שעון קיץ וקידוש ה' בנמל התעופה: הפלייליסט לשבת

השבת – פרשת פקודי – היא שבת חזק, החודש, ושבת מברכים. היום 'אתם' עוברים לשעון קיץ, ואני אומר 'אתם' כי בארה"ב עברנו לשעון קיץ לפני כמה שבועות. לא לשכוח לתקן את כל השעונים והכי חשוב את השעון שבת. וזה הזכרה טובה להזכיר לנו שהקב"ה הוא זה שמשנה עיתים ומחליף את הזמנים, כפי שמיכאל שטרייכר שר את לחנו של אלי פרידמן.

—

השבת חל היארצייט של התפארת שלמה. שמתי את הניגון אותו חיבר הרה"ק רבי שלמה הכהן ראבינאוויטש מראדאמסק בעל 'תפארת שלמה'. את הניגון מבצעים הזמרים אהרל'ה סמט, יואלי קליין ושייע גרוס, בליווי מקהלת קאפלה. עיבוד: שייע פריד.

—

השבוע גם פרשת החודש. בקהילות רבות נהגו והקפידו לומר בזמן תפילת שחרית את ה'יוצרות'. ובפרשת החודש גם בתפילת מוסף. בפרשת שקלים שמתי כמה שירים מתוך היוצרות ואם חס ושלום פספסתם הנה הזדמנות נוספת לשמוע אותם.

הדבר הראשון שאומרים תמיד כשמתחילים ביוצרות זה 'מסוד חכמים ונבונים'. נתחיל עם שיר ותיק שהלחין ירחמיאל ביגון אבל פרחי מיאמי לא ביצעו את השיר, הביצוע ע"י קול סלוניקה.

בפרשת שקלים שמתי שיר מתוך היוצרות על המילים 'כי אתה הוא מלך מלכי המלכים מלכותו נצח וכו", במקור של חסידות בעלזא. אז – שמתי גרסה מיוחדת עם מלא טעויות. וקיבלתי מאנשים תגובות באישי וגם מאנשים שבקבוצה הפרטית שלי כמה שהם אהבו את זה. החלטתי שמכיוון שעכשיו לפני פסח והמצב בבתים היהודים קצת לחוץ עם כל הנקיונות, אז כדי להביא חיוך נשים שוב את השיר המיוחד הזה. כדי שתבינו מה הסיפור מאחורי השיר הזה. כשהשיר המקורי "מלכותו נצח" יצא, היו הרבה שלא הכירו את המילים ושרו את זה עם המון טעויות…השירה כאן ע"י ידידי היקר יואלי לעבאוויטש האדמו"ר מפעסט שליט"א (עם פ' דגושה).

נמשיך עם ירחמיאל ביגון, והפעם כן עם פרחי מיאמי – לפסוק מתוך היוצרות 'ימלוך השם וכו' ואתה קדוש יושב תהילות ישראל' (הסולנים לפי הסדר: א. מרגליות. ייצי ספינר ועודד קריטי).

עוד שיר על אותם פסוקים – קבלו את דדי גראוכר ע"ה, מתוך האסק מס' 20.

—

פרשת השבוע:

אלה פקודי המשכן משכן. אומר רש"י על העניין הזה של המשכן שזה לשון גם כן של משכון רמז למקדש שנתמשכן. שואל על זה רבי זלמן מוולוז'ין הרי משכון שנאמר בתורה אם בוא השמש תשיבנו לו. אם כן נשאלת השאלה למה הקדוש ברוך הוא לא משיב לנו כבר את המשכן, אז אנא ברחמך תשיב לנו את המשכון, כתבת בתורתך 'עד בוא השמש'. מיישב רבי זלמן מוולוז'ין: התורה עצמה היא זו שמיישבת גם את השאלה הקשה הזאת. כי התורה מסבירה לנו מה הסיבה שצריך להחזיר משכון לאדם עוד טרם יורד השמש, אומר לנו הפסוק 'והיה כי יצעק אליי ושמעתי כי חנון אני'. כלומר הקדוש ברוך הוא שומע בגלל הצעקה של האדם אז הוא מקשיב, ועד כדי כך מקשיב שאנחנו מחויבים להחזיר את המשכון טרם רדת השמש. זה מלמד אותנו שהצעקה שלנו להקדוש ברוך הוא אינה מספקת, הצעקה שלנו אנא תשיב לנו את המשכון, תשאיר לנו את המשכן, היא לא חזקה דיה, ולכן אנחנו צריכים להתחזק בצעקה הזאת ולשוב ולזעוק אל השם – אנא רחם עלינו רחם על ציון השב לנו את משכנך לציון עירך. שנזכה במהרה לחזות בבית המקדש על הר המוריה ביחד כל עם ישראל. וכפי שכולכם כבר יודעים על האג'נדה שלי על אחדות הבאתי כאן את שני הזמרים הגדולים מרדכי בן דוד ואברהם פריד לשיר ביחד את השיר הידוע לכולם רחם בחסדך.

—

פסוק כד 'כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקודש', מביא כאן החיד"א ביאור מעניין מאוד, מדרש אומר שכל העולם לא היה ראוי להשתמש בזהב כל היצירה של הזהב בעולם אינה אין לה לבית המקדש, וכך הוא מפרש את זה בתוך הפסוק 'כל הזהב', כלומר כל הזהב שנברא – העשוי למלאכה, אינו אלא למלאכה שנאמרת פה בפסוק בכל מלאכת הקודש כלומר מלאכת המשכן. הרב וולך על בסיס ההסבר הזה של החיד"א אומר שהפסוק מלמד אותנו שכל כולו כל הדבר החומרי והגשמי הזה לא נברא אלא בשביל מלאכת המשכן אלא בשביל הקודש, על אחת כמה וכמה צריך האדם לדעת ולומר לעצמו שהוא עצמו נברא רק למלאכת הקודש כמו שאומר לנו בעל המסילת ישרים שכל הגעתו של האדם אל העולם וכל עצם מהותו היא אך ורק להתענג על השם. תהנו מהשיר הנפלא של אלי לאופר רק להתענג על השם

—

בפסוק כז אומר לנו הפסוק 'ויהי מאת כיכר הכסף לצקת את אדני הקודש ואת אדני הפרוכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן', אומר הבעל הטורים שכנגד מאת ככר הכסף תקנו מאה ברכות שחייב אדם לומר בכל יום כפי שמביא גם החידושי הרים את הגמרא במנחות מג. שכשם שהאדנים שימשו יסודות למשכן כך גם הברכות לאדם. אדם שמברך בכל יום 100 ברכות בהם הוא מעיד שהשם יתברך הוא אדון כל הברייה וממילא אותם ברכות נעשים אדנים למשכן הפנימי שלו. לפני כמה שנים יצא סינגל יפה 'מאה ברכות' לחן של אהרלה וינטרוב.

—

בפרק לט פסוק ג 'וירקעו את פחי הזהב וקיצץ פתילים לעשות בתוך התכלת או בתוך הארגמן וכו", מבאר התרגום אונקלוס 'ורדידו' היינו שעשו אותם דקים דקים. מבאר על זה הרבי ממודז'יץ זצ"ל ש'וירקעו' בלשון המקרא דומה ללשון הרקיע כלומר שמים, ועל פי זה הוא מבאר שהפסוק בא לרמז לנו כשהפסוק אומר על פחי הזהב הוא מרמז על דאגת הממון. שידע אדם שהדבר הזה הוא פח יוקשים עבורו כי הפסוק בא לומר לנו בדיוק את המסר הזה. את הדאגה הזאת יש לעשות אותו דק דק פחי הזהב. אדם צריך להפחית ולהמעיט את דאגתו בעניין הפרנסה, ועושים זאת על ידי 'וירקעו' על ידי ההסתכלות והזכירה ברקיע מי נמצא מעל לזכור שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים. על המילים הללו יש שיר יפה של הזמר יומי לעווי (לא 'לואי' כמו שכל הישראלים אומרים).

—

פרק לט פסוק מג 'וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה השם כן עשו ויברך אותם משה', מבאר לנו פה רש"י על 'ויברך אותם משה': 'אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ויהי נועם השם אלוקינו עלינו וגו' והוא אחד מי"א מזמורים שבתפילה למשה'. מביא כאן ביאור בספר מלאכת שמים.  שמשה ראה את המלאכים שנבראו מהמצווה וזה המשמעות פה בפסוק וירא משה – הוא ראה כיצד אותם יהודים קיימו את המצווה, הוא ראה שהם עשו אותה בשלמות עם כל הכוונה ועם כל הלב, ולכן כשהוא ראה את זה הוא בירך אותם – 'ויברך אותם משה', כי עושה מצווה בשלמות יש לו זכות מיוחדת, ומה הוא בירך אותם שתשרה שכינה. ולמעשה כבר שרתה עליהם שכינה כידוע. מבאר התפארת שלמה שהיארצייט שלו חל בשבת משה חידד להם זה במעשה ידיכם מכיוון שאתם בעצמכם נתתם תרמתם למשכן – קבלו ברכה, לא רק בעניין הזה אלא בכל שאר הדברים שלכם שתשרה עליכם ברכה עד בלי די.

—

אנחנו יודעים שמתוך חיבתן של ישראל היה מונה את בני ישראל. בפרשה לומדים על הקמת המשכן שהיה באחד בניסן שחל ביום ראשון ובאחד באייר מנאם.

—

כתוב בפסוק שהחושן צריך להיות על "לב" אהרן. נזכרתי בפסוק בתהילים  "לב טהור" ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי. ובגלל זה גם נזכרתי בשיר יפה של קעמפ שלווה הלחן כמובן של רבי משה גאלדמאן ע"ה שהיארצייט שלו היה בשבת האחרונה.

—

כפי שהזכרתי בהתחלה שהשבוע גם שבת 'חזק', איך אפשר בלי לשים את השיר 'חזק' של יענקי זינגבוים שהלחין מרדכי בן דוד. הזכרתי גם שהשבוע גם שבת מברכים, אז חייבים להביא כאן את אלי שוובל ביחד עם להקתו לב טהור לעשות לנו כרפס במוח עם ברכת החודש.

—

שיר לכבוד שבת: למען האמת שהיה לי קשה מאוד למצוא שיר שבת שאני יכול לקשר לפרשת השבוע. ואני חייב לומר שאני רואה סייעתא דשמיא מיוחד כל שבוע ואני תמיד מוצא איזה שיר מיוחד לכבוד שבת.

השיר או יותר נכון ה'שירים' שבחרתי קשור לקידוש השם ומי כעמך ישראל.

הסיבה שבחרתי בשירים הללו, היא בגלל סיפור של קידוש השם שקרה ביום שני. בחור חסידי שחזר מארץ ישראל והגיע לשדה תעופה בניוארק ונהג מונית נתן לו תיק תוך כדי פריקת המזוודות, ואמר שמישהו השאיר את זה ברכב שלו. בתוך התיק הוא מצא יהלומים, שעוני רולקס, יהלומים וכסף מזומן – בשווי מוערך של למעלה מ-100,000 דולר. אחרי מאמצים של הארגון "שמירה" בבורו פארק הצליחו למצוא את בעליו של התיק – אדם לא יהודי. הוא הציע פרס והבחור סירב לקבל את הפרס.

לפני השירים של מי כעמך ישראל שמתי שיר מיוחד באנגלית של יעקב שוואקי שנקרא It can be you, שמדבר על זה שיכול להיות שאתה תעשה את קידוש השם הבא. לאחר מכן נשמע את השיר מי כעמך ישראל של מרדכי בן דוד, ולסיום מיכאל שטרייכר אתה אחד ושמך ומי כעמך ישראל!