דמוקרטיה? 40 מנהיגי אופוזיציה נשלחו למאסר

בית משפט בתוניסיה גזר אתמול (שבת) עונשי מאסר חסרי תקדים בחומרתם על כ-40 מנהיגי אופוזיציה, פעילים בכירים, אנשי עסקים ועורכי דין, בעוד צעד דרמטי בהתדרדרות הדמוקרטית של המדינה שפעם נחשבה לסיפור ההצלחה היחיד של האביב הערבי.

מ-13 עד 66 שנות מאסר

העונשים שנגזרו נעים בין 13 ל-66 שנות מאסר בפועל, כאשר העונש החמור ביותר – 66 שנות מאסר – הוטל על איש העסקים כמאל לטיף. איש אופוזיציה בשם ח'יאם תורכי נידון ל-48 שנות מאסר, בעוד דמויות אופוזיציה בולטות כמו גאזי שאוואשי, עיסאם שבי, ג'ווהר בן מבראכ ורדה בלחאג' נידונו כל אחד ל-18 שנות מאסר.

הרשויות האשימו את הנידונים בקשירת קשר נגד המדינה ו"פגיעה בביטחון הלאומי", אך ארגוני זכויות אדם מתוניסיה ומבחוץ טוענים כי מדובר באישומים מפוברקים שנועדו להשתיק ביקורת ולחסל את האופוזיציה.

"איננו מופתעים מפסקי הדין הבלתי צודקים והנקמניים הללו, שמבקשים להשתיק את קולן של דמויות אופוזיציה בכירות," אמר לרויטרס יוסף, בנו של גאזי שאוואשי, אחד הנידונים.

מדמוקרטיה לשלטון יחיד

תוניסיה, שהייתה מקור תקווה לדמוקרטיזציה במזרח התיכון אחרי הפלת הדיקטטור זין אל-עבאדין בן עלי בשנת 2011, נמצאת בתהליך התדרדרות מואץ בשנים האחרונות תחת שלטונו של הנשיא קייס סעיד.

סעיד, שנבחר בשנת 2019 כמועמד עצמאי יחסית, החל לבסס את אחיזתו במדינה בשנת 2021 כאשר פיזר את הפרלמנט והחל לשלוט באמצעות צווים נשיאותיים. מאז, הוא פירק את המועצה השיפוטית העליונה, פיטר עשרות שופטים, ולפי ארגוני זכויות אדם, שולט כיום באופן מוחלט במערכת המשפט.

התיק המשפטי הנוכחי מצטרף למעצרים קודמים של מנהיגי אופוזיציה, ביניהם עביר מוסי, מנהיגת המפלגה החוקתית החדשה, וראשד גאנושי, מנהיג מפלגת א-נהדה המזוהה עם האחים המוסלמים.

"בוגדים וטרוריסטים"

האווירה העוינת כלפי האופוזיציה משתקפת בהתבטאויותיו של סעיד עצמו, שבשנת 2023 כינה פוליטיקאים "בוגדים וטרוריסטים", ואיים כי שופטים שיזכו אותם ייחשבו לשותפים לפשע.

מנהיגי אופוזיציה רבים מאשימים את סעיד כי ביצע הפיכה שלטונית דה-פקטו במהלכיו בשנת 2021, ואומרים כי התיק נגדם מפוברק לחלוטין ונועד לבסס משטר דכאני.

לפי דיווחים, רבים מהנאשמים הצליחו בשבועות האחרונים להימלט מהמדינה, בעוד אחרים מרצים את עונשם מאז 2023.

 

התפתחויות אלו מעלות סימני שאלה קשים לגבי עתידה של תוניסיה, המדינה שפעם נראתה כמודל אפשרי לדמוקרטיזציה בעולם הערבי, ושכיום נראית כמי ששבה בצעדי ענק לעידן של שלטון יחיד אוטוריטרי.