הכוחות בים-סוף: "יכולות מדהימות; מוכנים לכל אירוע" | צפו

לקראת חג הפסח, זמן יציאת מצרים, ירדנו דרומה לחופה של ים סוף, קרוב ממש למקום קריעת הים בשביעי של פסח, והצטרפנו להפלגה של חיל הים, במרחב הימי שבין ישראל, ירן ומצרים.

השמש זורחת מעל מפרץ אילת, הים נושם בשקט, והגלים הקטנים מלטפים את סיפונה של ספינת "צרעה" השייכת לחיל הים הישראלי. על פניו, הכל נראה שלו ורגוע, אך מתחת לפני השטח – תרתי משמע – פועלת יחידה ערנית ומאומנת ששומרת על גבולות ישראל הימיים.

"המשימה הראשית שלנו היא הגנה על הגבולות", מסביר סרן ש', מפקד דבורה מיחידת הבט"ש (ביטחון שוטף) שאחראית על הגנת הגבולות הימיים של אילת, בסמוך למצרים ולירדן. "יש לנו כלים כמו דבורות וצרעות, שמבצעים את ההגנה על העיר".

כשנשאל על ההבדל בין הכלים, ש' מפרט: "הדבורה, כמו זו שאני מפקד עליה – דבורה 818 – היא כלי באורך 20 מטרים, עם לוחמים, נשקים ויכולות גילוי. הצרעה, לעומת זאת, קטנה ומהירה יותר – ומצוידת גם היא בנשק ובטכנולוגיה לגילוי". יחד עם מוצב שליטה, הכלים הללו יוצרים מערך הגנה משולב סביב אילת.

השיחה לא יכלה להתעלם מהשאלה שמעסיקה את כולם: מה עם החות'ים, שתוקפים בים סוף ומאיימים על ישראל? ש' משיב בבהירות: "הגנת השמיים היא לא משימת הבט"ש. אנחנו מתמקדים בגבול הימי. האיום החות'י פוגש יותר את חיל האוויר או חיל הים בשיתוף איתו. אנחנו נמצאים בכוננות גבוהה, וזה מחמם את הגזרה, אבל זה לא חלק מהמשימות שלנו". התשובה ממחישה את החלוקה הברורה בין תפקידי היחידות השונות בצה"ל.

 

שאלנו בנימה אישית מה ים סוף מסמל עבורו, וש' נרעד לרגע ומשתף: "בשנה וחצי-שנתיים האחרונות, זה הפך לבית שני. זו זירה קטנה ומשפחתית, כולם מכירים את כולם – מהלוחמים ועד אנשי התמיכה". הוא מדגיש את הקשר המיוחד בין היחידה לתושבי אילת: "החיבור הזה מחבר אותנו למשימה. ברגע שמגיעים לזירה הזו, מתאהבים בה".

המיקום של זירת ים סוף ייחודי – ישראל, מצרים, ירדן וערב הסעודית נמצאות במרחק נגיעה. שאלנו האם התחמשות מצרים או שינויים אזוריים משפיעים, ש' נותר ממוקד: "אנחנו מבצעים את המשימה בלי קשר למדינות סביבנו. יש לנו ממשק ישיר עם ירדן ומצרים, אבל המשימה נשארת אותו דבר – ואנחנו עושים אותה הכי טוב שאפשר".

בהמשך, פגשתי את סמ"ר נ', מפקד הצוות של ספינת 'צרעה 214', שסיפר על המשימות, האיומים והייחודיות של הכלי המרשים הזה. "אנחנו פה בסוף עובדים עם צרעות, צרעות גדולות של חיל הים," פותח סמ"ר נ' בחיוך קל, כשהוא מתאר את תפקיד היחידה. "עובדים פה בבט"ש (ביטחון שוטף), תופסים את הגזרה של ירדן, את הגזרה של מצרים, שומרים על כל הגבולות מכל כלי שיט או איום שיכול לחדור לגזרה שלנו".

 

המיקום האסטרטגי של אילת, סמוך לגבולות ירדן ומצרים ובקצהו של ים סוף, הופך את המשימה של היחידה לקריטית. השאלה המתבקשת היא: מהו האיום המרכזי שאליו הם נערכים? סמ"ר נ' משיב בנינוחות של מי שיודע שהמוכנות היא שם המשחק: "בסוף אנחנו מתאמנים לכל התרחישים. כל אירוע שנמצא בסל היכולות שלנו – אנחנו מתאמנים אליו. בין אם זה בידוקים, שמירה על הגבולות עם כלי שיט, שחיינים או כל איום אחר שיכול לחצות לנו פה את הגבולות – אנחנו מוכנים לכל אירוע."

המטרה ברורה: "מגנים פה על העיר אילת ועל התושבים," הוא מדגיש. "יש לנו פה מסביבנו המון כלים, המון אזרחים, ואנחנו פה בשבילם – להגן עליהם ולאפשר לכל תושב או אזרח שרוצה להגיע לעיר לנפוש בשקט."

אבל מה הופך את ספינת ה"צרעה" לכלי כה מיוחד בהשוואה לספינות אחרות כמו ה"שיר" או ה"דבורה"? כאן סמ"ר נ' נכנס לפרטים שמבליטים את העוצמה הטמונה בכלי הזה: "הייחודיות של הכלי הזה היא שהוא נורא מהיר, עם אמל"ח (אמצעי לחימה) מאוד גבוה, יכולת תמרון מאוד גבוהה וניהול של צוות קטן. אנחנו יכולים להגיע לכל אירוע בצורה מהירה וקטלנית, לסיים אותו כמה שיותר מהר".

הוא מוסיף כי ישנם "אמצעים כאלה או אחרים" נוספים שמסייעים בטיפול באירועים – אמצעים שמייחדים את ה"צרעה" בהשוואה לכלי שיט אחרים בחיל הים, אם כי הוא נמנע מלפרט, כיאה לכללי הביטחון.