ראש השב"כ, רונן בר, הגיש היום (שני) תצהיר לבג"ץ, שבו התייחס לטענות הנוגעות לחקירות פליליות, תפקודו כראש השב"כ, הוצאתו מצוות המו"מ, לוח הזמנים לפיטוריו, ידיעה מוקדמת על טבח השבעה באוקטובר ועוד. בתצהיר הודיע כי יסיים בקרוב את תפקידו, ללא ציון תאריך מדויק, והגיש מסמך חסוי בן עשרות עמודים המיועד לשופטים בלבד.
לשכת ראש הממשלה הגיבה: "רונן בר הגיש היום לבית המשפט העליון תצהיר שקר, שיופרך בפירוט בזמן הקרוב. חכו להמשך".
בר טען כי הדחתו נבעה מסירובו ללחצים של ראש הממשלה לתת חוות דעת ביטחונית במשפטו, חקירות פרשת קטאר, תחקיר השבעה באוקטובר שבו הטיל אחריות על הדרג המדיני, ודרישתו לוועדת חקירה ממלכתית. הוא כתב כי הרקע לפיטוריו אינו מקצועי, אלא קשור ל"ציפייה לנאמנות אישית מצידי לראש הממשלה". בר הודה כי פעל בניגוד להוראות ראש הממשלה פעמים רבות, וציין: "הובהר לי שבמקרה של משבר חוקתי – עלי לציית לממשלה".
עוד באתר:
לדבריו, ראש הממשלה ביקש לפעול בניגוד לסמכויות השב"כ, ובר סירב. "מקרים לא מעטים ביקש ראש הממשלה לדון בנושאים הקשורים בנושאים אלה, בסיומן של פגישות עבודה ולאחר שביקש את המזכיר הצבאי ואת הקלדנית, המפעילה את מכשירי ההקלטה לצאת מהחדר, במטרה ברורה כי חילופי הדברים בעניין זה לא יתועדו".
בר טען כי השב"כ לא היה צריך לפעול נגד סרבנות, שכן "לא נלווה להן היבט חשאי כלשהו או איום באלימות". הוא הוסיף כי אין בטענות אלו בסיס לגיטימי לפיטורים מחוסר אמון, וכי טענות אלו הועלו לראשונה בהליך המשפטי.
בנוגע למשפט ראש הממשלה, כתב בר: "בכל הנוגע למשפט, ראש הממשלה לחץ עלי באופן חריג וחוזר ונשנה, כדי שאתן הנחייה כי עליו להתנהל בדרך שאינה מאפשרת מדפסיות, פומביות וחשיפה למתקפת טילים, באופן שבפועל לא מאפשר את ניהול המשפט. בתוך כך נעשה ניסיון לכפות עלי נוסח של חוות דעת מקצועית לכאורה, שנוסחה על ידי ראש הממשלה או מי מטעמו".
בפרשת קטאר, ציין בר כי "מתעוררים חשדות כבדים ביותר ביחס לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, בדגש, בחקירה השנייה, על פגיעה במו"מ לשחרור החטופים, חיזוק החמאס ופגיעה ביחסיה של ישראל עם מצרים". הוא טען כי מסע ההסתה סביב החקירות מראה על קשר בין עיתוי החקירות לפיטוריו.
לגבי הוצאתו מצוות המו"מ, בר הביע תמיהה על ההחלטה, לאור תפקידו המרכזי של השב"כ בהסכם שחרור החטופים. לדבריו, "מכיוון שכל העוסקים בנושא, הכירו את תפקידו המכריע של השירות בהגעה להסכם, והסיכון בהתאם כי הדחתי מהצוות תפגע באפשרות להגיע להסכם נוסף, הערכתי כי קיים מניע אחר להדחה מהצוות".
על מועד פיטוריו כתב כי טענת "חוסר האמון" הועלתה רק בנובמבר 2024, למעלה משנה לאחר ה-7 באוקטובר, ולא בתחילת התהליך. בנוגע לטענה על ידיעה מוקדמת על הטבח, כתב: "טענות אלו הן שקר מוחלט ומהוות לא פחות מהסתה ממוסדת כנגדי וכנגד הארגון". הוא ציין כי השב"כ היה זה שהתריע בליל הטבח לאחר קבלת אינדיקציות לא חד-משמעיות, ועדכן את הדרגים הבכירים מיד.
בר הוסיף כי "רצף האירועים המוצג בתצהיר החסוי, מלמד על כך שמניעים שאינם מקצועיים ואינם עניינים, הם אלה שהובילו להחלטה לסיום כהונתי". הוא ציין כי יודיע בקרוב על מועד סיום תפקידו, ללא תאריך ספציפי, והדגיש כי הכרעת השופטים תשפיע על תפקוד השב"כ לטווח ארוך.
אתמול דווח כי בג"ץ מתח ביקורת על בר לאחר שביקש לדחות את הגשת התצהיר ליום זה, אך אישר לו ארכה עד השעה 12:00. בהחלטת בג"ץ נכתב: "חרף פרק הזמן הקצר של הארכה המבוקשת, הדעת אינה נוחה מהגשת הבקשה ללא פירוט מתאים של הטעמים לה".
