הפרשנים ישי כהן ואריה ארליך בשיחה עמוקה ומרגשת על דמותו של מרן ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז זצ"ל, הערב ב'מהדורה המרכזית'. ארליך פתח בסיפור אישי מרתק מלפני שמונה שנים, כאשר הרב מאזוז זצ"ל הזמין אותו ללשכתו בישיבת כיסא רחמים וחשף בפניו את יומניו האישיים. "מרן הרב מאזוז קרא לי אליו ופתח בפניי את היומנים שלו שהוא כתב, החל מהיום שבו אביו, רבי מצליח מאזוז הי"ד, נרצח בתוניסיה", סיפר ארליך. היומנים, שתיעדו רגעים היסטוריים, תורניים ואישיים, מציגים את הרב כמי ששילב גאונות תורנית עם פשטות אנושית נדירה.
בין הקטעים שציטט ארליך, מתוך היומן אותו פרסם בשעתו במגזין 'משפחה', בולט תיאור ביקור אצל הרב עובדיה יוסף בסוכות תשע"א לרגל יום הולדתו ה-90: "ביקרתי את מרן הגר"ע יוסף יחד עם אחיי רבי צמח ורבי רחמים, ואמרתי לו שיום הולדתו מוזכר בפרשת השבוע, 'ויהי בישורון מלך', מלך בגימטריה תשעים".
קטע נוסף, מג' תמוז תשנ"ד, מתייחס לפטירת האדמו"ר מלובביץ': "הסתלק הרבי מחב"ד עליו השלום ביום א' פרשת חוקת לסדר 'אדם כי ימות באוהל', אדם נוטריקון אדמו"ר מלובביץ', כי מות באוהל בגימטריה תלמוד בבלי, שהיה בקיא בכל הש"ס בעל פה, ימות בגימטריה גימל תמוז." ארליך הדגיש את הגאונות שבציטוט זה: "אתה רואה פה באמת הגאונות, היכולת לקשור בין פסוקים, גימטריות ואירועים".
עוד באתר:
היומנים גם חושפים רגעים אישיים מרגשים. ארליך ציטט תיאור של הרב מהביקור הראשון שלו בכותל המערבי בכ"א בתמוז תשל"א: "ביקרתי לראשונה בכותל המערבי, במלאת שישה חודשים לפטירת מורי אבי זצ"ל הכ"מ, ביום רביעי, שעה 14:55 אחר הצהריים. אחר כך בשעה 16:00 ביקרתי על ציון אבי מורי הגאון לראשונה בהר הזיתים, ועשינו טקס של הקמת המצבה".
קטע נוסף מתאר מפגש עם הבבא סאלי: "לאחר הסעודה פנה אליי הבבא סאלי ושאלני, 'כבודו יודע ללמוד זוהר?' עניתי 'קצת'. אחר שלמדנו זוהר, אמר לי, 'שאל בני מה אתה רוצה.' אמרתי לו, 'לפני זמן מה נולד לי בן, ואני רוצה גם בת כדי לקיים מצוות פריה ורבייה.' אמר לי, 'הבת נתונה לך,' והוסיף ברכות עד בלי די." ארליך ציין כי הרב תיאר כיצד קיבל מהבבא סאלי חמישים לירות: "חמש שטרות של עשר לירות, ומסרתי לישיבה והוצאתי קבלה. באותו זמן לא ידעתי שצריך לשמור עליהם כמו קמיע לשמירה".
השפעה על הציבור הספרדי: "תהיו גאים במי שאתם"
ישי כהן התמקד בהשפעתו העצומה של הרב מאזוז על הציבור הספרדי, תוך הדגשת יכולתו לעלות מעל מחלוקות פוליטיות. "הציבור הספרדי יודע לכבד גדולי תורה מכל סוג, גם כשזה לא באותה דעה," אמר כהן. הוא התייחס למחלוקת סביב מפלגת "יחד" ואלי ישי: "חולפים כמה חודשים, וההערצה והאהבה של הציבור הספרדי למרן ראש הישיבה היו במנותק מהנושא הפוליטי. רוב הציבור הצביע ש"ס, אבל ראו ברב מאזוז כאחד מגדולי וצדיקי הדור." כהן הוסיף כי הרב הנחיל גאווה תרבותית ודתית: "הוא היה בין הראשונים שבאו ואמרו לנו כציבור ספרדי, 'תהיו גאים, לכו עם קומה זקופה, תהיו גאים במי שאתם, בלי להיכנע ולהכין ראש'."
כהן הדגיש כי הכבוד לגדולי תורה הוא ערך מרכזי בציבור הספרדי: "זה לא לא לבזות, זה להעריץ. ראית בכל פינה בציבור הספרדי הערצה לרב מאזוז כגדול בדור. יש ויכוח בין גדולי ישראל? זה לא עניין שלנו." הוא גם ציין כי הציבור הספרדי מלמד דוגמה לאחרים: "ציבורים אחרים צריכים ללמוד מאיתנו הספרדים."
ארליך תיאר את הרב מאזוז כמי שהצליח לאחד בין זרמים שונים ביהדות. "הייתה לו תכונה של יכולת להכליל את כולם, להתחבר לכולם," אמר. "כשהוא דיבר על אדמו"ר חסידי שהעריך, הוא דיבר כאילו גדלו יחד, וכך גם על ראש ישיבה ליטאי." הידע של הרב בכל ענפי היהדות היה יוצא דופן: "הידע שלו בכל ענפי החסידות, התורה, הקבלה – היה מדהים ופנומנלי." ארליך סיפר כי נהג להאזין לשיעורי הרב ולקרוא את עלוני "בית נאמן": "תמיד היה מרתק ההיקף, הידע העצום."
הרב מאזוז שמר על קשרים עמוקים עם גדולי ישראל, בראשם הרב עובדיה יוסף. "היה קשר של ידידות וחברות אמיצה לאורך שנים," אמר ארליך. "מרן הרב עובדיה, שהיה נשיא ישיבת כיסא רחמים, יצא לחו"ל לגייס כספים עבור הישיבה." למרות מחלוקות הלכתיות, הרב עובדיה העריך את הרב מאזוז כמי ש"יכול לחלוק ולהעיר." ארליך ציטט מהיומן: "כאשר רבי מאיר חולק עליי, זה מבחינת הרב עובדיה."
שני המרואיינים הדגישו את ענוותנותו המופלגת של הרב מאזוז. "הוא ברח מהכבוד, והכבוד רדף אותו יום אחרי יום," אמר ארליך. לדוגמה, הרב לבש עניבה בערב שבת רק בגלל ציווי של הרב עובדיה: "משום כבוד התורה, הוא אמר, 'אני אעשה את זה בערב שבת.'", חשף אבי מימרן.
כהן הוסיף: "הוא היה רחוק מגינונים ופוזות. הוא לבש כובע רשת פשוט, חליפה קצרה, והתנייד באוטובוסים עד לפני עשור."
למרות ייסורים גופניים ונפשיים, הרב המשיך ללמוד וללמד בהתמדה. "הוא עשה את כל זה לצד איסורי גוף ונפש, כאבים ומחלות," אמר ארליך. "היה לו אין ספור תירוצים לנוח, אבל הוא קרא כל מילה, מעיתון ועד ספרי קבלה, בשקיקה אדירה, וזוכר הכל." כהן ציין כי הרב אף שלח הערות לעיתונים כמו "משפחה" ו"חולמוס": "אתה רואה גדול בתורה, ענק, שמוצא פנאי להעיר ולתקן."
הראיון הסתיים בתחושת אובדן כבד. "לצערנו, רק כאשר הוא נסתלק אנחנו מבינים עד כמה הדור חסר מעכשיו," אמר ארליך. כהן סיפר על שיחה עם גדול דור לפני שנתיים: "הוא אמר לי, 'לא היה ולא יהיה בשנים האחרונות אדם שבקיא, ישר והפוך בכל התורה, פשוטו כמשמעות כמו הרב מאזוז.'" ארליך הוסיף כי הרב השפיע על תחומים רבים, כולל תיקון קוראים של הרב ריאחי, שנעשה בהדרכתו: "אין אדם שקורא בתורה ולא נעזר בו."
שניהם קראו ללמוד מהרב את הכבוד לגדולי ישראל. "צריך ללמוד להבא, גם כשיש מחלוקות בין גדולי ישראל," אמר ארליך. "גדולי ישראל, כבודם נשאר ועולה, וחבל על כל מיני בחישות." כהן סיכם: "הוא תמיד היה אומר שחתימתו 'ס"ט' היא סיפי טב, סופו טוב. ואכן, סופו היה טוב, אבל הדור נשאר יתום".
