ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם הערב הצהרה מצולמת בה הבהיר: "רונן בר לא יהיה ראש השב"כ, לא תהיה פה מלחמת אחים, ומדינת ישראל תישאר מדינה דמוקרטית". נתניהו מוכיח, באמצעות מכתב ששלח לו רונן בר, כי חקירת פרשת 'קטרגייט' היא שנועדה למנוע את פיטוריו של ראש השב"כ ולא להפך, כפי שנטען.
דבריו המלאים:
עוד באתר:
"אזרחי ישראל, יש לי הערב חשיפה דרמטית של עובדות שיטלטלו אתכם, אבל לפני זה אני רוצה להבהיר: רונן בר לא יישאר ראש השב״כ, לא תהיה מלחמת אחים, וישראל תישאר מדינה דמוקרטית".
"אנחנו מדינת חוק, והחוק במדינת ישראל אומר בפשטות, הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו, וכך בדיוק היא עשתה. אבל בימים האחרונים נשמעות טענות כאילו פיטורי ראש השב״כ נעשו כדי למנוע את החקירה בעניין קטר. אז עכשיו תשמעו ממני תיאור מטלטל של העובדות שצריך להדהים כל אחד ואחד מכם, אזרחי ישראל".
"הנה, אי האמון שלי בראש השב״כ החל ב-7 באוקטובר כשהוא לא העיר אותי, גם לא העיר אחרים, והוא הלך והתגבר עד כדי הדחתו של רונן בצוות המשא ומתן, וכל זה קרה הרבה לפני ההחלטה על פתיחת החקירה בעניין קטר".
"חשבתי שהזמן הנכון להביא לסיום תפקידו של ראש השב״כ, הוא לאחר שיגיש לי את תחקירי השב״כ על מחדלי ה-7 באוקטובר. כך קרה גם עם הרמטכ״ל. הנחיתי את ראש השב״כ להגיש לי את התחקירים עד ה-15 בפברואר".
"ב-15 בפברואר, במועד בו הוא היה אמור להגיש את התחקירים, רונן בר שלח לי מכתב, הינה המכתב. 'ב-15 בפברואר', הוא אומר, 'ברצוני לעדכן שאין באפשרותי להגיש את תחקיר שירות הביטחון הכללי במועד שביקשת', והוא מסיים את המכתב: 'לאור האמור, אבקש להגיש את עיקרי התחקיר לא יאוחר מהתאריך 25-27 בפברואר'. אלא שב-27 בפברואר, הוא לא הגיש לי את התחקיר, והוא ביקש דחייה נוספת של מספר ימים, ושוב, נעניתי לו".
"אבל תראו מה קרה. באותו יום ממש, ב-27 בפברואר, בשעות הערב, בצירוף מקרים נדיר שאי אפשר להמציא אותו. היועצת המשפטית לממשלה מודיעה על פתיחת חקירה בעניין קטר ב-27 לפברואר, ב-9 בערב. העובדות מוכיחות בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. הפיטורים לא נועדו למנוע את החקירה, החקירה נועדה למנוע את הפיטורים".
"אז תגידו לי אתם, מי פה פועל במניעים זרים?".