
האם במערכת אכיפת החוק בישראל ממשיכים ברדיפות הפוליטיות באמצעות חקירות? מסתבר, שלא פחות מתשעה שרים וחברי כנסת נמצאים כיום תחת חקירה פלילית או עומדים לדין – תופעה חסרת תקדים בהיקפה המעלה תהיות קשות באשר למניעים שמאחוריה.
האישור האחרון שניתן אמש על ידי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לפתיחה בחקירה נגד שר המורשת עמיחי אליהו, ח"כ ניסים ואטורי והח"כ לשעבר צבי סוכות, בגין מעורבותם בפריצה לבסיס שדה תימן, מצטרף לשורה של חקירות שנפתחו בעיתוי מחשיד כנגד נבחרי ציבור מהימין.
בראש הרשימה עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנמצא בעיצומו של משפט בגין "תיקי האלפים". רבים בימין מגדירים את החקירות והמשפט כ"תפירת תיקים" וכ"ניסיון הפיכה משפטי", במיוחד לאור הקריסה של רבים מהטיעונים בבית המשפט. נתניהו כבר העיד 19 ימים במשפטו, בעיקר בנוגע לתיק 4000, ועדיין לא סיים.
עוד באתר:
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, נאשם במסגרת "פרשת 1803", כאשר הפרקליטות מסתמכת בעיקר על עדי מדינה – שיטה שנויה במחלוקת שרבים טוענים כי היא יוצרת עדויות שקר תמורת הטבות. בשבוע שעבר נחשפה חקירה סמויה נגד השר במשרד החינוך, חיים ביטון (ש"ס), על חשדות הנוגעים לכספים שיועדו לחינוך ולכאורה שימשו להוצאת עיתון לילדים. שרת התחבורה מירי רגב נמצאת תחת חקירה בעקבות תחקיר תקשורתי שטען כי תיעדפה פרויקטים לפי שיקולים פוליטיים.
בנוסף, השרה לשוויון חברתי, מאי גולן, נחקרת גם היא בעקבות תחקיר תקשורתי שהעלה טענות על העסקת מקורבים. ח"כ טלי גוטליב זומנה לחקירה לאחר שחשפה את זהותו של בן זוגה של שקמה ברסלר כאיש שב"כ. גוטליב מסרבת להתייצב לחקירה בטענה מוצדקת שהדברים נאמרו במסגרת תפקידה כחברת כנסת וחלה עליהם חסינות פרלמנטרית. לא מפתיע שגוטליב היא מיוזמות הצעת חוק החסינות, שנועדה להגן על נבחרי ציבור מפני חקירות פוליטיות מונעות ולהשיב את האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת.
ריבוי החקירות הפליליות נגד נבחרי ציבור מהקואליציה בלבד מעורר חשד כבד להטיה פוליטית במערכת אכיפת החוק, שבמקום לשרת את אזרחי ישראל ללא משוא פנים, נראה כי משמשת ככלי לניגוח פוליטי ולהחלשת הממשלה הנבחרת. בשעה שאתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים עומדים לפתחה של ישראל, תשעה מנבחרי העם נאלצים להתמודד עם חקירות ומשפטים שלעתים קרובות מתבססים על פרשנויות מרחיקות לכת של החוק ועל סטנדרטים כפולים המופעלים רק כלפי הימין.