"איך זה הגיוני"

הנערה חשפה בפני המורה בדמעות: "לא מאמינה בהקב"ה"

"בפסח אנחנו מעבירים את היהדות על ידי שאלות", אומרת ריקי פייבלזון, ופורשת את משנתה הסדורה: "אנשים מפחדים מהשאלות של הילדים, אבל להפך – אמונה אמיתית מתחזקת דרך חקירה והעמקה" | האזינו

אפרת ברזל

כ"ו באדר תשפ"ה, 26/03/25 15:03 עודכן: 15:10

א+

א-

והיה כי ישאלך בנך: לקרא חג הפסח, ריקי פייבלזון מתארחת לשיחה מרתקת ובפיה – גישה מפתיעה: "שאלות באמונה זה דווקא דבר בריא, זה מחזק את הביטחון בילדינו, בקרבנו", היא טוענת.

הרעיון אותו היא שוטחת, נולד מתוך שיחות אישיות של ריקי עם אביה, הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון, ראש ישיבת 'פתחי עולם', אשר תמיד האמין בגישה חינוכית המבוססת על שאלות. "מאז שהיינו קטנים, אבא שלנו היה שואל אותנו: 'הבנתם? אתם מסכימים עם זה? מה דעתכם?'," מספרת ריקי. גישה זו העניקה לילדים ביטחון לשאול ולחקור, והפכה את הדיאלוג האמוני לחלק בלתי נפרד מחייהם.

ריקי שיתפה ברצונה לשחזר את הדינמיקה הזו של שאלות ותשובות בין ילד להורה. "בפסח אנחנו מעבירים את היהדות על ידי שאלות", היא אמרה, "הילד שואל מה מטריד אותו, ואבא עונה לו. זה בדיוק מה שאני עושה עם אבא שלי בפודקאסט – שואלת אותו שאלות, והוא עונה לי".

לדבריה, הגישה הזו, שמעודדת דיון פתוח וביטחון להביע דעות, אינה מובנת מאליה בבתים רבים. "בדרך כלל אנשים מפחדים מהשאלות של הילדים, מפחדים שאם ילד ישאל שאלות, האמונה שלו תתערער. אבל להפך – אמונה אמיתית מתחזקת דרך חקירה והעמקה. כמו שאמר הרב זילברמן: 'האמונה שלנו לא עשויה מזכוכית'. ככל שנשאל יותר, נחדד את האמונה ונחבר אותה לחיינו".

ריקי חשפה את הסיפור האישי שהוביל ליצירת הפודקאסט אותו היא מקליטה עם אביה. כמורה, היא נתקלה בתלמידה בכיתה ט' שחוותה משבר אמוני עמוק. "היא אמרה לי בדמעות, 'אני לא מאמינה באלוקים, יש לי מלא שאלות ואין לי תשובות'", סיפרה ריקי. לאחר שיחה כנה שבה התלמידה שטחה את שאלותיה, ריקי הזמינה אותה לביתה, שם ישבה יחד איתה ועם אביה, הרב פייבלזון. "הוא לא נבהל, הקשיב לה בכבוד, והתייחס לשאלות שלה ברצינות. השיחה הזו נתנה לה כוח והחזירה לה את האמונה בעצמה ובעולם התורה. אבא הקשיב לה ואמר, 'איזה שאלות חכמות', וענה לה לאט-לאט. היא התרגשה כל כך ואמרה לי, 'אני מרגישה צדיקה'". החוויה הזו הדליקה אצל ריקי ניצוץ: "רציתי להעביר את הטוב הזה של להקשיב לשאלות ולענות עליהן – בלי לפחד".

עוד אומרת פייבלזון, כי זה נוגע בלב הקשר שבין הורים לילדיהם. "ילד שואל זה ילד שמתעניין, זה ילד שמחפש חיבור אמיתי. אם כהורים לא נענה לשאלות ילדינו, הם ירגישו לבד," מסבירה ריקי. היא מוסיפה כי גם היא, על אף שגדלה בבית שמעודד שאלות, עדיין ממשיכה לחפש את דרכה בעולם האמונה. "לפעמים אפילו אני נתקלת בשאלות קשות, ואז אני עושה בדיוק את מה שאני ממליצה לאחרים – אני פשוט שואלת את אבא".

ריקי שיתפה סיפור אישי מרגש על שאלה ששאלה את אביה כנערה, לאחר שאמה של חברתה נפטרה. "שאלתי אותו, 'איך זה הגיוני שאלוקים עושה דבר כל כך עצוב?'", היא סיפרה. תגובתו של אביה הייתה מפתיעה: "הוא אמר, 'זו שאלה כל כך טובה, גם ירמיהו הנביא שאל אותה'. הוא נתן לי לגיטימציה לשאול, וזה בנה לי אמונה עם שורשים עמוקים".

השיחה העלתה נקודה חינוכית משמעותית – כיצד מתמודדים עם שאלות אמוניות במוסדות חינוך? "כשילדה חילונית מתמודדת עם משבר אמונה, היא יכולה לעזוב את בית הספר ולהמשיך בדרכה. אבל אצלנו, בעולם התורה, זה לא כך. אנחנו חייבים לתת מענה אמיתי לשאלות ולספק תחושת ביטחון. כל נערה תצטרך בשלב מסוים להיות 'בעלת תשובה' של עצמה – לחפש את האמונה האישית שלה, גם אם היא נולדה לתוך עולם של תורה."

אחד הרגעים המעניינים בשיחה היה כשאפרת שאלה מה מבדיל את הפודקאסט משיעור תורני רגיל. "אנחנו מתחילים מהשאלות, לא מהתשובות", השיבה ריקי. "אני מאתגרת את אבא עם שאלות קשות, והדיון ממשיך גם אחרי שהמיקרופונים נסגרים". היא הוסיפה כי השיחות העמוקות נועדו להיות נגישים וקלילים, עם סיפורים ובדיחות, כך ש"אפשר להקשיב להם תוך כדי עשיית כלים".

האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי':

תגובות