אנחנו משקיעים בזוגיות כפי שהשקענו בתור ילדים?

כשהיינו ילדים תמיד חשבנו שאנחנו החכמים ביותר…

היינו משקיעים בלימודים, לומדים גמרות בע"פ ומשניות בע"פ..

נותנים את כל כולנו לעשות נחת רוח להורים שמשקיעים בנו..

פעם חשבתי על זה..

האם אותו הדבר גם כשאנו גודלים ומתחתנים, ומקיימים בעצמנו: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", אותה המוטיבציה להשקיע נשארת אותו דבר כמו שהיינו ילדים?

התשובה היא:

"ממש לא!".

כי הקב"ה הטביע בעולם שככל שגדלים מקבלים חכמה יותר ויותר, ואת הדברים שראית בתור ילד שהם טובים עבורך, שאתה גדול אתה לא יודע אם כרגע הדברים הללו, בשבילך, אם כרגע שאתה מטופל בילדים קטנים, או שהפרנסה קשה, או שאפילו השלום בית שלך מעורער ואתה לא יודע איך לצאת מכל זה..

חכמה כזו היא ממך והלאה..

זה בחיים, אבל אתה בתוך תוכך מצפה לטוב יותר, ואם כן מה קורה בעשיית המצוות?

בואו ונפתח יחד את פרשת השבוע שלנו וננסה לעמוד על דיוקם של דברים:

"ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'" (ויקרא ט,ו).

ויש כאן שאלה מעניינת – הלוא היום הזה היה יום שמח של מלאכת המשכן, שמונת ימי המילואים, כבוד ה' חופף במלואו כאן על עם ישראל וכי חשבת שכבוד ה' לכאורה לא יהיה כאן? ואם אין אז איך אתם עם ישראל תשיגו כבוד ה'?

והנה בספר דעת משה לרב'ה מקוזניץ זצוק"ל כתב לבאר ביאור נפלא ביותר בשם הרבי ר' זושא מאניפולי זצוק"ל, וזה לשונו:

"הנה שמעתי, שהרב הקדוש אדמו"ר מו"ה זושא זצלה"ה הלך פעם בדרך ולא ידע לאן יפנה, כי היה לפניו ב' דרכים, וראה באיזה דרך השם הוי"ה עומד לנגדו, ובדרך זו הלך.

והנה יש בני אדם אשר התעורר בליבם לעשות איזה דבר, ואינו יודע אם הוא מצווה או לא, לזאת מלמדו הכתוב כאן, זה הדבר אשר ציווה ה' – אם תראו שיבוא על ידה כבוד ה', תדעו זהו הדרך האמיתי, לכו בה, והבן".

אתה כרגע בתור אל הבנק, כל כולך מרוכז במשימה שעומדת לפניך, ויש כאן מישהו שאתה יכול להגיד לו בוקר מפאת הנימוס, תאמר ואל תתבייש, יכול להיות שהאדם גלוי הראש הזה שאמרת לו בוקר טוב, יסתכל בעין יפה יותר בגלל שאמרת לו בוקר טוב, שלקח אולי שנייה וחצי, אבל מבחינתו זה עולם, "זה הדבר אשר ציווה ה'", ר' זושא מלמד אותנו שהחיים מלאים פיתולים, ולפעמים שליחויות מסוימות שאפילו לא חשבנו עליהם, שאדם פתאום מוצא את עצמו במקום מסוים שהוא לא שיער, לא פילל, ולא מילל, שהוא יגיע אי פעם למקום כזה, והקב"ה מבקש ממנו שיפעל, ותראה אם על ידי המצווה הזו שתעשה יבוא כבוד שמיים, אם זה בדורנו, אנשים יראו את התורה באור חיובי יותר, אין מעלה הימנו.

וכך מרן הרב עובדיה ע"ה היה מביא תמיד בדרשותיו – "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", כל המזכה את הרבים אין למעלה הימנו, הוא נמצא במקום גבוה מאוד בשמים, "ואין חטא בא על ידו".

ואת האמת..

יש מישהו מתוכנו שלא רוצה להיות בדרגה הזו?

אתה יכול להיות בדרגה הזו, רק תבדוק אם את זה ציווה ה'…

קחו דוגמא את חינוך הילדים, את הדברים שזה ציווי של ה' יתברך וכך צורת החיים כך צריך ללמדם מגיל קטן כמו שמספרים על (אוצרותינו, שמיני, עמוד 94):

"בית הכנסת שייסד הגאון רבי משה לוי זצ"ל היו הילדים חלק בלתי נפרד מהווי בית הכנסת, כשהגאון זצ"ל דואג לשתפם ככל האפשר, פעם אף הצהיר כי אחת הסיבות שהקים את בית הכנסת הייתה למען חינוך הילדים!

מנהגים נאים הנהיג בבית הכנסת "יוסף דעת", ותקנות רבות סיבתן – חינוך הילדים. אם למבוגרים יש מכירות של מצוות, אז גם לילדים היה נוהג ביום כיפור למכור את אמירת 'ימלוך' תמורת משניות. כדי לחבב המצוות על הילדים. היה מחלק בעצמו ממתקים לילדים שנשארו עד לאחר השיעור הקצר שאחרי התפילה, כמו כן, הקפיד שילדי בית הכנסת יקחו חלק בקריאת שיר השירים בליל שבת..

זוהי הדרך וכך צריך להתנהג..

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!

המאמר מוקדש לעילוי נשמת המנורה הטהורה, הצניף הטהור – מרן ראש הישיבה הגאון ר' מאיר מזוז בן כמסאנה זצוק"ל, שעלה בסערה השמימה.

ת.נ.צ.ב.ה