>>> ליחצו פליי והתחילו להאזין לפלייליסט הנפלא תוך כדי שאתם גוללים וקוראים.
פסח מתקרב, יש אנשים ששותים את הביצה חיה כבר עכשיו כדי שיוכל לצעוק על הילדים יותר חזק, ויש אנשים שבודקים את הרכב אם הצופר עובד מספיק טוב אבל אנחנו נשמע "קולות" יותר נעימים של שירים כמו כל שבוע.
בגלל ששבת הגדול וערב פסח ביחד אז כל השירים, יומולדת או יארצייט וכדומה. שירים מתוך היוצרות או הפטרה של שבת הגדול אשים את זה השבוע. כי שבוע הבא יהיה פלייליסט לפסח משובח מאוד!
עוד באתר:
לפני 10 שנים י' בניסן קיבלתי מתנה גדולה מהקב"ה, וזה בני היקר מענדי. אין מספיק מילים להודות להקב"ה על כל החסדים שהוא עושה כל יום, אז בואו נשיר ביחד עם מיכאל שניצלער שיר הידוע על המילים "מודה אני וכו' על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי עם כל בני ביתי ועם כל עמך בית ישראל בני בריתך" (לחן של רבי פנחס פרידמן) ואחרי ההודאה להקב"ה אפשר לאחל למענדי Happy birthday!
ביום י"א בניסן חל היארצייט של הרמב"ן. אני בטוח שכולכם מכירים המילים הראשונים של איגרת הרמב"ן שמע "בני" מוסר אביך וכו' ואני דווקא מדגיש על המילה "בני", זה פלא ממש איך שהעניין של "בן" כ"כ רלוונטי במיוחד עכשיו. חוץ מכל הבדיחות (לצערנו לא בדיחה) על צעקות על הילדים שעוד נגיע לזה. גם בהפטרה של שבת הגדול מופיע הפסוק "והשיב לב אבות על בנים" (ויש לי ליינאפ שירים רק על הפסוק הזאת)
עוד סיבה שזה מאוד רלוונטי, חג זהו הזמן שבו מבלים עם המשפחה. לצערנו יש כ"כ הרבה אבות שלא יכולים לבלות עם ילדיהם. לקחת אותם ללונה פארק או אפילו לקנות להם מתנת אפיקומן. באידיש אומרים "עס איז א הימל געשריי" (זעקה שמימית) ורשעות שאין כדוגמתה!
עוד פסוק מתוך ההפטרה לשבת הגדול: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו". שיר יפה מחניכי הנוער האגודתי חיפה והחזן מנחם קליין, לחן של רבי חיים בנט.
אם כבר הזכרתי ליינאפ של שירים על "והשיב לב אבות על בנים" יש לי עוד ליינאפ של שירים על פסוק אחר והוא מתוך היוצרות לשבת הגדול על הפסוק "והריקותי לכם ברכה עד בלי די".
פרשת השבוע:
השבוע ובפרשיות הקרובות לומדים על קורבנות אני לא יכול לפספס ההזדמנות לשים את השיר המפורסם מאוד באידיש שהלחין הרב יוסף מנדלבוים ז"ל (חסיד באבוב) עוד לפני השואה, כאן בביצוע נדיר של מב"ד. (אם אני לא טועה העיבוד של ישראל לאם)
אני רוצה לקיים את מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' ולתת קרדיט על דברי התורה למני גירא שורץ, מגיש התוכנית 'שעתיים לשבת' כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5FM שמביא כל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו.
בואו ונעצור מיד במילה הראשונה "ויקרא" כתוב עם אות 'א' קטנה. ידוע שמשה רבינו היה עניו מכל האדם, אומר הבעל הטורים, משה רבינו רצה שיהיה כתוב "ויקר" כדרך שנאמר בבלעם, כאלו לא נראה לו השם אלא במקרה, ואמר לו הקב"ה לכתוב גם באל"ף ומשה רבינו כתב אותה קטנה בכדי לומר על כך שהוא קטן עניו ושפל רוח. הרב שך זצ"ל שואל על כך שאלה יסודית ידועה שמכל תג ותג שבתורה ניתן ללמוד כיצד יכל משה לוותר על תג שכזה בתורה, אלא מבאר הרב שך זצ"ל שמכיוון שמא' הקטנה לימד משה רבינו את עם ישראל על עניין של ענווה לכן הוא מצא מקום לכתוב את א' בצורה קטנה.
הכלי יקר מביא שא' הקטנה מלמדת אותנו כאן לרמז לנו פה מה שמופיע במדרש בתורת כהנים כהנים שאמר הקדוש ברוך הוא יבואו טהורים ויעסקו בטהרות אז האל"ף הקטנה היא לרמז לנו שכאן בדיוק כאן יתחילו הקטנים ללמוד שהם פותחים לראשונה בלימוד התורה. שמתי כאן שני שירים שמדבר על תשב"ר. אחד של אהרן רזאל והשני של יצחק האניג.
"דבר בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן להשם מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם". למה מופיע בפסוק המילה "אדם" ולא "איש" בדרך כלל התורה נוקטת במילה "איש"? מבאר פה הרבי מדינוב זצ"ל בספרו 'צמח דוד' שהמילה "אדם" מורה על שפלות, למה? שימו לב, "אדם" בגימטריה "מה" כלומר, "מה אנו מה חיינו" ולכן פה הפסוק כותב את המילה "אדם" בכדי לרמז לאדם שהוא נוצר מהאדמה ושיזכור מאין באת ולאן אתה הולך ולמה זה נרמז דווקא פה בפסוק הזה, שימו לב איך זה מסתדר יפה מאוד עם הגמרא – אמרו חז"ל שאדם שמנדב קרבן יאמר "קרבן להשם" ולא "להשם קרבן" שמא ימות אותו אדם אחרי שהוא אמר את המילה "השם" ונמצא שהוא מוציא שם שמיים לבטלה חלילה.
עד כדי כך מקפידים והמסר מכאן שכל חיינו וכל נשימותינו בכל דקה ושנייה מסורים להשם יתברך וברצותו יכול לקחתה ממנו בדיוק בחצי שניה אפילו בין מילה למילה. כשאדם רוצה להתקרב למידת הענווה כדאי שיזכר בזה שהוא צריך לומר קרבן להשם ולא להשם קרבן כי זה יזכיר לו את אותו רגע שכל שניה ושניה שהוא נוצר מהאדמה ואל האדמה תשוב זה יחזק אותו ויוריד אותו אל הקרקע כלומר אל האדמה. לזכור כל יום מה אנו מה חיינו וכו' הכל מאיתו יתברך. (שיר מאוד אהוב עלי של שמילי אונגר, לחן של פינקי וובר והעיבוד של משה לאופר)
הפרשה שלנו עוסקת בענייני הקורבנות וידועה הגמרא בברכות שבימינו התפילות הן כנגד הקורבנות. ה'בית יוסף' מביא על ואישי ישראל. לומדים מהפסוק הזה שאנחנו אומרים בתפילת שמונה עשרה שלוש פעמים ביום ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון והרי אין לנו אישים ואין לנו כרגע קורבנות אז מה אנחנו מבקשים תקבל ברצון אלא שהתפילות שלנו הם הקורבנות שלנו ואת זה אנחנו מבקשים ואשי ישראל תקבל ברצון.
כתוב גם בקרבן בהמה וגם בקרבן העוף "ריח ניחוח" אומר רש"י לומר לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים.
ניגון לכבוד שבת:
הפרשת מסתיימת עם המילים "לאשמה בה". אז נשאלת השאלה, הרי יש הלכה שלא מסיימים עם דבר רע, יש פירוש יפה שמופיע בספר "להתעדן באהבתך" שהראשי תיבות של "לאשמה בה" "לקל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי". נסיים עם שיר מדהים של מרדכי בן דוד על הפיוט הנפלא הזה.
סדר השירים בפלייליסט לפרשת ויקרא תשפ"ה:
מודה אני – מיכאל שניצלער
Happy Birthday – שלומי גרטנר (לחן יוסי גרין)
שמע בני – צליל וזמר
שמע בני – דדי (לחן יוסי גרין)
שמע בני – פרחי לונדון (לחן חיים בנט)
שמע בני – מרדכי בן דוד
שמע בני – מנדי ג'רופי (לחן מתי גולדשטיין)
לב אבות – The Early Shabbos band
הנה אנכי – קעמפ שלווה (לחן ר' משה גאלדמאן)
והשיב – דוב האפמאן (לחן יוסי גרין)
הנה אנכי – שלשלת (לחן יצחק רוזנטל)
לב אבות – יוסי גרין
אבות על בנים – שלום למר (לחן יונה ליפשיץ)
והשיב לב אבות – ישראל פרנס ואילון גלזר (לחן משה לאופר)
הנה אנכי – צליל וזמר
הנה אנכי – ליבלה השל
והשיב – בערי וובר והידי רוזנברג (לחן רבי הרשל רוזנברג)
והריקותי – מיכאל שניצלער (לחן יוסי גרין)
והריקותי – אהרן סיטבון
והריקותי – ישי ריבו במופע צמאה
והריקותי – יוסי רוז (לחן גדעון לוין)
והריקותי (עד בלי די) – יעקב שוואקי (לחן ייצי וולדנר)
והריקותי – דדי גראוכר
עד בלי די – יהודה דים
איזהו מקומן – מרדכי בן דוד
הבל פיהם – אהרן רזאל
לעתיד – יצחק האניג
מה אנו – שמילי אונגר
רצה – אברהם פריד
ואשי ישראל – אלי גרסטנר
אחד המרבה – אלי פרידמן
שיר לכבוד שבת: לקל אשר שבת – מרדכי בן דוד