"אני רואה בזה איום, איום לא פחות מזה של איסלאם סוני שיכול להתחבר מאוד בקלות לאחים המוסלמים במצרים ולהוות איום מסדר גודל אחר, חליף לאיום השיעי האיראני, כנגד מדינת ישראל," כך הזהיר הערב (רביעי) האלוף במילואים יפתח רון-טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה, בראיון ל'מהדורה המרכזית' ב'קול חי' עם עו"ד אבי בלום.
בדבריו, הוא שירטט תמונה מדאיגה של מציאות אסטרטגית חדשה העומדת בפתח, לאחר שנים שבהן ישראל התמקדה בציר השיעי בראשות איראן. הציר הטורקי-מוסלמי הסוני, שעשוי להתגבש בסוריה ובמצרים, עלול להפוך לאתגר הביטחוני הבא של ישראל – חשש שמתחבר לדיווחים עדכניים על כוונותיה של טורקיה בסוריה.
רון-טל התייחס למצב בסוריה, שם טורקיה מבססת את אחיזתה לאחר נפילת משטר אסד, והציע שני מאמצים אסטרטגיים להתמודדות: "מאמץ הגנתי" ו"מאמץ מדיני". "אנחנו בונים מרחב אבטחה קדמי מחוץ למדינת ישראל," הסביר. "בסוריה אנחנו עושים את זה באמצעות מספר רצועות, שהרחוקה שבהן היא קו דרום דמשק, בין 30 ל-40 קילומטר מהגבול. כל מי שנכנס לשם עם יכולת של הפעלת נשק – צה"ל פועל נגדו." הוא הדגיש כי תפיסת הלחימה הזו, שמתמקדת במניעת התעצמות ולא בכוונות, היא קריטית, והביע שביעות רצון מהיישום שלה: "אני מבסוט מזה, אי אפשר לתאר בתור מי שהיה מפקד."
עוד באתר:
עם זאת, הוא קרא שלא להסתפק בהגנה בלבד: "אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ כדי לא לאפשר לטורקים להיכנס לסוריה." דבריו מהדהדים דיווח של הכתב הצבאי נועם אמיר הערב בערוץ 'עכשיו 14', שבו נחשף כי "ישראל מודאגת מאוד מכניסת טורקיה למרחב הסורי ומציבה ארבעה קווים אדומים".
לפי הדיווח, נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הצהיר על כוונתו לייצר מרחבי שליטה בסוריה, כולל החזרת תשתיות צבאיות בשיתוף פעולה עם אחמד שרעא (ג'ולאני), מנהיג חיאת תחריר א-שאם. בישראל רואים בכך סכנה ממשית, במיוחד לאור העובדה שג'ולאני, הנתפס כ"לגיטימי" בעיני חלק מהעולם, מבקש להקים צבא בדרום סוריה – מהלך שבישראל מתחייבים למנוע: "לא נאפשר זאת".
לפי דיווחו של אמיר, ישראל הציבה ארבעה קווים אדומים ברורים: שמירה על חופש פעולה מלא, שמירה על קו גבול נקי מתשתיות טרור, הרחקת ארגוני טרור מאזור החיץ, וחופש אכיפה מלא. "אין לנו אינטרס להתנגשות מול טורקיה," צוטטו גורמים בישראל, "אנחנו רוצים לשמור על מרחב גבול נקי." רון-טל חיזק גישה זו, אך הדגיש את הסכנה האסטרטגית: "הנושא הטורקי הוא מאוד מורכב. אני חושב שזה יכול להתחבר לאחים המוסלמים במצרים ולהוות איום חליף לאיום האיראני." הוא הזהיר כי "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו," והוסיף: "היום אנחנו מבינים את המשמעות של זה – כשאתה משאיר זכר, הוא קם עליך אחר כך".
במהלך הראיון, רון-טל התייחס גם לזירות אחרות, ובהן הלחימה בעזה. הוא טען כי הגברת הלחץ על חמאס, כולל תמרון קרקעי והפסקת סיוע הומניטרי, היא הדרך היחידה להחזיר את החטופים: "ככל שנכאיב להם יותר חזק, הסיכוי שנראה את החטופים גדל." הוא הזכיר כי בתחילת המלחמה, כשהמבצע היה בעצימות גבוהה, חמאס שחרר חטופים תמורת הפסקות אש קצרות: "הם שילמו בעשרה חטופים תמורת כל יום בודד של הפסקת אש." לדעתו, "הפסקת הסיוע ההומניטרי משפיעה מאוד," והוסיף: "אני בעד שלא יהיה להם מים, אני הייתי עוצר להם הכל".
רון-טל מתח ביקורת על תפיסת הפשיטות של הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי, שלדבריו "לא מביאה להכרעה," והציע במקום זאת גישה הכרעתית: "אתה נכנס בתמרון כדי לתפוס את השטח ולהחזיק אותו לאורך זמן. אני קורא לזה סיפוח מבצעי." הוא העריך כי תמרון מספיק עצים יביא לכיבוש רצועת עזה "במהלך של שבועות בודדים," וחיזק את דבריו בכך ש"חמאס כמעט ללא יכולת צבאית." לדבריו, "הרצועה תחולק לשלושה-ארבעה חלקים, אין יותר רצועת עזה," מה שיקרב את ישראל ל"קניית החמאס" או השמדתו.
בנושא הגיוס לצה"ל, שהועלה בפתח הראיון, רון-טל הביע תמיכה בהסכמה לאומית כדרך לפתרון: "ללא הסכמה זה לא יקרה, הם יעשו דווקא." הוא הציע להתמקד בגיוס מי שאינו לומד תורה בקרב החרדים, וסיפר על שיחה עם ח"כ ינון אזולאי מש"ס, שטען כי יש גיבוי רבני לפתרון כזה: "אם ממשיכים לדבר על זה, יש לנו גיבוי מהרבנים".
האלוף במילואים סיים את דבריו באופטימיות זהירה, תוך קריאה לשיתוף פעולה ושכל ישר: "אני משוכנע שזה יקרה, אני מאמין בשיח משתף ולא במהלומות גרזן." עם זאת, האזהרה מפני הציר הטורקי-מצרי, שנתמכת בדיווחים על הקווים האדומים של ישראל מול טורקיה, נותרה תלויה באוויר כסימן שאלה אסטרטגי שישראל תיאלץ להתמודד איתו בשנים הקרובות.
האזינו לראיון המלא הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת עו"ד אבי בלום ב'קול חי':
