
השטיבלאך המפורסמים בבני ברק, אולי מקום שני אחרי 'איצקוביץ' המפורסמים ברחוב הרב שך בבני ברק, אלו "בית הלל" הממוקמים ברחוב גבעת פנחס במרכז קרית ויז'ניץ בבני ברק.
המקום נוסד לפני עשרות שנים, עוד בתקופת כהונתו של האדמו"ר הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זי"ע, ומי שכיהן כרב אב"ד שיכון ויז'ניץ האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זי"ע, גם קבע את סדרי התפילה והתקנות במקום.
עוד באתר:
עד לפני עשור שנים היו ארבעה חדרי תפילה בקומת הקרקע בלבד, אז נוספה קומה נוספת מעליה ובה עוד שלושה חדרי תפילה בעקבות הצפיפות והעומס בתפילות.

אך עדיין רוב הציבור מעדיף להתפלל למטה, ולא לטפס במדרגות אל הקומה השנייה, כך שאולי מלבד תפילות שחרית, החדרים העליונים ברוב היום ריקים, או משמשים לצרכים אחרים, כמו כולל אברכים.
קהל המתפללים הינו מגוון, אל המקום נוהרים לא רק חסידי ויזניץ תושבי השכונה, אלא גם חסידים המתגוררים באזור, לצד ליטאים וספרדים, אולם ברוב המניינים יישמע קולו של חזן חסיד ויז'ניץ מתפלל בנוסח הנהוג במקום עם כל הקנייטשים. האדמו"רים מויז'ניץ המכהנים בבני ברק, נהגו להתפלל במקום מדי פעם לפני שהתמנו לממשיכי דרכו של אביהם באדמו"רות.
העומס העיקרי במקום נרשם בימי בין הזמנים, חול המועד ובימי הסליחות, אז המניינים גולשים לרחבה שמחוץ לבית הכנסת תחת כיפת השמיים, כאשר גם כך ישנו חדר אחד אשר הינו באופן תדיר ללא תקרה ובימות הגשמים, לא מתקיימות בו תפילות.
על קירות ההיכל המרכזי ישנן כמה מצבות עשויות שיש המנציחות את בני משפחת ורטהיימר המשתייכים לויזניץ – אשר תרמו את בניית בית הכנסת לתפילת ההמונים, ועל שמם נקרא המקום 'בית הלל – פנחס אשר'.

לפי התקנות שייסד כאמור הרבי הקודם בעל ה'ישועות משה' עוד בהיותו אב"ד ור"מ הקריה:
א. התפלות הם בנוסח ספרד, בהברה אשכנזית, לפי מנהגי ויזניץ, וכמקובל מרבותינו הקדושים.
ב. אין לעבור לפני התיבה כש"ץ, אלא מעוטף בטלית על הראש, לבוש מעיל וחגור באבנט וטבילה במקוה.
ג. אין רשות לעבור לפני התיבה למי שמגדל בלורית או מגלח זקנו.
ד. תפילת שחרית לש"ץ מתחילה בברכת השחר עד הקדיש שאחר עלינו.
ה. מנהג רבוה"ק לומר בצבור תהלים יום החודש, אחר תפלת שחרית. ורצוי שכל ש"ץ ינהג כך, ואין להפריע להנוהגים כן.
ו. חיוב לעבור לפני התיבה הוא: לאבל ר"ל, יא"צ אחר אב או אם, חמיו וחמותו (באם אין להם בן), זכות קדימה לתושבי השכון משלמי מס קהלה ומתפללי ביהמ"ד בקביעות.
ז. בית המדרש הוא מקום לתורה ותפלה, על באי בית המדרש להתנהג בהתאם לקדושת המקום כמבואר בשו"ע ובספרי יראים, אין לשוחח בשעת התפלה וקריאת התורה, ומכ"ש שאין להקים רעש או מחלוקת ח"ו בין כתלי בית המדרש. באם יש למישהו תלונות נגד אחר, עליו לפנות לגבאי ביהמ"ד, בכדי לסדר בשקט הכל.
המסמך המתנוסס לתפארה מעל עמוד שליח הציבור, מסתיים: "והשומע לתפלת עמו ישראל יאזין לקול תפלותינו וישלח לנו משיח צדקנו בבי"א", ונוסף "נרשם בספר הפרוטוקולים של ועד הקהילה בחתימת הרה"ג אב"ד שליט"א".

תקנה שנוספה בשנים האחרונות, הינה של מרן אדמו"ר מהר"י מויזניץ, לפיה חל איסור מוחלט להוציא סמארטפון ברחבי בית הכנסת בשום פנים ואופן.
אשר לתפילת שחרית, רשומות שעות קבועות על קירות בית הכנסת, תוך ציון כי אין לקיים מניינים נוספים מעבר לשעות אלה, אולם ההוראה אינה נאכפת בפועל וכי מתקיימים מנייני שחרית גם בשעות הצהריים המאוחרות.
בצדו הימני של ההיכל ישנו נרתיק עמוס "גארטלעך" (אבנט) בכל מיני גדלים וסוגים, גמ"ח לרווחת קהל המתפללים והחזנים המבקשים לגשת ורוצים למלאות אחר התקנות.

כפי שניתן לראות בתיעודים שלפניכם, המקום שומר על אותנטיות, הדלתות, השולחנות, הספסלים, החלונות והקירות רובם בני עשרות שנים, יתכן כי מיום חנוכת בית המדרש.

אחד האירועים הקבועים בו היתה סעודת מלווה מלכה בהנהגתו של הצדיק הויזניצאי הנודע הרה"ח ר' דוד לייב שוורץ זצ"ל סביבו היו מתקבצים זקני וחשובי החסידים כדי לשמוע מפיו סיפורי צדיקים כנהוג.
מזגן, שירותים, מקווה וקולר
יצוין כי המזגנים כמו ברוב בתי הכנסת כיום מופעלים באמצעות מדחן תמורת שקלים בודדים המזגן יפעל למשך חצי שעה או שעה, בחלק העורפי של בית הכנסת ישנם שירותים, אם נצטרך לתת להם ציון מ-1 עד 10, אז אנו ניתן ציון 4, ליד השירותים ישנו גם קולר לשתיית מים קרים, עוד ישנו בקרבת מקום – מקווה טהרה רחב ידיים, די חדיש ומתוחזק, לצדו גם בור לטבילת כלים.

בערבי שבת ראש חודש, אחד מחסידי ויז'ניץ, מפעיל מחוץ למקווה דוכן להגעלת כלים.