בשיחה עם אברכים שעלו למעונו, ראש ישיבת ברכת אפרים הגאון רבי בצלאל פנחסי התייחס בתוך הדברים לדיבורים ברחוב שכביכול בני עדות המזרח ייפגעו יותר מחוק גיוס וכן על דרכו של עולם הישיבות הספרדי ולימוד ההלכה.
האברכים שאלו על כך שיש כאלה שאומרים שאם יהיה חוק גיוס לא משופר, המפסידים מכך יהיו הספרדים. "אני חושב דווקא להיפך" אמר ראש הישיבה. "החסיד יעב"ץ כתב בספרו בהקדמה בלשון שבועה, 'חי נפשי' שמי שעמד חזק בגזירות של המלכות הנוצרית ובגירוש ספרד, אלו דווקא האנשים הפשוטים שיש להם אמונה תמימה. אנחנו הספרדים יש לנו אמונה תמימה ואנחנו נמסור את הנפש אם נצטרך. המבט הזה שאנחנו סוג ב' הוא לא נכון. מלבד שכיום ציבור בני התורה הספרדים עם רמה גבוהה מאוד, וכמו כן יש בהם מסירות נפש בטבע".
בהמשך השיחה ראש הישיבה התייחס לדרך הלימוד ולחשיבות קהילות בני התורה. "אצלנו הספרדים יש הרבה מעלות כמו התמימות והענווה, ואך יש גם דברים שהם מנהג בעלי בתים. אנו צריכים לדעת שבמאתיים השנים האחרונות ברוב המדינות לא היו אצלנו ישיבות. היו לומדים עד גיל 17 והולכים לעבוד. גדולי עולם שקודם הדור ההוא, מהרשד"ם, מהר"י בן לב, משנה למלך, לחם משנה, מחנה אפרים ועוד, היו לפני יותר ממאתיים שנה. אז היו בעדות שלנו ישיבות עצומות".
עוד באתר:
"גם בשנים לאחר מכן, היו כמה ארצות שבהן היו ישיבות מפורסמות. בעיראק, במרוקו ובג'רבא היו ישיבות עם אברכים שהוחזקו על ידי הגבירים שבכל קהילה וקהילה. אלא שלפני כ- 100 שנה הגיעה ההשכלה הארורה לארצות המזרח, והיא חוללה שמות בכרם ישראל. למרות שהמשיכו להיות לומדי תורה וגדולי תורה, אך הם מאוד התמעטו בעקבות ההשכלה והציונות".
"כיום אכשר דרא ויש ישיבות ספרדיות מפוארות, אבל זה מה שהיה פעם, ורוב הישיבות היו אצל אחינו האשכנזים. לכן כשהיו רואים בחור הראוי לשרת בקודש בקהילות ספרד, כבר בגיל צעיר, אף שאינו יודע ללמוד בעומק, היו מכשירים אותו בלימוד ההלכה למעשה מה שהציבור צריך, כגון שחיטה, מילה, חזנות וכדומה, אף שאינו יודע ללמוד ש"ס ופוסקים בעומק".
"אבל כיום ב"ה אכשר דרא ויש בעדות שלנו ישיבות נפלאות להקנות דרך בלימוד בעומק ובהבנה, מה יש למהר להוראת ההלכה? צריך קודם לדעת להבין בעומק, ואחר כך לימוד ההלכה מתוך הבנה וידיעת הגדרים – זה ידיעה ברמה אחרת של ההלכה. היום יש אברכים צעירים על רמה, עם עומק, ידיעות ודקדוק הלכה. אם היו מתחילים ללמוד בהלכה לא היו חיים כך".
אחד האברכים שאל שיש כאלה שאומרים שזה לחקות את האשכנזים. הם שואלים: כתוב 'אל תיטוש תורת אמך', וראש הישיבה ענה: "זה לא הפשט שאנחנו נהיים כמו אחינו האשכנזים, אנחנו פשוט צריכים להחזיר את המצב שהיה בזמנו של גדולי הדור של יהדות ספרד, אז היו הרבה ישיבות במקומות ספרד, כגון בסלוניקי וכדומה, וזה להחזיר עטרה ליושנה. בכתבים מהתקופה ההיא אנחנו גם רואים שהיה ממש ריתחא בין הישיבות, והיו מתקוטטים על דברי תורה, וזה המסורת שצריך להחזיר".
עוד הוסיף ראש הישיבה: 'להחזיר עטרה ליושנה' זה להרים את הרמה בתלמידים, שזה יגרום להרים הרמה גם אצל הבעלי הבתים, ולא שנבלע אנו בתוכם. אני זוכר שבשנת תשנ"ד שאלו אותי אברכים האם רצוי להקים בית כנסת לחניכי הישיבות, ואני השבתי בחיוב. היה מי שכתב שאני 'מפלג את העם' וכו', וטענו שאני משאיר את הבעלי בתים לבד. אבל זה לא נכון. קהילה של בני תורה מוסיפה ברמה של האברכים ולבסוף נפתחים גם חיידרים על רמה ועוד ישיבות קטנות, וכל המסגרת, גם של הבעלי בתים, נהפכת ליותר מרוממת ושייכת לעולם התורה".
