
אחד מגדולי התורה והמעש בתולדות החסידות 10 דברים שרציתם לדעת על הקוצקע רב'ה.
א. מנחם מנדל נולד בשנת תקמ"ז (1787), לאביו רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן ולאימו מרת אסתר בת רבי יששכר בער הלוי סגל. רבי יהודה היה תלמיד חכם מופלג ובעל בעמיו. פרנס על שולחנו מנין תלמידי חכמים והיה ידוע במעשי החסד והצדקה שלו. אביו של הנילוד היה מתנגד מובהק, סבו של האב היה רבי דוד היילפרין מברוד, תלמידו של הבעש"ט.
ב. כגדול הילד מסרוהו הוריו למלמד ב"חיידר". הילד מנחם מנדל התגלה כבעל כשרון מיוחד בלימוד התורה ובעל תפיסה מהירה . מוריו ורבותיו הקפיצו אותו מכתה לכתה. אביו שהבחין בכשרונו של בנו הוציאו אותו מה"חיידר" ובחר לו חברותא שילמד איתו.
ג. מנחם מנדל כילד וכנער הביע בפומבי את דעתו בקשר לאי אמירת אמת, נוהג היה למרות גילו הצעיר להוכיח שקרנים, גם אם היו גדולים ממנו. תושבי עיירתו גוריי לא אהדו אותו למרות שידעו את בקיאותו והתמדתו בלימודי התורה. כשלא מצא אביו מלמד מתאים לבנו נשלח הנער לעיר זאמושץ – פולין שם נכנס ללמוד בישיבה המקומית בראשותו של הרב ואב"ד של זאמושץ הרב יוסף הוכגלרנטר. רבו הבין ללבו של הצעיר והדריכו בדרך ייחודית של לימוד תורה ועבודת ה', תוך דגש על חיפוש האמת כפי שאהב הנער.
עוד באתר:
ד. רבי מנחם מנדל סירב להצעות שידוכים שהוצעו לו עד היותו בן עשרים. את סירובו נימק כי הוא רוצה לשבת וללמוד בנחת. כשהגיע לגיל עשרים פנה לאביו והביע רצונו לשאת אשה. יש שהסבירו גישתו של העילוי בהקשר למאמרו של תנא דבי רבי ישמעאל (מסכת קידושין דף כ"ט) "עד כ' שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לעשרים ולא נשא אשה אומר תיפח עצמותיו". אביו מצא לבנו אשה נאה וחסודה, מרת גליקל ביתו של רבי אייזיק רייז מטומשוב. לאחר נישואיהם עברו לעיר טומשוב, חותנו הבטיח לפרנסו כל ימי חייו, כדי לאפשר לרבי מנחם מנדל חתנו, להשקיע עצמו בתורה.
ה. תוך כדי היותו שקוע בלימוד התורה בטומשוב התחיל לחקור ולתור בדברי חסידים, מנחם מנדל הצעיר חיפש אחר רבי שינהיגו בתורה ובדרך הישר. בחיפושיו אלה הגיע ללובלין אל רבי יעקב יצחק הורביץ הידוע בכינויו "החוזה מלובלין". החוזה הבין במהרה מיהו הצעיר ושלח לו שליח להזמינו כי יבוא מדי בוקר להתפלל עימו שחרית במנין שכלל את מיטב העילויים שבתלמידיו. בהמשך דרכו נסע מנחם מנדל לפשיסחא אל רבי יעקב יצחק רבינוביץ שנקרא "היהודי הקדוש מפשיסחא". דרכו של רבו זה מצאה חן בעיניו, דבק בו ובתורתו והפך להיות לבחיר שבתלמידיו עד ליום פטירת רבו. אחד מדבר היהודי הקדוש לתלמידו היה ציטוט האימרה מתוך מגילת איכה "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו" אימרה זו נחקקה בליבו בכל דרכו העתידית.
ו. רבי מנחם מנדל עבר תקופה קשה מאד בחייו. פרנסתו נקטעה עקב ירידת חותנו מנכסיו, ילדיו שילדה אשתו גליקל נפטרו בזה אחר זה. נותר לו אז בנו בכורו בלבד רבי דוד. משנפטר רבו היהודי הקדוש נחלקו חסידיו בין כמה חצרות. חלקם דבקו בבנו של היהודי הקדוש רבי יחיאל, חלקם קבלו מרותו של רבי משה מלעלוב . רוב החסידים בחרו ברבי שמחה בונם מפשיסחא. כשנפטר רבם (י"ב אלול תקפ"ז) הכתירו החסידים את רבי מנחם מנדל כרבם. הבולט בין מקבלי מרותו והנהגתו היה רבי יצחק מאיר אלתר מוורשה, הרב שנודע לימים כבעל חידושי הרי"ם.
ז. את תחילת הנהגתו כאדמו"ר החל רבי מנחם מנדל בעיר טומשוב בה עבר להתגורר. חסידיו דבקו בו בכל ליבם. רבם הורה להם להשקיע עצמם בלימוד הגמרא בעיון מעמיק בשילוב סברות חסידיות. בנושא אחד הקפיד רבם יותר מכל נושא אחר, לעולם אל תזוזו מן האמת. הרבי חיפש כמה מאות חסידים בלבד שיהיו גדולים כמו הבעל שם טוב, שיהיו בולטים בפשטותם והעיקר ביקשם לצעוק בקול רם "לה' הארץ ומלואה. כשנה ישב האדמו"ר בטומשוב, עקב חילוקי דעות עם בני הקהילה נדד הרבי ,בעקבות תלמידו רבי מתתיהו קורנר, הרב מקוסובא שהתמנה כרב ואב"ד בעיר קוצק – פולין, נענה להצעתו ועבר לקוצק. שמה של עיירה זו דבק ברבי מנחם מנדל והכל החלו לכנותו כ"קוצקער רבה" דהיינו הרבי מקוצק.
ח. בשנת תקצ"ז נפטרה רעייתו גליקל, ורבנו נותר אלמן עם בנו בכורו דוד. כששמע בעל חידושי הרי"ם כי רבו התאלמן שלח להציע לו לשאת את גיסתו (אחות אשתו), מרת חיה בת רבי משה ליפשיץ. רבי נחם מנדל נענה להצעה והפך גם לגיסו של הרבי מגור. מאשתו השניה נולדו ילדיו רבי בנימין, רבי משה ירוחם, שרה צינא (אשת הרבי מסוכוטשוב) וברכה.
ט. הרבי מקוצק המשיך להנהיג את חסידיו ביד רמה, אך הקפיד איתם בדרישות קיצוניות בעיקר בכל הקשור לחיפוש אחר האמת, להקדיש עצמם ללימוד התורה תוך חיים של צניעות וענווה. האדמו"ר עבר שינוי קיצוני בהנהגתו ובשנת ת"ר הסתגר והתבודד בחדרו וכמעט ולא התראה עם חסידיו. הפסיק את פגישותיו פנים אל פנים עם אלה שדרשו עצתו וברכתו, הפסיק את מנהג עריכת ה"טיש" בראשותו. רק בשבתות וימים טובים הגיע להתפלל בבית מדרשו כדי לעלות לתורה. מתוך התבודדתו המשיך לשלוח מסריו לחסידיו כי אינם מחפשים ברצינות ובשקידה את האמת.
י. הקוצקער רבה חלה תוך תקופת התבודדותו, כמה פעמים הצליחו רופאיו לאוששו. בחודש שבט תרי"ט התעלף הרבי בחדרו. הרופא שהוזעק למיטתו קבע כי יש לרבי מחלת לב רצינית בעיית לחץ דם גבוה ,דלקת פרקים וכי מצבו אנוש. הרבי לא כל מילא הוראות רופאו וניסה לחזור לעבודת הקודש. כשהתעלף פעם נוספת, הבינו בני המשפחה כי יש למנוע מהרבי לרדת ממיטתו. המשפחה שלחה לקרוא לתלמידו האהוב רבי יצחק מאיר אלתר מגור. בעל חידושי הרי"ם ישב ליד מיטת רבו ומורו עד ליציאת נשמתו ביום חמישי, כ"ב בשבט תרי"ט (27 בינואר 1859). היום לפני 156 שנים .
הרבי מגור הסיר כיפתו של רבו וכיסה עיניו כשעלתה נשמתו בסערה השמיימה. רבנו ניטמן בבית העלמין בקוצק. הרבי מגור הספידו וזעק פסוק מתוך ספר ישעיהו ( פרק נ"ז פסוק א) : "הצדיק אבד ואין איש שם על לב". צדקותו תגן עלינו.