אלי-ה כהן, ששוחרר בעסקת החטופים עם ארגון הטרור חמאס, שב היום (ראשון) ל"מיגונית המוות" ממנה נחטף על ידי מחבלים במהלך הטבח הנורא בשמחת תורה. במעמד מרגש, קרא כהן "שמע ישראל" במקום שבו נלקח בשבי לעזה, בעודו מניח תפילין.
"חוזר ואומר את אותו משפט שאמרתי לפני החטיפה", תיאר כהן בהתרגשות, כשהוא משחזר את הרגעים האחרונים שלו כאדם חופשי לפני שנלקח לרצועת עזה.
הביקור החוזר במיגונית היה רגע סמלי וטעון רגשית עבור כהן, שהצליח לשרוד שנה וחצי בשבי ארגון הטרור. המיגונית, שהפכה לסמל של הטרגדיה והזוועה של 7 באוקטובר, היוותה עבורו מקום של סגירת מעגל.
עוד באתר:
כזכור, במהלך חול המועד פסח הגיע כהן לראשונה לתפילה בכותל המערבי. ביקורו הגיע בדיוק שנה לאחר שאמו, סיגי כהן, השתתפה במעמד ברכת הכהנים במקום, שם התפללה לשחרורו. מאז שחרורו הפך כהן לסמל של חוסן נפשי, ולאחרונה פרסם פוסט מרגש שסיכם את התקופה הקשה שעבר בשבי.
בפוסט שפרסם לפני כחודש כתב כהן: "זְכוֹר אֶת הַיָּמִים שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ לַדְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָךְ הַיּוֹם". הוא תיאר את חוויותיו מהשבי במילים כנות ונוגעות ללב: "החלטתי היום, סוף סוף, לשבת ולסכם את התקופה הכי לא הגיונית שהייתי בה. תקופה של 505 ימים שלא דומים לשום דבר שאפשר לדמיין. 505 ימים של שבי. של חושך. של ניתוק מוחלט מהעולם, מהמשפחה שלי, מהחברים שלי".
כהן שיתף גם ברגעים הקשים ביותר שעבר, והסביר: "היו שם רגעים ששום סרט לא יכול לשחזר. רגעים של רעב, של פחד, של כאב מטורף בגוף ובלב. והיו גם רגעים קשים, כאלו שהייתה בהם תחושת אובדן, תחושת בדידות מוחלטת. אבל למרות הכול – דבר אחד לא הצליחו לשבור בי: את הרוח שלי. התקווה הקטנה בלב שבאמת, איכשהו, יקרה פה נס ואני אחזור הביתה".
הוא הוסיף לתאר את הדרך שבה שמר על אופטימיות למרות תנאי השבי הקשים: "והחיוך… כן, גם כשלא היה על מה, ניסיתי להחזיק את החיוך. כי ככה מנצחים את החושך. כשאני פה, מסתכל אחורה, אני מבין שהכוח שלי לא היה רק שלי. היה לי פה עם שלם מאחוריי. כל חייל, כל אדם שיצא לרחובות, שהניף שלט, שצעק את השם שלי, שהתפלל, שנלחם פיזית בשביל לראות אותי חוזר – אתם הייתם הנס שלי".
