שומרים על סדר באכילה גם בפסח: כך תמנעו מנשנושים

 

הופעת הבריאה מלווה באי-סדר מסוים, וריבונו של עולם פועל להכניס בה סדר על ידי הכנסת האור. בתורה שבעל פה יש שישה סדרי משנה – רבי יהודה הנשיא לא רק חיבר את המשנה אלא סידר אותה לפי סדר מסוים :זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות.

וכן בזמננו, בחג שמחתנו, אנו חוגגים את הפסח לפי סדר מכוון שנקרא 'ליל הסדר' לפי הסימנים: 'קדש, ורחץ, כרפס ,יחץ…'

 

יש לכך משמעות הלכתית שאם אדם ירצה לשתות את ארבע הכוסות בבת אחת לא יצא ידי חובה. בליל הסדר אנו עורכים את הסדר דווקא בצורה כזו, כדי שנוכל לקלוט את האור האלוקי, אור הגאולה. אם אנו רוצים להיות שותפים אמיתיים של ריבונו של עולם אנו חייבים ללמוד לעשות סדר .דבר זה כוחו יפה בתחומים רבים בחיינו, אך אנו נתמקד כעת בפן התזונתי.

 

מחלת הנשנושים והחטיפים

 

לצערנו, אנו עדים לתופעה מדאיגה הרווחת בקרב רבים מאיתנו המושפעים מהרגלי אכילה שגויים שמקורם בארצות שמעבר לים – והיא אכילה סתמית ומיותרת ללא קשר להרגשת רעב וצורך אמיתי לאכול. מקור המילה 'חטיף' שאול מהמילה הלועזית SNACK.

המסר העיקרי מכך הוא שאפשרי ואף לגיטימי 'לחטוף' אוכל במשך היום ובכל זמן נתון . אין זו דרך אכילה, אלא סגנון אכילה המורידה מטה-מטה את ערכו של האדם שנברא בצלם, ובמיוחד את ערכו של עם ישראל, שנקראים 'בנים למקום' .

נראה שהסיבה לבעיה הקשה הזו טמונה באי-הכרת ערכנו וחשיבות נשמתנו כבני אדם בכלל, ובשייכות שלנו למועדון היוקרתי הנקרא 'עם ישראל' בפרט. ככל שנפנים זאת יותר, כך גם נוכל לסדר את אופן האכילה שלנו במשך היום בצורה טובה יותר.

 

להלן 7 עצות שעשויות לסייע לנו לחזור לסדר הישראלי הבריא:

1.              להתחיל להתרגל לחשיבה נכונה – לזכור שאנו 'בני מלכים' ולכן גם סדר האכילה וצורתה צריכים להיות מותאמים.

2.              "סוף מעשה במחשבה תחילה" – תכנון מראש. לעשות קניות של מוצרי מזון שמתאימים להרגלי אכילה בריאה.

3.              להקפיד על ארוחות מסודרות -ארוחות בוקר, צהריים וערב, בדגש על ארוחת הבוקר, המכונה בלשון הגמרא – 'פת-שחרית', אשר מעלות רבות מיוחסות לה, למשל: היא גורמת לתפקודים קוגניטיביים טובים יותר (הישגים לימודיים, זיכרון, קשב וריכוז ועוד), בהשוואה לאלה המדלגים עליה.

4.              ניתן לאכול בין הארוחות, אך חשוב לקרוא לארוחה הזאת בשם – ארוחת ביניים ולא 'נשנושים', אחרת זה לא ייגמר טוב. המזונות המומלצים בארוחה זו הם: פרי, חופן אגוזים טריים, קרקרים דלי שומן, יוגורט טבעי וכדומה.

5.              'פת בסלו' – עצה נפלאה של חז"ל לאנשים שנמצאים מחוץ לביתם שעות רבות: לקחת לדרך ארוחה קלה, כמו ארוחת ביניים, או ארוחה עיקרית. מומלץ להכין ערב קודם את האוכל הנדרש ליום המחרת (ניתן להיעזר בקופסאות מיוחדות לאחסון המזון, או צידנית לשמירה על טמפרטורה נמוכה בימות הקיץ). אדם שיש ברשותו דבר מאכל יהיה רגוע יותר ומיושב בדעתו.

6.              'שלא לבוא לידי ניסיון' – לכתחילה להמעיט ככל הניתן בהכנסת מאכלים מפתים ומזיקים לביתנו, כאלה שאנו עלולים 'לחטוף' מהם. הסיכוי שנצא במיוחד מהבית אחר הצהריים או בערב לחנות לקנות מאכלים כאלה – נמוך.

7. שיחה ובקשת עזרה מבן/ת הזוג / בן/ת משפחה לביצוע טוב יותר של ארגון היום. 

 

 

נסיים בתפילה מתוך חלק ה'מגיד' שבהגדה:

"השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל" – השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל והכוונה היא על יהודים שבגלות.

"השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין" – השנה אנו עבדים, לשנה הבאה בני חורין – מכוונים על היהודים שבארץ שמושפעים לרעה מתרבויות זרות.

 

  

מאת: ניר כהן, דיאטן קליני ויועץ אגף התזונה של משרד הבריאות לציבור החרדי

 

 

*המידע מוגש מטעם 'משרד הבריאות'