הבנקים הרוויחו עשרות מיליארדים, כמה יקבל הציבור חזרה?

שנת 2024 הייתה שנה קשה למשק – מלחמה, אינפלציה גבוהה, וריבית יציבה אך יקרה. למרות זאת, מערכת הבנקאות הישראלית רשמה שיא של רווחים.

לפי הדו"ח השנתי שפרסם היום (שני) הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, הבנקים הרוויחו 29.7 מיליארד ש"ח בשנת 2024 – עלייה של 15.1% לעומת השנה הקודמת. התשואה להון עמדה על 15.9%, ונשארה גבוהה גם לאחר ניכוי האינפלציה.

למה הבנקים הרוויחו כל כך הרבה?

עוד באתר:

זעזוע

בת 80 נפלה אל מותה: חשד למעורבות עובדת זרה

שמעון כץ

בקומה רביעית

בליל שבת: 11 נפגעו כתוצאה משריפה בבני ברק

אבי יעקב

צפו בדבריו

נתניהו הגיע לכפר הדרוזי: "קיבלתי חץ ישר לתוך הלב"

שלמה ריזל

צפו

"יש שניצל תירס": מני ואפי במערכון משעשע

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

ההסבר המרכזי: הציבור המשיך לשלם – דרך הלוואות, עמלות, וריבית גבוהה על האשראי. הבנקים נהנו מהפרשי ריביות, במיוחד כשהריבית על הלוואות נותרה גבוהה, והריבית על פיקדונות השתפרה רק באופן חלקי. בנוסף, הייתה ירידה בהפסדי אשראי לעומת 2023.

תיק האשראי הכולל של המערכת צמח ב־8.8%, בעיקר באשראי לדיור ולעסקים. גם הפיקדונות של הציבור גדלו – ב־8%.

מתווה סיוע חדש לציבור

בעקבות הרווחים החריגים, הפיקוח על הבנקים גיבש עם הבנקים מתווה סיוע וולונטרי: החזרת כ-3 מיליארד ש"ח לציבור במשך שנתיים (1.5 מיליארד בכל שנה). ההחזר יתבצע דרך הקלות בעמלות, שיפור תנאים בעו"ש, הטבות בפיקדונות ואשראי ועוד.

המתווה יחל ברבעון השני של 2025 ויימשך עד תחילת 2027. הפיקוח דורש מהבנקים לפרסם לציבור בצורה ברורה ושקופה כיצד ייושם הסיוע.

מעט מידי ומאוחר מידי: הפיקוח מנסה להגביר תחרות

בדו"ח מפורטים צעדים נוספים שנעשו בשנת 2024 לטובת הצרכנים:

הרחבת "קו המשווה" של בנק ישראל – אתר להשוואת ריביות, מדדי שביעות רצון ונתונים נוספים.

מעבר בין בנקים בלחיצת כפתור – תהליך שהפך פשוט יותר.

רישוי לבנקים קטנים חדשים – כדי להכניס תחרות מול הבנקים הגדולים.

פעולות למניעת הונאות פיננסיות – על רקע עלייה חדה במספר המקרים.

הבנקים הגדולים עדיין שולטים

למרות כל המאמצים להגביר תחרות, 97% מהנכסים הבנקאיים בישראל עדיין נמצאים בידי חמש קבוצות: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי.

בנק מזרחי-טפחות ממשיך להוביל בתחום המשכנתאות, עם כ־36% מהשוק, ואילו בנק הפועלים מחזיק בנתח הגדול ביותר של הפיקדונות והאשראי הצרכני.

ומה עם הסיכונים?

הדו"ח מזהיר שהמערכת הבנקאית עדיין חשופה לסיכונים: סייבר, איומים פוליטיים, סיכונים גיאו-פוליטיים ותנודתיות בשווקים. סקר שנערך בקרב בכירים במערכת הבנקאית העלה שאלה הסיכונים המדאיגים ביותר כיום.

הפיקוח על הבנקים מבצע תרחישי קיצון כדי לבדוק את עמידות הבנקים. לפי התוצאות – גם בתרחיש קשה של משבר, המערכת הבנקאית צפויה להישאר יציבה, אבל עלולה להפסיד כסף.

הציבור משלם יותר – והטייקונים מתעשרים

הדו"ח קובע שהרווחיות הגבוהה המשיכה לתרום לחיזוק ההון, אך קוזזה עקב הגדלת שיעור חלוקת הרווחים. במילים פשוטות – הבנקים בחרו לתת יותר לבעלי המניות, ופחות לחיזוק העמידות של המערכת.

הציבור, לעומת זאת, שילם ביוקר – ריביות גבוהות על אשראי, עמלות, והבדלים חדים בין הריבית שגובים על הלוואות לריבית שמקבלים על פיקדונות.