרפאות עמוסות שאינן מקבלות חולים חדשים וכשליש מהחולים שאינם מאוזנים רפואית.

המצב חמור במיוחד בפריפריה, שם מרפאות אפילפסיה כמעט שאינן קיימות. בצפון פועלות מרפאות רק במרכז הרפואי לגליל בנהריה, ברמב"ם בחיפה ובזיו בצפת, בעוד שבשאר בתי החולים באזור אין מענה. בדרום קיימת מרפאה קטנה אחת בלבד, בברזילי באשקלון. במרכז הארץ המצב מעט טוב יותר, עם מרפאות במאיר, בבלינסון, בשיבא, באיכילוב, בשמיר-אסף הרופא, בקפלן, באסותא אשדוד, בהדסה עין כרם ובשערי צדק – אך גם שם העומס כבד.

משבר רחב ברפואת המוח

עוד באתר:

עליונות שמימית

אש ברחובות איראן: המצוד אחרי שוטרי הבסיג' • תיעוד

יוני שניידר

אחרי הזיכוי

לוחמי כוח 100 חגגו: "לא נשתוק לכל מי שהכפיש"

שמעון כץ

הסכסוך עם השכנות מסלים

"שלב חדש" • הטילים האיראניים שהבעירו את המפרץ

יוני שניידר

"אמרתי יותר מדי?"

מסקרן למדי: הרמז המסתורי של השר על סוף עידן האזעקות

קובי אליה

משבר האפילפסיה הוא חלק ממשבר גדול יותר ברפואת המוח בישראל, המוחמר על ידי גידול והזדקנות האוכלוסייה, שמגדילים את שיעורי התחלואה במחלות נוירולוגיות. במקביל, כשליש מהנוירולוגים בישראל קרובים לגיל פרישה או ממשיכים לעבוד מעבר לו בשל מצוקת כוח אדם. פרופ' יואב צ'פמן, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל, מזהיר: "חסרים בארץ מאות רבות של רופאים מומחים בנוירולוגיה, הרבה מעל ההערכות הסולידיות שניתנו בעבר, וזאת כדי לתת מענה רפואי סביר למאות אלפי הלוקים במחלות מוח". הוא מוסיף: "אני יכול להעיד על עצמי, שחציתי את גיל היציאה לגמלאות, אבל ממשיך לעבוד במשרה מלאה בבית חולים שיבא, כי אם אפרוש – לחולים שלנו לא יהיה מענה, וזה עצוב ונורא".

ד"ר משה הרשקוביץ, נציג האיגוד הנוירולוגי בליגה הבינלאומית למניעת אפילפסיה, מסביר: "רפואת האפילפסיה היא תחום טיפולי המשלב טיפול תרופתי וניתוחי, ולכן חייב להתבצע במרכזים רפואיים מולטי-דיסציפלינריים. מדובר במחלה מילדות ועד זקנה, הדורשת ליווי רפואי לכל החיים". לדבריו, "לפחות שליש מהחולים מתמודדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות וחייבים מעקב צמוד של מומחים, וגם החולים המאוזנים זקוקים למעקב. מדי שנה מתגלים למעלה מ-5,500 חולים חדשים, ובפועל קשה מאוד להשיג תורים במערכת הציבורית".

הטיפול באפילפסיה מורכב ומצריך ידע מעמיק בטיפול תרופתי לאוכלוסיות מיוחדות כמו נשים בהריון וקשישים, וכן מיומנויות מתקדמות כמו תכנות קוצבים למוח והערכת התאמה לניתוחים להסרת מוקדי פרכוסים. אך המחסור במומחים מוביל לכך שחולים רבים אינם זוכים לטיפול הולם, ותוחלת חייהם נפגעת כתוצאה מחוסר איזון תרופתי.

"תמונת ראי של הנוירולוגיה"

פרופ' צ'פמן מדגיש: "האפילפסיה היא תמונת ראי של הנוירולוגיה בישראל. כפי שחולה עם התקף לב רוצה שקרדיולוג מומחה יטפל בו, כך חולה אפילפסיה עם התקפים חריפים, הנמצא בסכנת חיים, רוצה שאפילפטולוג מומחה יטפל בו". הוא מציין כי מחסור במחלקות נוירולוגיה גורם לכך שכמחצית מהחולים מאושפזים במחלקות פנימיות וזוכים לטיפול חסר. "איננו מצליחים כמדינה לעמוד בקצב הגידול באוכלוסייה והזינוק בתחלואת המוח", הוא מוסיף.

מהי אפילפסיה?

אפילפסיה, המכונה גם "מחלת הנפילה", היא הפרעה נוירולוגית כרונית הנגרמת מפעילות חשמלית לא תקינה במוח, המובילה לפרכוסים ועוויתות. הגורמים למחלה מגוונים: בחצי מהמקרים הם אינם ידועים (אפילפסיה אידיופתית), ובמקרים אחרים הם עשויים לכלול גורמים גנטיים, פגיעות מוחיות, זיהומים או גידולים. בין ההתקפים, החולים מתפקדים כרגיל, אך בזמן התקף הם עלולים להיפגע מהפרכוסים או מנפילות.