רדיפה פוליטית?

"אל תמהרו להאשים; לא בטוח שלפרקליטות יש ראיות"

"יכול להיות שיש חשדות חמורים, ויכול להיות שזה שום דבר": עו"ד פורר זהיר בעניין חקירת השב"כ והפרקליטות

אבי בלום

ה' בניסן תשפ"ה, 03/04/25 20:57

א+

א-

"התשובה האמיתית והכנה היא שאין שום דרך לדעת," כך אמר הערב (רביעי) עו"ד דוד פורר, לשעבר בכיר בפרקליטות המדינה, בראיון ל'מהדורה המרכזית' ב'קול חי' עם עו"ד אבי בלום, כשהתייחס לחקירת פרשיית 'קטרגייט' שמטלטלת את המערכת הפוליטית והתקשורתית בישראל.

בדבריו, הוא שפך אור – או ליתר דיוק, הדגיש את הערפל – סביב החשדות שמובילים את השב"כ, המשטרה והפרקליטות לבדוק עיתונאים ויועצים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שהוא קורא לאיפוק ולסבלנות: "יכול להיות שיש מידע חמור מאוד ושמנסים לאסוף עוד ראיות, ויכול להיות שאין ומנסים לקושש ראיות כי יש חומר דל".

פורר, ששירת בעבר כסגן בכיר לפרקליט המדינה, ניסה להסביר את השלב המוקדם שבו נמצאת החקירה: "כל המידע נמצא בידי מי שחוקר – הפרקליטות, המשטרה, השב"כ. אנחנו יכולים רק לנחש או להעלות השערות." הוא התייחס לטענותיו של נתניהו, שדרש מהחוקרים להציג לו ראיות במהלך עדותו הפתוחה ולא קיבל מענה, והבהיר כי אין בכך כדי להוכיח דבר: "זה שלא הוצג לו חומר כזה, זה לא מוכיח שאין חומר".

לדבריו, בעדות פתוחה אין חובה להציג ראיות לעד, כפי שקורה כשעד לאירוע אלימות מתבקש לתאר את שראה מבלי לחשוף את כל תיק החקירה. עם זאת, הוא הוסיף כי "היית מצפה שאם יש מידע על פעילות פלילית או קשר עם מדינה שלא טוב להיות איתה בקשר, יציגו את זה לראש הממשלה כדי שינקוט בצעדים".

החשדות, כפי שהם מתגבשים כעת, נוגעים לכאורה ליועצים של נתניהו שפעלו כדובריו והאם שירתו אינטרס של גורם זר – במקרה זה, קטאר. פורר נשאל על חומרת העבירה האפשרית: "בסוף הם לא ניהלו מגעים עם מדינת אויב, הם הציגו את עצמם כדוברי ראש הממשלה במשתמע ופעלו בשביל אינטרס זר." הוא הדגיש כי בשלב זה קשה לכמת את עוצמת החשדות: "יכול להיות שזה חמור ויכול להיות שזה שום דבר".

לדבריו, העובדה שיועצים אלה אינם מוגדרים כעובדי מדינה באופן חד-משמעי, וכי מדובר בלוביסטים שפעלו מול גורמים רבים, מעלה תהיות בציבור: "אחת הבעיות הגדולות בשלב החקירה היא שאין מידע, ולכן אנשים שואלים – מה הסיפור הגדול כאן?".

פורר הזהיר מפני שיפוט נמהר: "צריך לנשום עמוק ולהבין בסבלנות שזה המצב. יש חשד, בודקים אותו, וזה בסדר – ככה מערכת צריכה לעבוד." הוא ציין כי אפילו כשהפרקליטות משוכנעת שיש ראיות, זה לא מבטיח שהן יחזיקו בבית המשפט, והביא כדוגמה את תיקי נתניהו: "היועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, אמר בלב שלם שהוא מגיש כתב אישום על שוחד, אבל במהלך המשפט התברר שאין ראיות לשוחד, עד שבית המשפט המליץ לפרקליטות לחזור מהאישום." לדבריו, "קל וחומר כאן, כשאנחנו אפילו לא יודעים מה יש, לא צריך להניח הנחה לא לחובה ולא לזכות."

החקירה עוררה סערה גם בשל מעורבות עיתונאים, שזומנו לבדיקות ואף עברו מחקירה פתוחה לחקירה באזהרה – מקרה חריג שמעלה שאלות על חסיון מקורות. פורר התייחס לכך: "אם יש פרשה חמורה שמצדיקה את זה, יש הצדקה לשאול עיתונאים כדי למנוע ריגול או פצצה מתקתקת. אבל אנחנו רואים שבמקרים אחרים, כמו הדלפת הסרטון מסעידי תימן שגרם נזק גדול, לא חקרו עיתונאים." הוא הצביע על תחושה ציבורית של אכיפה סלקטיבית: "לפעמים יש מוטיבציה גדולה, ולפעמים אין מוטיבציה ורוצים למסמס את הדברים".

לקראת הדיון הקרוב בבג"ץ ביום שלישי על הדחת ראש השב"כ, רונן בר, בעקבות פרשת "קטארגייט", פורר העלה שלוש נקודות: "אנחנו רוצים שראש השב"כ יהיה כפוף לממשלה ולא יפעל כעצמאי; לא ראינו למה חשוב שדווקא השב"כ יחקור ולא המשטרה; והאינטרס הראשון של השב"כ הוא סיכול טרור, לא חקירות." הוא תהה: "אם יש אירוע ביטחוני שמתרחש כשראש השב"כ מושאר בתפקידו על פי הוראת בג"ץ, האם זה משהו שאפשר לסבול?" לדעתו, "אם המטרה היא לקיים את החקירה, אפשר למצוא דרך אחרת," והדגיש כי סיכול טרור צריך להיות בראש סדר העדיפויות. עם זאת, הוא הודה: "הדעת נותנת שבג"ץ ימנע את ההדחה, לפחות נכון לעכשיו".

האזינו לדברים המלאים הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת עו"ד אבי בלום ב'קול חי':

תגובות