
נהג אמבולנס מתנדב, תושב מושב סמוך לקריית גת, נשוי ואב לילדים בשנות ה-30 לחייו, הוכר לאחרונה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע פוסט טראומה בדרגה גבוהה. זאת, בעקבות מעורבותו באירועי 7 באוקטובר ותיעוד זוועות היום הקשה. על פי תצהירו, הוזעק מביתו לשמש כנהג אמבולנס במד"א בעיר אשקלון, שם סייע ליולדת ולפצועי ירי, והעבירם לבית החולים 'ברזילי'. בהמשך, עם הגעתו לחדר הגופות בבית החולים, החל להבין את ממדי האסון.
לאחר מכן, נשלח עם צוות נוסף לזירת מסיבת הנובה הסמוכה לקיבוץ רעים, שם עסק באיסוף גופות. לדבריו, כבר בדרך לשם נתקלו בגופות רבות פזורות על הכביש והוזעקו לפנותן לשוליים. "עצם העובדה שהשארנו מאחורינו גופות והמשכנו לנסוע הותירה בי מעמסה נפשית כבדה מאוד, שכן לרוב כל גופה מקבלת את הטיפול הראוי בדרך של חילוץ, טיפול והבאה לקבורה מיידית", העיד. בצומת בארי חזו בערמות גופות וברעש יריות בלתי פוסק. כשהגיעו לזירה ברעים, לדבריו, אפם התמלא "בריח חזק של בשר שרוף", ועשרות גופות פזורות היו סביבם.
התובע סיפר כי עבד שעות ארוכות באיסוף הגופות והעמסתן על משאיות. "בשלב כלשהו אני זוכר שהיה צלצול טלפון שבקע מאחת הגופות. אני זוכר שהייתה דממת מוות, תרתי משמע, כולנו עצרנו למשך כמה רגעים בחוסר אונים, מדמיינים את בן המשפחה המודאג אשר בוודאי נמצא מהעבר השני של הקו ואינו זוכה למענה". בהמשך שב לצומת בארי, שם נמשך איסוף הגופות גם במהלך הלילה. לדבריו, בשל כמות ההרוגים הגדולה היה קושי רב בזיהויים, והוא תפקד "כמו רובוט, חדור מטרה להשלים את המשימה הקשה הניצבת בפני".
עוד באתר:
בימים שלאחר מכן המשיך באיסוף גופות גם בכפר עזה, לעיתים תחת ירי. "כמתנדב זק"א חזיתי לא פעם ולא פעמיים במראות קשים, אולם אירועי ה-7 באוקטובר היו מחרידים וקשים הן במצב הגופות, בהיקפן, והן מבחינת הריחות והמראות שלא נותנים מנוח", העיד. בעקבות החשיפה למראות הקשים, החל לסבול מתסמינים של פוסט טראומה – סיוטים, קשיי שינה, מחשבות שליליות ותחושת אשמה. לדבריו, זיהה בהמשך מספר קורבנות שראה גם בפרסומים בתקשורת, דבר שהחריף את מצבו.
התובע עבר 32 פגישות טיפול נפשי אך מצבו לא השתפר באופן ניכר. לדבריו, הוא סובל מפגיעה קשה בתפקודו ההורי והזוגי, נוטה להסתגרות, עצבנות וניתוק רגשי. בעצת עו"ד שירן כהן, פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכרה כנפגע פעולות איבה הלוקה בפוסט טראומה. בקשתה התקבלה, ולוועדה הרפואית הועברו תצהירים, בהם גם תצהיר מהמרכז הישראלי לנפגעי איבה שציין כי הוא "מוצף בתחושות אשמה על כך שלא עשה יותר". פסיכיאטר מומחה שצורף קבע כי "על אף ניסיונו בזק"א, החוויה הפעם הייתה קשה הרבה יותר".
הוועדה הרפואית של המל"ל התרשמה מסימנים ברורים של פגיעה נפשית קשה, כולל הפרעות ריכוז, סף גירוי נמוך, וניתוק רגשי. היא קבעה לתובע נכות זמנית של 40% לשנה הראשונה לאחר הטבח, ונכות של 30% לשנת 2025. על פי עו"ד כהן, החלטה זו מזכה אותו בגמלאות חודשיות קבועות. "לכשתסתיים תקופת הנכות הזמנית, צפויה הוועדה להתכנס בשנית כדי לקבוע את נכותו הצמיתה, ששיעורה יתבטא לבטח בגמלה של אלפי שקלים בחודש לכל הפחות", ציינה.