
בראיון ל'מהדורה המרכזית' ב'קול חי' בהגשת עו"ד אבי בלום, התייחס ח"כ יצחק פינדרוס, יו"ר סיעת יהדות התורה (דגל התורה), לסוגיות הפוליטיות הנפיצות סביב חוק הגיוס, הלחצים בקואליציה, עסקת החטופים והאתגרים הכלכליים. פינדרוס הדגיש את תיאום המפלגות החרדיות והבהיר כי ההחלטות תלויות באישור גדולי ישראל.
פינדרוס פתח בהתייחסות למצב חוק הגיוס, שהפך לנושא מרכזי במשברים הפוליטיים. הוא ציין כי המפלגות החרדיות ממתינות לנוסח הסופי של החוק, שגובש בוועדת חוץ וביטחון. "המבחן הוא אחד: האם תלמידי הישיבות יוכלו לשבת וללמוד כפי שקרה מאז קום המדינה, ושהשהות שלהם תיבחן כחוק", אמר. הוא הדגיש כי הנוסח יובא לאישור גדולי ישראל, שיכריעו אם הוא מקובל. לדבריו, "אנחנו לא אופטימיים ולא פסימיים. אנחנו ממתינים לנוסח, ורק אז נוכל לקבל החלטה".
פינדרוס התייחס גם ללחצים חיצוניים, כולל הנחיות היועצת המשפטית לממשלה וגל המעצרים של צעירים חרדים. הוא טען כי מדובר ב"תירוצים מוכרים" שמלווים את החקיקה בשנתיים האחרונות, והבהיר כי המפלגות החרדיות ממוקדות בהעברת החוק לפני כל חקיקה אחרת במושב הקיץ. "הודענו לקואליציה: שום דבר לא עובר בקיץ לפני שהחוק הזה עובר", אמר, והוסיף כי אם החוק לא יאושר עד חג השבועות, הממשלה עלולה להיקלע למשבר. עם זאת, הוא נמנע מלהגדיר זאת כ"קו אדום" או איום מפורש בפירוק הקואליציה, ואמר: "אני לא מדבר במונחים של קווים אדומים, אבל זה הנושא המרכזי".
עוד באתר:
כשנשאל על תפקידו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, שנחשב כמי שמקשה על החקיקה, פינדרוס נקט עמדה זהירה. "אני לא עוסק בניחושים ולא ראיתי מה הוא עושה", אמר, והפנה שאלות על מגעים עם אדלשטיין לח"כ אריה דרעי, שישב עם ראש הממשלה ועם אדלשטיין. הוא הדגיש כי המפלגות החרדיות מתמקדות בנוסח החוק ולא ב"כותרות" על דיונים פנימיים. "צריך לראות מה יש בחוק, מה קיים ומה לא קיים. כל השאר זה ספקולציות", טען.
על השאלה אם ההסדר יכלול גיוס של צעירים שאינם לומדים בישיבה או סנקציות על מוסדות שלא יעמדו ביעדים, סירב פינדרוס לענות ישירות. "אני לא מתייחס לשאלות היפותטיות. יהיה מספיק זמן לדון בזה כשיהיה נוסח", אמר, והדגיש כי כל פרט ייבחן על ידי גדולי ישראל. עמדה זו משקפת את הרגישות הפוליטית של הנושא, שכן כל התחייבות על גיוס או סנקציות עלולה לעורר התנגדות בציבור החרדי.
פינדרוס נשאל אם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משקיע מספיק מאמצים בנושא חוק הגיוס, או שמא הוא מוסח על ידי המשפט שלו, התפתחויות אזוריות או קשריו עם הנשיא האמריקני דונלד טראמפ. תגובתו הייתה מדודה: "הכדור נמצא בוועדת חוץ וביטחון, ושם זה ייבחן. לאחר מכן זה יעבור למליאת הכנסת". הוא נמנע מביקורת ישירה על נתניהו, אך רמז כי האחריות כרגע מוטלת על הוועדה ולא על ראש הממשלה.
על השאלה אם אישור התקציב היה טעות, שכן הוא הקלף המרכזי שהיה בידי המפלגות החרדיות ללחוץ על נתניהו, השיב: "יש לא מעט דברים ש-18 הח"כים שלנו יכולים לעשות. זו הייתה החלטה של גדולי ישראל, ואני חושב שנהגנו נכון". תשובה זו מרמזת כי המפלגות החרדיות שומרות לעצמן אפשרויות השפעה נוספות, אך פינדרוס נמנע מפירוט כדי לשמור על עמימות אסטרטגית.
סוגיית החטופים והמלחמה עוררה שאלות נפיצות, במיוחד לאור עמדות השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, התומכים בהמשך הלחימה. פינדרוס הבהיר כי יהדות התורה לא מתערבת בנושאי חוץ וביטחון, שכן "מדובר בדיני נפשות". הוא הדגיש כי ההחלטות בנושא מורכבות וצריכות להתקבל על ידי "סנהדרין", כלומר גדולי תורה מוסמכים. "אני שמח שאני לא צריך לקבל את ההחלטה הזו", אמר, והוסיף כי הדיון הציבורי בנושא מזיק. "זה לא מועיל, זה מסייע לאויבים שיושבים בדרום ושומעים מה קורה פה", טען.
פינדרוס ציין כי ההוראה מגדולי ישראל היא לתמוך בעסקה לשחרור חטופים, ללא קשר לשיקולים פוליטיים. "פיקוח נפש לא קשור לשום נושא אחר. אוי ואבוי אם נכניס שיקולים אחרים לדיני נפשות", אמר בתקיפות. כשנשאל על טענות סמוטריץ' כי המפלגות החרדיות תומכות בעסקה כדי להימנע משאלות על השתתפות בנטל, הוא השיב בחדות: "תפנה לסמוטריץ' ותשאל אותו. אני אומר שההוראה הייתה לתמוך בעסקה ולהציל חיים".
פינדרוס אישר כי קיים תיאום מלא בין המפלגות החרדיות – יהדות התורה וש"ס – עם 18 ח"כים הפועלים כגוש אחד. "היה תיאום בישיבה עם מרן ראש הישיבה ועם מרן אדמו"ר מגור. ההחלטות משותפות וברורות", אמר. הוא הדגיש כי ההוראה מגדולי ישראל היא להתמקד בחוק הגיוס בתחילת מושב הקיץ, וסירב להתייחס לשמועות על חילוקי דעות בין המנהיגים החרדים. "אני לא מתייחס לציוצים ושמועות. קיבלנו הוראה ברורה, ואנחנו פועלים לפיה", טען.
כשנשאל על היחסים עם הציבור הדתי-לאומי ועל חששות מקרע במחנה האמוני, הוא הביע תקווה כי הניסיונות ליצור פילוג לא יצלחו. "יש אנשים שמנסים לעשות קרע בתוך הציבור האמוני. אני מקווה שיהיו מספיק אנשים שיבינו שזה לא לטובת היהדות והרוחניות בארץ ישראל", אמר, והוסיף כי שיתוף הפעולה עם הדתיים-לאומיים חיוני לשמירה על המדינה. הוא הביע אופטימיות לגבי המשך השותפות גם בקדנציה הבאה, אך לא התחייב לכך באופן מפורש.
לבסוף, פינדרוס התייחס ליוקר המחיה, גזירות על מעונות יום ותחבורה ציבורית, שהפכו לנושאים רגישים בציבור החרדי. הוא הודה כי "המלחמה שינתה סדרי בראשית, עם עלויות גדולות והשפעות כבדות". הוא ציין כי הציבור האמוני נתקל בקשיים נוספים בשל התנגדות לקהילה החרדית, מה שהקשה על התמודדות עם האתגרים. "אנחנו משתדלים להתמודד, אבל לא כל ההצעות בתקציב התקבלו בגלל בעיות משפטיות", אמר, והביע תקווה שהממשלה תצליח להתגבר על המשבר.
האזינו לראיון המלא הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת עו"ד אבי בלום ב'קול חי':