"אנחנו נשיג את גרינלנד. כן, 100%", הצהיר הנשיא טראמפ בראיון שהעלה את המתיחות בין וושינגטון לקופנהגן לשיאים חדשים. בדברים שעוררו סערה באירופה ובמיוחד בדנמרק, סירב נשיא ארצות הברית להסיר מהשולחן את האופציה הצבאית כדרך להשתלט על האי העצום, הנמצא תחת ריבונות דנית.
"לא, אני אף פעם לא מוריד את הכוח הצבאי מהשולחן", אמר טראמפ לרשת NBC בסוף השבוע, "אם כי אני חושב שיש אפשרות טובה שנוכל לעשות זאת בדרכים אחרות". למרות ההסתייגות, עמד הנשיא על כך שהאופציה הצבאית נשארת בגדר אפשרות.
ביקורו השנוי במחלוקת של סגן הנשיא ואנס בגרינלנד לפני מספר ימים שפך שמן על המדורה. במהלך ביקור קצר של שלוש שעות בלבד, שהתקיים שעות ספורות אחרי השבעת ממשלה חדשה באי, תקף ואנס את הדנים בחריפות. "לא עשיתם עבודה טובה עבור תושבי גרינלנד," הטיח ואנס, "השקעתם פחות מדי בתושבים ובביטחון של האי היפהפה הזה."
עוד באתר:
שר החוץ הדני לארס ראסמוסן לא נשאר חייב והגיב בסרטון מיוחד: "אנחנו פתוחים לביקורת, אך לא מעריכים את הטון – לא כך אתה מדבר לבן ברית קרוב." יחד עם זאת, פתח ראסמוסן פתח לשיחות כשהסכים שיש לשנות את המצב הקיים באזור הארקטי, רמז לנכונות דנית להגביר את המוכנות האסטרטגית מול רוסיה וסין.
גם אירופה נכנסה לעימות. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, עקצה את האמריקנים בברכה ששלחה לממשלה החדשה: "מגיע לכם שותפים שמכבדים אתכם ומתייחסים אליכם כשווים – והאיחוד האירופי גאה להיות שותף כזה."
טראמפ עצמו לא מרפה, וחזר אתמול על כוונותיו: "אנחנו צריכים את גרינלנד לביטחון בינלאומי. אנחנו חייבים את גרינלנד. זה לא עניין שאתה חושב שאנחנו יכולים להסתדר בלעדי האי – אנחנו פשוט לא יכולים."
מאחורי הרטוריקה הבוטה מסתתרים אינטרסים כבדי משקל. האמריקנים מחזיקים כבר משנות ה-50 את בסיס החלל "פיטופיק" בצפון-מערב האי – המוצב הצפוני ביותר שלהם, שמשמש לאיתור שיגורי טילים ומעקב אחר הנעשה בחלל. בימי המלחמה הקרה הייתה זו תחנת התרעה מפני התקפות סובייטיות.
אך המניע העיקרי הוא כלכלי. שינויי האקלים הופכים את גרינלנד לנכס אסטרטגי. בדרומה מצויים מרבצים עשירים של נפט, גז, זהב, אורניום ואבץ. עם הפשרת הקרקע, כרייתם תהפוך קלה יותר. במקביל, המסת הקרחונים פותחת נתיב שיט חדש – "המעבר הצפון-מערבי" – שיכול להחליף את תעלת פנמה המתייבשת והיקרה.
מומחים צופים שעד 2030 יימס הקרח באזור והמעבר יהיה פתוח כל השנה. שליטה אמריקנית באי תבטיח שימוש חופשי במסלול השיט החדש, שיקצר משמעותית את המרחק בין שווקי המזרח הרחוק לחוף המזרחי של ארה"ב.
