ועדת החוקה של הכנסת קיימה היום (שלישי) דיון סוער בנושא החשש לפגיעה בחופש העיתונות, בעקבות מעצר וחקירת עיתונאים, בדגש על פרשת "קטארגייט" שבה נחקר עורך הג'רוזלם פוסט, צביקה קליין. הדיון, שנוהל על ידי ח"כ עמית הלוי, יוזם הדיון, עסק בשאלות של שקיפות, סבירות ומידתיות בהתנהלות גופי אכיפת החוק, ובמיוחד בפרקליטות ובמשטרה.
ח"כ עמית הלוי מהליכוד פתח את הדיון בהצגת החשש הציבורי מפני פגיעה בחופש העיתונות, שהוא "מאבני היסוד של כל חברה חופשית". הוא התייחס לפרשת "קטארגייט", שבה נחקר עורך הג'רוזלם פוסט בחשד למגע עם סוכן חוץ, ואמר: "קמנו לבוקר שבו עוצרים וחוקרים עיתונאי, לוקחים נייד ללא צו. הדיון נועד לבדוק אם האירוע יצא מפרופורציות באופן קיצוני והשאלה למה. עלינו לקבל תשובות בצורה שקופה".
הלוי הפנה שאלות חריפות לעו"ד אלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, בנוגע לאישור החקירה: "האם אושרה חקירה באזהרה של עורך הג'רוזלם פוסט בהתאם לנוהל 14.12? מי אישר את החקירה, והאם כשעברתם לחקירה באזהרה, זה היה על עבירה של מגע עם סוכן חוץ? למה אין הסבר סביר לשורת פעולות כה קיצוניות? מתי החרמתם טלפון לעיתונאי ללא צו?". הוא הוסיף כי החשד התברר כ"לא כלום", ושאל אם הופעלו לחצים על העיתונאי לחשוף מקורות.
עוד באתר:
עו"ד אלון אלטמן, המשנה לפרקליט המדינה, סירב להשיב לשאלות בנוגע לאישור החקירה, וטען כי לא יתייחס לפרטים מתוך תיק חקירה מתנהל. הוא הסביר כי קיים נוהל מיוחד (אח"מ) לחקירת עיתונאים, שמטרתו להגן על חופש הביטוי: "כשעדותו של עיתונאי חיונית, חשובה ועומדת בתנאי ההנחיה, היא עוברת שרשרת אישורים. במקרים רגישים, ראש אח"מ פונה אליי לקבל אישור, תוך שמירה על החיסיון העיתונאי". עם זאת, הוא הדגיש כי "כשיש חקירה מתנהלת, כל הדברים הקשורים לאותה חקירה, כולל העובדה אם התבקש אישור, רלבנטיים לטיב החשדות וטיב הראיות, ועלולים לפגוע בחקירה".
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, תקף בחריפות את התנהלות הפרקליטות ואת סירובו של אלטמן לענות: "אם אי אפשר לדבר על התיק, אל תדברו עליו, אבל אתם לא יכולים להוציא מהתיק מה שמתחשק לכם כשהיועמ"שית מוציאה הודעה על מה נחקר". הוא הוסיף: "כל הזמן הזהירו אותנו שאנחנו מתקנים את מערכת המשפט ונהפוך למדינה לא דמוקרטית, אבל מדינה שבה נחקר עיתונאי ולא נתת אישור, או שאתה מסרב לתת תשובה אם אישרת או לא, זה יותר מדיפ סטייט, זה דיפ פייק, כי אתם שופכים חול בעיני הציבור כשאתם מוציאים מידע מגמתי. העובדה שאתה לא נותן תשובה לציבור זועקת בקול הכי רם וחזק, וכשאנשים האחראים על אכיפת החוק ושמירת חופש הביטוי בישראל מתנהגים בצורה כזו, האזרחים צריכים להיות מודאגים מאוד".
רוטמן גם התייחס לנוהל 14.12, שמטרתו למנוע "אפקט מצנן" בחקירת אישי ציבור: "אם יוצאים סתם למסע דיג, נפגע חופש הביטוי. זה לא עניין של סבירות, אלא של מהות החקירה".
נצ"מ בועז חממי, רמ"ח חקירות במשטרה, הבהיר כי המשטרה פועלת לפי נוהל ספציפי לחקירת עיתונאים: "כל פעולות החקירה, לרבות אלו הנוגעות לעיתונאים, בוצעו לאחר שקילת מכלול הנסיבות וקבלת כלל האישורים הנדרשים על פי הנוהל". הוא הסביר כי תפיסת טלפון נעשית כחלק מתפיסת מוצגים: "אנחנו יכולים להחזיק בו כמו בכל מוצג למשך 180 יום לכל הפחות, והתקופה ניתנת להארכה בבקשה לבית משפט". לגבי חיפוש בטלפון, הוא ציין כי נדרש צו שיפוטי, אלא אם כן החשוד נתן הסכמה מדעת.
עו"ד חיים ויסמונסקי ממחלקת הסייבר בפרקליטות הבהיר: "כדי לתפוס חפץ, כולל טלפון, כראיה, אפשר לעשות זאת ללא צו. אבל כדי לחדור למידע בטלפון, צריך צו של בית משפט, למעט במקרים של הסכמה מרצון".
תגובות ארגוני העיתונאים
ענת סרגוסטי מארגון העיתונאים והעיתונאיות דיווחה כי בחצי השנה האחרונה נחקרו כ-20 עיתונאים, מתוכם 12 קיבלו צווי הרחקה ו-3 נעצרו: "חקירות עיתונאים הן הכלי האחרון בארגז החקירות. יש לשמור על חופש העיתונות". פיני שומר, מנכ"ל מועצת העיתונות והתקשורת, הוסיף: "שמירה על חיסיון וחקירת עיתונאים הם נושאים עקרוניים שראוי לעגנם בחקיקה. אנחנו מגנים כל תופעה של כניסה לסלולר ללא צו משפטי וללא הגנה על מקורות מידע".
ניצן חן, מנהל לע"מ, הביע תמיכה בעיתונאים: "החרמת טלפון וחקירת עיתונאי באזהרה היא דבר חריג שבחריגים. אני מקווה שהלקח יילמד".
ח"כ הלוי סיכם את הדיון בקריאה לעו"ד אלטמן לבחון מחדש את התנהלות הפרקליטות בפרשה: "אני מציע שתבחן את כל שרשרת ההתנהלות במקרה הזה, וכן את שרשרת הנהלים, בבדיקה עם עורך הדין של העיתונאי. קשה למצוא לחריג הזה אח ורע מבחינת הדיס-פרופורציה של העבירה". הדיון הדגיש את המתח בין הצורך בחקירה לבין השמירה על חופש העיתונות, והותיר שאלות פתוחות בנוגע לשקיפות ולמידתיות בהתנהלות גופי האכיפה.
