פסח, אליהו הנביא וימות המשיח

בליל הסדר מוזגים כוס חמישית, כוס הקשורה לאליהו הנביא

לא נועלים את הדלת, במפתח כי ליל הסדר הוא ליל שימורים, בספר המנהיג כתב שאם יבוא אליהו שנצא מהר ואפילו לא נחכה את הזמן של לפתוח את מנעול הדלת.

יש דעות שלפני ביאת המשיח יגיע אליהו הנביא ויבשר על הגאולה

בפיוט אליהו הנביא אליהו התשבי אליהו הגלעדי יבוא אלינו עם משיח בן דוד

באחת מנבואות הגאולה (מלאכי ג,כג) נאמר, שהקב"ה ישלח לנו את אליהו הנביא "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".

מכאן אחד המקורות לאמונה, שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה. המקורות לא מעניקים תמונה ברורה בנושא.

הרמב"ם (הלכות מלכים יב,א) לא מייעד לאליהו הנביא את תפקיד מבשר הגאולה, אלא תפקידו "ליישר ישראל ולהכין ליבם" וכן "לשים שלום בעולם".

הרמב"ם בהל' מלכים (פי"ב ה"ב) כתב ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו הנביא

הרמב"ם לא מכריע, הוא נשאר בספק ואומר שלא נדע מה יהיה עד שיהיה

ומצינו בפרשת פינחס אחרי שהרג פינחס את זמרי בן סלוא אמר הקב"ה למשה רבנו

'פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בנ"י, לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום'

בתיבה שלום, אין את האות ואו, מהי משמעות הדברים?

יעקב בתורה כתוב בלי ואו חוץ מחמש פעמים שכתוב עם ואו

ואליהו הנביא מוזכר בתנ"ך חמש פעמים בלי ואו למה?

כי יעקב לקח מאליהו הנביא את האות ואו חמש פעמים

מה עומק הדברים?

המהר"ל מסביר, שיעקב אבינו לקח 'תקיעת כף' מאליהו הנביא שיבשר על הגאולה, והנה בכף היד יש חמש אצבעות שכל אצבע היא בצורת אות ו', ולכן לקח יעקב מאליהו תקיעת כף חמש פעמים אות ו' כנגד חמש אצבעות היד, כי הנותן ערבון נותן כף יד, ויש חמש אצבעות בכף היד, לכן נטל בחמשה מקומות את הוי"ו של אליהו הנביא וכתוב אליה, חסרה האות וי"ו – והיא נתונה ליעקב.

יעקב לקח אות ו' משמו של אליהו, אומר השם משמואל על בסיס הזוהר הקדוש (פרשת ויחי רמא) -אות ו' היא אות אמת הטעם שלקח יעקב את האות ו' משמו של אליהו כי כשראה יעקב שעתיד הקב"ה לשלוח את אליהו להכין את ישראל לגאולה חשש שאליהו הנביא הוא איש אמת והוא מייצג את מידת הדין.

אם כך הוא לא יבוא לבשר על הגאולה רק כאשר יהיו ישראל ראויים במידת הדין לכן נתחכם יעקב לקחת משמו של אליהו את האות ו' שהיא אות אמת = שלא תהיה מדת אמת אצלו בשלימות, למען תוכל להיות הגאולה לפנים משורת הדין, גם מידת יעקב היא מדת האמת, תתן אמת ליעקב, לכן אומר יעקב, מדת האמת, שצריכים לקחת את האמת כדי לגלות את האמת…צריכים לקחת את האות ואו מאליהו הנביא כדי לגלות את האמת האמתית

לדוגמא, בחינוך הילדים, אם ילד טעה, אם ההורים יעירו לו וזה באמת 'הערה' כי הוא באמת טעה, אם יעירו יותר מדי בסוף יישברו אותו, כדי לחשוף את היכולות האמתיות שלו, צריכים לא להרבות בהערות, אם מרפים מההערות אז אפשר לגלות מי הוא באמת, כדי לגלות את האמת צריכים לוותר על האמת, כי הדגש על האמת שובר את האדם, אבל כאשר קצת מתעלמים מהאמת כמו הדוגמא שהבנו בעניין חינוך הילדים, אז אנו חושפים את מי שבאמת יכול הילד להיות, מוותרים על האמת למען האמת!

לכן יעקב שהוא איש האמת לקח מאליהו הנביא את האות ואו שהיא אות אמת.

לקח יעקב מאליהו אות האות ו' שהיא "אמת", כי לקח ממנו משכון את מדת האמת שהיא שייכת לו, כדי שיגאל את ישראל לפנים משורת הדין.

כביכול, יעקב לקח תקיעת כף מאליהו הנביא שיבשר על הגאולה = כשנותנים תקיעת כף היא ביד ימין

והנה ידוע שיד ימין היא כנגד מדת החסד לכן לקח יעקב תקיעת כף מאליהו ביד ימין, כדי שיבוא לבשר על הגאולה מתוך מדת החסד שהיא יד ימין.

הרעיון של ה"שם משמואל" שיעקב אבינו לקח מאליהו הנביא משכון את האות ו' שהיא אות אמת, כדי שלא יגאל את ישראל במדת הדין שהיא אמת כי אם במדת החסד

ואם נשאל הרב כל האומר הקב"ה וותרן יוותרו מעיו והקב"ה חותמו אמת והוא לא יוותר על האמת ועל הדין

תפארת היא מדת יעקב היא האמת ואנו מברכים ברוך דיין האמת

איך בגאולה אנו מוותרים על האמת?

ההסבר כמו שאמרנו במשל של חינוך הילדים והמקור לכך הוא

אמרו חכמינו ז"ל, על הוויכוח שהיה בין מלאכי השרת עם הקב"ה על בריאת האדם (מדרש ב"ר ח-ה(:

בשעה שבא הקב"ה לבראו את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתות וחבורות, מהם אומרים אל יברא ומהם אומרים יברא, וכך מתפרש הפסוק בתהלים חסד ואמת

חסד אומר שיברא הקב"ה את העולם שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים

צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא שכולו מריבות

מה עשה הקב"ה, נטל אמת והשליכו לארץ

כמו שכתוב (דניאל) ותשלך אמת ארצה

אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה ואפילו שחותמו של הקב"ה אמת אפילו הכי, כי כתוב "אמת מארץ תצמח. "

אז האם הקב"ה וותרן או לא מוותר על האמת או לא?

התשובה היא 'אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו', באמת יש קושי גדול לדון את האדם, כי האמת אומרת מה צריכים לעשות, אבל האמת מתייחסת למציאות המורכבת, לכן השליך את האמת ארצה, לא במובן של 'להתעלם' ממנה אלא הביא את האמת לארץ וכן צריך האדם לקיים מצוות, אבל יחד עם זאת, האדם כולו 'קטטה' הוא מלא בקונפליקטים יצרים רצונות שאיפות וערכים, הוא מלא בזכרונות והרגלים מהעבר שמגבילים אותו

הוא כן יכול לבחור אבל מסובך ומורכב לבחור, האדם בוחר, והוא מפחד שאם הוא 'ייבחר' בחירה נכונה הוא ייפגע הוא מדמיין חששות פחדים איומים הרבה מאד בדמיון אבל הדמיון הוא חזק ההתמכרויות וההרגלים חזקים ולכן קשה לאדם, ולכן יש כאן מורכבות, – תדון את חברך שתגיע למקומו ולכן האמת מושלכת ארצה, לארץ לארציות

לכן לקח יעקב את האות ואו, שכן אליהו הנביא יבוא לשפוט, והמשפט יהיה באמת, אבל אמת כפי שהיא 'אמת מושלכת ארצה', לכל אדם יש את הבן חכם רשע תם ואינו יודע לשאול בליבו, יש לו מורכבות בלב, ולכן הוא צריך מענה לכל המורכבויות שבנפש אמר יעקב אם נשליך את האמת אז לא נתעלם מהאמת, אלא אמת מארץ תצמח שאנו משליכים את האמת לארץ

מביאים אותה לארציות ועוד אנו משליכים את האמת, קצת מתעלמים אז ה'אמת' צומחת יותר, כמו משל הילד

רק כאשר לא מעירים על כל דבר קטן אפילו שבאמת הוא עשה רע, אבל ההתעלמות מידי פעם מהרע שהוא עשה קצת מידי פעם זה מה שמרים את הילד ועוזר לו לגלות את 'האמת' שהוא כן יכול להיות.

זו המשמעות של לקיחת האות ואו, לקיחת אות האמת.

יעקב אבינו לקח את האות ואו מאליהו הנביא וזה מסתדר עם הדעה שאליהו הנביא יבוא לפני המשיח

לפני הגאולה, כי הוא סמל האמת, מי ראוי לראות ולחיות בימות המשיח

גם המהרש"א (תענית יז) כתב שאליהו הנביא יגיע לפני ביאת המשיח

וגם בברכת המזון אנו אומרים קודם הרחמן הוא יישלח לנו את אליהו הנביא ורק אח"כ אנו אומרים הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח

וגם בברכות ההפטרה אנחנו אומרים, 'שמחנו השם אלוקינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבוא ויגל לבנו

הרמב"ם אומר שהדברים לא ברורים ולא מוכרעים מתי יגיע אליהו לפני או אחרי ביאת המשיח. אבל בכל אופן אליהו הנביא קשור לימי הגאולה

בליל הסדר, אומרים מה שכתוב בתהלים

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ.

כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ.

כתוב בפסוק וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ התורה מדברת על נקמה

אנו מבקשים מהקב"ה נקום נקמת דם עבדיך =מי שברא את העולם מי שהוא בעל הרחמים – הוא ציווה למחות את עמלק או נקמה ממדין

כיום אנו לא יודעים מי זה עמלק ונשאר לנו רק לקיים ברוחניות לקיים ברעיון למחוק את 'העמלק' את היצר שאומר – 'היש השם בקרבנו' עמלק בגימטריא ספק בזה אנו נלחמים. אבל עקרונית הנקמה קיימת

כשהרחמנות , לא במקומה הראוי, אזי האכזריות פורצת שלא במקומה גם אנשים גדולים מאד היה להם הקושי הזה להרוג את עמלק,

המרחם על אכזרים סופו מתאכזר על… רחמנים

כמו שרואים אצלנו בארץ ישראל שהיו מרחמים על האכזרים ושילמו מחיר של אכזריות כלפיי אחינו עם ישראל.

אומרים חז"ל בעניין בחיר השם, שאול המלך שהוא חמל על העמלקים הוא שאל 'אם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו'?

אז הוא חמל על חלק קטן מעמלק – ובהמשך הוא התנהל במידת הדין כלפיי נוב עיר הכהנים…

בגלל רחמנות במקום הלא נכון – אחר כך. נתגלגל הדבר וצוה להרוג את נוב עיר הכהנים איפה היתה רחמנות כלפיי נוב עיר הכהנים? היא כבר נוצלה כלפיי עמלק…

המידות של האדם דורשות איזון.

הרחמנות הייתה כלפיי עמלק אם האדם 'מרחם' שלא במקום שהתורה אמרה לרחם, אם הוא מלמד זכות על האכזרים

בסוף הוא עלול להגיע למצב של נשק במקום הלא ראוי ולא נכון!

הוא מרחם על האכזר – ובכך הוא לא מקיים 'ובערת הרע מקרבך'…

היום יש גנבים רוצחים וכל מיני אנשים רעים ומערכות המשפט יכולות לאמר – שהוא אשם אבל אפשר להבין אותו בגלל הילדות שלו בגלל שהוא לא הצליח בלימודים ועוד כל מיני ניתוחי אופי – ובגלל הרצון להבין את הרשע – מייצרים לגיטמציה לרשע!

הרשע הוא רשע!

כאשר הוא שומע אנשים תמימים שמלמדים עליו זכות הוא ימשיך לגנוב ולרצוח! ה

וא רשע – הוא לא מתורבת כמו המתורבתים שלא מבינים את הראש של הרשעים וחושבים שצריכים להתייחס לרשע כמו אדם מתורבת ולהחיל עליו כללים של אנשים רגילים… ולכן הם מפחדים ממילים לא תרבותיות של נקמה!

הם מפחדים ממילים קשות – אבל מי שמפחד ממילים קשות ולא מכיר את המציאות לא יכול לנהל את המציאות

אי אפשר לפחד לאמר על רשע שהוא רשע.

המשנה באבות אומרת הוי דן את כל האדם לכף זכות אומרים מפרשי המשנה – הכוונה רק לאדם צדיק או בינוני אדם רשע – אפילו כשהוא עושה מעשה טוב – אסור ללמד עליו זכות. כי זה ברור שהוא לא עושה טוב הוא עושה רע אלא שהוא רוצה להסתיר את הרע ולכן הוא עושה טוב לא כי הוא רוצה טוב אלא כי הוא רוצה רע והוא יודע שאנשים תמימים ילמדו עליו זכות ולכן הוא עושה מעשים טובים לחפות על הרוע.

הוא רע ורוצה רע ומי שלא חושב במושגים האלה – הוא חושב שהוא אינטלגנט מתורבות אבל הוא נאיבי מסוכן ומאיים על החברה….היכן שצריך להיות אכזר חובה להיות אכזר מי שלא יהיה אכזר היכן שצריך להיות אכזר הוא מביא רוע לעולם כי הרשעים הם רשעים באמת!!

אלא שהנאיבים חושבים שהרשעים זה אנשים נחמדים בלי חינוך חסר מי שיתן להם "טפיחה על השכם"

אחרי הטפיחה על השכם – אז – הם יהיו אנשים מאושרים שמחים שאפשר לנהל אתם משא ומתן קשרי מסחר ועוד ועוד דברים טובים…

אבל זו נאיביות וסכנה …. ובסוף האנשים האלה אכזרים כלפיי עם ישראל ונחמדים כלפיי האויבים אז אמנם נכון שחזון אחרית הימים הוא – 'כי אז אהפוך אל כל העמים שפה ברורה' 'ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה,

וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה זהו היעוד של העולם שלא יצטרכו עוד לטנקים מטוסי קרב וספינות מלחמה,

ושום אומה לא תאיים על חברתה במלחמה באש ובדם לא במלחמת סייבר ולא מלחמת עולם

אבל יחד עם זאת – בינתיים עד שנזכה לחזון אחרית הימים…

בינתיים יהודי מתנהג בכבוד לכל נברא לצומח לחי וגם לגוי – חביב אדם שנברא בצלם

כל אדם ראוי לכבוד… מצד אחד בני ישראל מצווים מאד לאהוב כל יהודי,

ואהבת לרעך כמוך,

ולא רק יהודי, אלא 'חביב אדם שנברא בצלם', (משנה באבות) ואפילו בעל חי 'צער בעלי חיים דאוריתא'

צריך להתנהג ביושר כלפי כל באי עולם

אבל כאשר יש לנו אנשים מאומות העולם שפוגעים בנו

כלפיהם אנו מתפללים אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך

ולא רק 'נקום'

אלא לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱ‍לֹקיהֶם יִוָּדַע [בַּגּוֹיִם] לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ

וכלשון הפסוק בתהלים

כתב משה רבינו בשירת האזינו הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו והמפרשים כותבים שהקב"ה נפרע מאותן אומות ולא רק מהן אלא גם מהגלגולים הקודמים של אותה אומה

אומר רש"י חרבו של הקב"ה תאכל בשר ותנקום מראש כל הדורות של הגויים ואז הגויים ירננו וישבחו את בני ישראל, הריננו גוים עמו …

היהודים לא יהיו מבוזים ומושפלים – בגלות אלא ייראו את הנקמה באותן אומות…

יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה זה גם על ידי הנקמה בגויים הנקמה מאותן אומות שציערו ביזו רצחו בעם ישראל.

כל האומות שציערו שפגעו בכולן תהיה נקמה בפרשת האזינו כתוב 'כי ידין השם עמו'.

ונקם ישיב לצריו

הנביא יואל מדבר על מצרים ועל הצרות שיהיו להם על כך שהם ציערו את עם ישראל הנקמה היא בדור הזה או בדורות הבאים לא מיד שהגוי פוגע מיד תיראה בו הנקמה. פעמים זה רק אחרי שנים רבות ופעמים אחרי דור או כמה דורות.

וכך כתוב בתהילים לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל לעשות בהם משפט הדר הוא לכל חסידיו – אומר התרגום יונתן – הדר הוא לכל חסידיו – לנקום בגויים זה ההדר של החסידים…

היתה נקמה לנבוכדנצאר = הוא הפך להיות חיה לכמה שנים… ואז היה בלשאצר וגם ושתי אשת אחשוורוש הם הזיכרון האחרון מבבל. והשם התנקם באומה הזו באופן מוחלט -בבל היא שממה!!

ואנו אומרים בנוסח התפלה "אב הרחמים" קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם וינקום נקמת דם עבדיו השפוך ככתוב בתורת משה כי דם עבדיו יקום.

ובכתבי הקודש נאמר ייודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך .

בפרק בתהלים 'על נהרות בבל'.

מסיים אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. כלומר אשרי הגוי שיקח את התינוקות הרכים הבבליים וינפץ את הראש שלהם על שפיצי הסלעים המחודדים כי כך עשו המה בירושלים לתינוקות של בית רבן בירושלים

בזמן השיא של בבל – היא קרויה – "בבל השדודה" על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון שם אנו אומרים בפרק הזה – בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

בבל המחריבה את המקדש –עם ישראל קוראים לה בת בבל השדודה הכל מתוך ידיעה ברורה שהנקמה עוד תגיע את שדודה עוד ישדדו את המלכות שלך אין לך, בבל – שום משמעות – את הבל!

אין לבבל שום משמעות עוד תגיע הנקמה. מלחמות אני עשיתי אומר הקב"ה– הקב"ה יעשה את המלחמה בעמלק הקב"ה יעשה את המלחמות….

אנו עומדים מהצד ומתפללים להקב"ה אשרי מי שיעשה את הנקמה וסכסתי מצרים

בליל הסדר בזמן החשוב אנו פותחים את דלת הבית ואומרים מתפללים וזועקים שפוך חמתך אל הגויים

היהדות היא עם הרבה חסד ורחמים אבל גם אכזריות כלפי האכזרים!

לא נאיביות יש אנשים נאיבים שהם רוצים לשמוע רק =טוב הם לא רוצים רק טוב…

הם נגד כל מה שמפריע לנאיביות שלהם

הם נלחמים נגד המבלבל אותם מהנאיביות שלהם הם נלחמים נגד מי שיעיר אותם מהנאיביות שלהם.

הנאיביות אומרת – אנו נסתדר בין הגוים.

אנו נסתדר עם כולם אנו חזקים אנו בעלי עוצמה עוד יפחדו מאתנו ואז מהמקום הזה נעשה שלום עם כולם…

אבל אם לא ישמור השם – שווא שקד שומר השם שומר עיר …

הנאיבים לא מוכנים לשמוע את המילה נקמה ולא ש'מלחמות אני עשיתי'…

במדינות שהיו תחת נאפוליון הוקם גוף במטרה לעשות רפורמות בתורה ר"ל

ותחת גוף זה נעשו כמה רפורמות שהיו הבסיס עד היום לקהילה הרפורמית כמו ביטול שבירת כוס בחופות

כתובה בגרמנית

הנסיון לבטל את איסור קטניות, ועוד.

אחד הדברים זה להשמיט את הפיוט אב הרחמים אחרי קריה"ת – שם מבקשים ומתפללים – מהקב"ה שינקום נקמת דם עבדיו, זה מה שהפריע להם כי לא נעים להם שהיהדות היא בעד נקמה בגויים הרשעים

הרפורמי שואל איך מבקשים לנקום נקמת הגויים מהנכדים והנינים, והרי הסבא שלהם הרוצח כבר מת מלפני הרבה שנים, ולכן עקרו את זה מהסידור…

אח"כ כבר גם מחקו את תפילת 'ולירושלים עירך'

ואח"כ את פרשת התמיד 'את קרבני לחמי לאישי' מרוב רחמנות על הבהמות ששוחטים אותם ומקריבים על המזבח ובטלו את כל הציפיה למשיח והגאולה שתביא… לידי חידוש בית המטבחיים הנורא לצד צפון המזבח

הם רוצים אשליות של חסד רחמים והרבה נאיביות

היהדות היא לא 'דת חסד ורחמים', אלא ביטול לרצון ה' בכל מצב!

דת החסד והרחמים זו הנצרות הרחמנים האלה שרוצחים מי שלא חושב כמוהם… אנו לא דת הרחמים ולא החסד.

אנו דת – שאומרת רק = רק מה רצון השם בעולם לא האופי של האדם

לא החברה לא טראמפ לא אנשי קפלן לא פוטין ואפילו לא חכמים מהבג"ץ ייקבעו מהם ערכים יש מצווה להיתנקם ממדין וגם בעמלק וגם בשבעה עממים – נכון אין לנו כח כיום ואין אפשרות כיום.

אבל כן – זוהי המצווה -זה רצון השם

נלך ליסודות – להוכחות שמעמד הר סיני אמתי שתורה משמים שיש משמעות אמתית לחיים ולא כל מיני משמעויות שממציאים הלבבות והתחושות של בני אדם נכון האמת היא קשה היא – קשה בגלל שהרבה בני אדם התרגלו לקליפה של לאהוב כל אחד… אפילו את הרוע וחושבים שזו גדולה לאהוב את הרוע

גישה שטחית שאומרת, לרחם על כל אחד – גישה עקומה שמקבלת כל אחד – גישה שמייצרת רוצחים גונבים גישה לא שיפוטית גישה שלא שופטים את == הגישה, לא שופטים האם להיות לא שיפוטי זה טוב או רע…

זו גישה שמייצרת הרבה – רוע, רוע של

אנשים רעים שלא רואים סיבה לשים לעצמם רסן שהרי בכל אופן – הבג"צ ילמד עליהם זכות.

דת הנצח, דת האמת – יש בה גם את הנקמה בגוים ביטוי שייראה בעולם – שצדיק וטוב לו – שהרשע כן יתוגמל לרעה.

רשע ורע לו – שהרשע יתוגמל לרעה בצורה מזעזעת.

יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע.

ואנו מתפללים על זה

התורה אומרת לא תיקום ולא תיטור מבני עמך – אבל כלפיי הגויים – תהיה נקמה גדולה מאד לעשות בהם משפט – הדור הוא לכל חסידיו!

וכתוב בספרי קבלה שאיוב הוא גלגול של תרח

גם לגוים יש גלגולים ולכן אומות שציערו את עם ישראל, בעבר הגלגול שלהם בהווה הן מצטערות

אנו מבקשים מהקב"ה שיוודע לעינינו דם עבדיך השפוך- עיקר טענת למה יאמרו הגויים' וכו' הוא מפני חילול ה' שיש בדבר ועל כך באה הבקשה שאדרבא יודע בגויים נקמת דם עבדיך וכו' כלומר שיהא כנגד זה קידוש השם גדול ונקדשתי בתוך בני ישראל' וגם לעיני העולם כולו – בתהלים קי"ז: "הללו את ה' כל גויים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם האומות יהללו את הקב"ה שהרי הם ידעו מה שזממו לעשות ושהקב"ה הפך להם את הקערה על פיה הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו

אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו הינו שמחים

קידוש שם שמים שהצדיקים מקבלים שכר על מעשיהם הטובים והרשעים מקבלים את עונשם

ועוד אנו מבקשים שפוך חמתך, למה? כי הם גרמו לנו לאבד את הראש להגיע לטירוף הדעת כל מידת הדין שלהם כלפינו היא זו שהחלישה אותנו בעבודת השם אז אם אנו בכל אופן המשכנו בעבודת – השם – זה למרות הגויים הם הכבידו עלינו ואנו המשכנו בעבודת השם

ובמאירי פסחים צט כתב שלכן אנו אומרים שפוך חמתך בכוס רביעי : זה כנגד ארבע כוסות של תרעלה שעתיד הקב"ה להשקות את הגוים וכנגדן עתיד הקדוש ברוך הוא להשקות את עם ישראל ארבע כוסות של נחמה כאשר אומרים שפוך חמתך בליל הסדר אנו פותחים את הדלת למה?

בגאולת מצרים כתוב " לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר "

ביציאת מצרים היתה הגאולה באתכסיא לפי שישראל לא היו ראויים לראות במפלת הרשעים ולכן נאסר עליהם לצאת מפתח הבית

אבל בגאולה העתידה

יהיה אפשר לצאת מפתח הבית ותהא לנו רשות לראות מפלת הרשעים בפרהסיא ולכן באמירת שפוך חמתך , על הגאולה העתידה פותחים את הדלת להורות ולגלות שבגאולה זו תהיה הגאולה בהתגלות!

את נקמת הגוים נראה בהתגלות וגם את ישועת עם ישראל!

יש בעם ישראל את בני משפחת לוי

שבט לוי בעם ישראל

עד היום איך הם זכו להיות בני שבט לוי

איך הם זכו לזה?

בגלל שאחרי חטא העגל – עם ישראל מי יותר ומי פחות, רקדו סביב העגל

והם רצו שיהיה תחליף למשה רבנו ולכן חשבו שמהעגל הם יישמעו את הקב"ה מדבר אתם

כמו שמסבירים הרמב"ן הכוזרי האברבנל ועוד ועוד.

אמר משה רבנו, מי להשם אליי.

ומה עשו בני שבט לוי – שמו איש חרבו על ירכו עברו במחנה והרגו הרבה מהמעורבים בחטא העגל

המסילת ישרים כותב בפרק יט שזה 'סוד' הקנאים באמת, שהם לא יכולים לשקוט כאשר הם רואים את הרוע בעולם

הם לא מפתחים אדישות ומוכנות לקבל כל דבר כל בעיה כל רוע…לא.

הם לא אדישים, לא תמיד אפשר לפעול

אבל לפחות לא להיות אדישים

רע – הוא רע! והשבט שלא היה מוכן להישאר אדיש, הוא השבט שעד היום הם שבט לוי כל שופט כל דיין – לא יכול בלי לכעוס איך הוא לא ייכעס על הרוצח

האדישות היא תשמר את הבעיה

מי שיאמר אין מקום לנקמה

הוא גם אומר אין מקום להגנה נגד הרעים

אם אין מקום לנקמה אין מקום להגנה

ברור שיש מקום לנקמה – ואם לא הרוע ימשיך להיות רע כי הוא מבין שלאנשים יש מגבלה מוסרית שהם לא מוכנים לפגוע במתנקם אז נכון שאנו לא תמיד יכולים בפועל להתנקם

אבל כן – להתפלל להקב"ה שהוא 'כן ייתנקם"! כך יתקיים וביערת הרע מקרבך

האדישות לרוע – היא חלק מהרוע

הרוע -הוא רע

והאדישות היא מה שתשמר את הרוע

הסובלנות היא לא גישה אינטלגנטית

אלא גישה של פחדנים שמפחדים לאמר את האמת להביע את האמת להכריע שיש אמת בעולם…

השופט אומר צריכים לקבל כל אחד

לאהוב כל אחד להבין כל אחד בכל אופן נקמה זה לא שייך…

אבל כאשר השכן ייקח לו את מקום החנייה… אז הוא כן יעשה מעשה נקמה, זה כבר נוגע לו, אז הוא מרשה לעצמו, לפגוע ולהעליב.

הפסיכולוגים אומרים, כל אחד יש לו את המניעים שלו, את העבר שלו, את המסכנות שלו את הכאבים שלו, את האכזבות שלו, ועוד כל מיני לימודי זכות של מודע תת מודע ועוד כל מיני הגדרות שחלקן נכונות וחלקן לא וחלקן מסוכנות כי מקבעות את הבעיה. ואז אנשים מתחילים ללמד זכות על כל רע ורוע וכאשר אנו מלמדים זכות על הרוע אנו נעשים אדישים לאמת למוסר לשמירה על האחר.

אז נכון שכעס ונקמה זה חומר נפץ וצריכים להזהר ואי אפשר להשתמש בזה בצורה אימפולסיבית, ולכן אנו מתפללים השם יקום דמם.

השם הוא יעשה את הנקמה וזה חלק מתהליך הישועה אכזריות במקום אחד רחמנות במקום אחר איזון בין הכוחות איזון בעולם תגמול בעולם גילוי מלכות השם בעולם.

פותחים את הדלת לאליהו הנביא; האם נזכה לראותו

עוד כתבות שיעניינו אותך