הסקר הושלם

בגבול לבנון: אתרי המורשת במועצה הצפונית

הנוף הטבעי, שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והאתרים הארכיאולוגיים הם חלק בלתי נפרד מהמרחב העשיר של מעלה יוסף

קובי פינקלר

כ"ד בניסן תשפ"ה, 22/04/25 09:42

א+

א-

מעלה יוסף הצרכניה באבן מנחם קרדיט אדר גיא שחר

המועצה האזורית מעלה יוסף והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל השלימו לאחרונה את סקר אתרי המורשת ביישובי המועצה האזורית.

הסקר יצא לדרך לפני יותר משנתיים במימון משותף של המועצה לשימור אתרים והמועצה האזורית, וזאת במסגרת קול קורא לסקרי מורשת במועצות אזוריות. בשל המלחמה, נדחתה העבודה על הסקר בחודשים ארוכים, והתחדשה במשנה מרץ עם שוך הקרבות בצפון.

הנוף הטבעי, שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והאתרים הארכיאולוגיים הם חלק בלתי נפרד מהמרחב העשיר של מעלה יוסף. עוד לפני שהוא פונה להתמקד במבנים ובאתרים היסטוריים ביישובי המועצה – כולל הסקר מבט מקיף על הבטים אלה, וכן סקירה היסטורית של האזור והתפתחותו מימי קדם ועד ימינו.

יישובי המועצה החדשים הוקמו החל בשנת 1949. המאפיינים הבולטים של המורשת הבנויה באזור, כפי שהם עולים מהסקר, כוללים בין השאר שימוש באבן טבעית לבניית בתי מגורים ומוסדות ציבור – עובדה המהווה סמל עיצובי וזהותי (רבים מהמבנים בתחומי המועצה שומרים על מראם המקורי גם בתפקוד פעיל כיום), מבנים רבים הם חד-קומתיים, בעלי גגות רעפים וגגות שטוחים, יצירת חללים ציבוריים מורכבים ממעט מבנים פשוטים והתאמת תוכניות היישובים לטופוגרפיה, עובדה שמקנה לכל יישוב אופי אחר ומיוחד.

כמו כן מצאו עורכי הסקר מבנים ואתרים מחוץ ליישובים, שהם בעלי חשיבות רבה לשימור עקב היותם חלק בלתי נפרד מסיפורו של האזור. כך למשל, משטרות הטגארט והמצדיות ("פילבוקסים") שנבנו בין השנים 1940-1938 לאורך כביש הצפון כחלק מתפיסת הביטחון הבריטית, לצד היישובים יערה, שומרה, מתת, נטועה ועוד.

האתגרים העיקריים בשימור אתרי המורשת, שמציינים עורכי הסקר, כוללים היעדר תיעוד תכנוני או סטטוטורי לחלק מהאתרים, פערי תחזוקה בין יישובים (חלק מהאתרים מתוחזקים, בעוד אחרים מוזנחים), סיכון להרס עקב פיתוח תשתיות או הרחבות, חוסר תקצוב ייעודי לשימור והיעדר מודעות מספקת בקהילה.

ההמלצות העיקריות להמשך הדרך כוללות שימור פיזי למבנים ראשונים במרכזים הציבוריים מבלי לשנות את אופיים המקורי; שילוב אתרי המורשת בתוכניות מתאר, מסמכי מדיניות ואזורי תיירות ותרבות; הצבת שילוט, הנגשה, שילוב קהילתי ובחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי; הקמת מרכז מבקרים או אתר ייעודי למורשת האזורית; שילוב המורשת בפעילות חינוכית ובמערכת החינוך ועוד.

שמעון גואטה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף: "עם שאינו זוכר את עברו, העתיד שלו לוט בערפל. השלמת הסקר המקיף של אתרי המורשת בגליל המערבי ובמעלה יוסף, היא צעד משמעותי בשימור הזיכרון הקולקטיבי שלנו כקהילה וכחלק מהמרקם הישראלי הרחב. הממצאים חושפים עושר תרבותי והיסטורי יוצא דופן, שמספר את סיפורה של הארץ הזו לאורך אלפי שנים – סיפור שיש בו מקום לכל הקהילות והמסורות שיצרו את הפסיפס האנושי המיוחד של האזור. אנו רואים בסקר זה הזדמנות להעמיק את הקשר בין הקהילה לשורשיה, ולהנחיל לדור הצעיר את ערכי המורשת והתרבות שעליהם נבנתה זהותנו המקומית. זהו נכס רוחני ותרבותי שערכו לא יסולא בפז".

אדר' גיא שחר, מנהל מחוז גליל מערבי, חיפה ומנשה במועצה לשימור אתרים: "אנו מברכים על השלמת סקר חשוב זה, שחושף, ממפה ומתאר את עושר המורשת הגדול מעשה ידי אדם ביישובי מעלה יוסף. יחד עם האתרים בשטחים הפתוחים והטבע הייחודי, מדובר באזור המייצר איכות חיים גבוהה לתושביו. הידע שנצבר יאפשר למקד את מעשי השימור, השיקום וההשמשה של המבנים ההיסטוריים, הן לחיזוק הזהות והגאווה המקומית של תושבי היישובים, והן לפיתוח כלכלי תיירותי ליישובים ולאזור כולו. זהו צו השעה, בוודאי כעת – כשהאזור צריך להשתקם אחרי תקופת מלחמה ממושכת. אנו קוראים לממשלה לקדם פרוגרמות ותכניות הממנפות את המבנים והאתרים ההיסטוריים שאותרו, ולהקצות עבורם תקציבי שיקום ופיתוח".