זלמן שטוב (36), חזן ויוצר מירושלים, מוציא השבוע את אלבום הבכורה שלו "לנדוד" – יצירה מוזיקלית המתעדת מסע אישי של אינדיבידואל בתוך העולם היהודי. האלבום, שהופק במהלך השנה וחצי האחרונות, מציג גישה מוזיקלית ייחודית המשלבת מסורת וחדשנות בחיפוש אחר חיבור רוחני אותנטי.
שטוב, אב לשני בנים וירושלמי, גדל בבית מוזיקלי – אימו מלחינה ומוזיקאית וותיקה. הוא כותב ומלחין מגיל 15, אך החל ביצירה מקצועית רק לאחר שגילה את כוחה של המוזיקה לגעת באנשים, דרך עבודתו כחזן בבית הכנסת בין היתר בתפילות ההלל המוזיקליות ובאירועים נוספים. את הצעד הראשון לעולם המוזיקה המסחרית עשה עם הסינגל "קרן אור" (2018) שזכה להדים רחבים. ככל שעבר הזמן, הוא צבר עוד חוויות וחומרים מוזיקליים, החל להגיש תוכנית אירוח מצליחה, תוכנית רדיו יוצאת דופן, וכתב טורים לרוב.
האלבום החדש "לנדוד" כולל 11 שירים: ביניהם "עוף חול", "קרן אור", "שבת קודש", "רצוא ושוב" דואט עם אהרן רזאל ושיר של ר' שלמה קרליבך. השירים נכתבו כחלק ממסע אישי של היוצר, כאשר הטקסט נכתב תחילה והמנגינה "מתפרצת" מתוכו.
עוד באתר:
"לאורך חיי, שיר אף פעם לא היה רק שיר, הוא היה סיפור", מסביר שטוב את תהליך היצירה. "אני לא סתם מחבר תווים אחד לשני, יש לי רעיון, סיפור או חוויה שעברתי, שמחברת אותי לנקודה שיוצא ממנה בסופו של דבר שיר".
המושג "נדידה" מקבל באלבום משמעות עמוקה. לדברי שטוב "נווד אמיתי תמיד מבקר גם בבית, אחרת הוא במסע בריחה ולא במסע גילוי, הוא רואה בנדידה תהליך מתמיד של חיפוש וגילוי". לנדוד הוא ביטוי מוזיקלי למסע געגוע של חיבור, אל מערכת היחסים בינינו לבין הבורא שכוללת בתוכה את בני האדם ואת עצמנו.
שטוב מזהה בר' שלמה קרליבך סוג של מוביל דרך, "ר' שלמה זה אדם שאני עדיין לומד ממנו, ההשפעה שלו עליי אינה מוגבלת למוזיקה. ככלל, קרליבך לא יצר רק מוזיקה, הוא מספר סיפור יהודי. גם מה שאני מנסה לעשות – זה לעורר חוויה יהודית, מערכת יחסים עם הבורא בצורה שאני יכול להתחבר אליו, ושאנשים אחרים ב-2025 יכולים להתחבר אליה".
בניגוד לטרנדים המוזיקליים הרווחים, שטוב בחר במודע שלא לכוון את השירים דווקא לרדיו או למסחריות. "המחשבה הראשונה הייתה לתת ביטוי אישי, ורק אח"כ יכולנו לחשוב על השלב הבא", הוא מדגיש, "מה שהתווה לי את הדרך זה שיר שיהיה בו חיבור, שמי שישמע אותו יתחבר לעוד מסע יהודי בתוך עצמו בעולם…"
לפניכם השיר 'רצא ושוב' מתוך האלבום.
זלמן כותב: "יצר מתוהו ממש, ועשה את שאינו ישנו, וחצב עמודים גדולים מאוויר שאינו נגמר", ספר היצירה.
את רצא ושוב הלחנתי בהבדלה – הקידוש של השבוע, הזמן הזה שתמיד בין לבין, בין השוב לרצא, ובין הרצא לשוב.
הניגון מספר את הסיפור של 'עולם החלקים', שבו כל אדם שנולד מתוך ההוויה האינסופית והשלמה, תופס פתאום מקום ושׁם לעצמו והופך לנפרד, לעוד חלק בהוויה הסופית הזאת של עולם הזה.
הבורא יצר מתוהו – ממש, כך שבכל ממש שבנו יש גם תוהו, את המקום שבו אנחנו לא יודעים מה ואיך, כיוון שאנחנו חלק מתוך כל החלקים. החלק צועד בעולם ותופס רק את החלק, והנפש משתוללת בין מזרח ומערב, נעה בעווית היסטרית – רצה ושבה ומבקשת להבין.
כיוון שהגענו משלם והפכנו כאן לחלק שיש לו תפקיד, אנחנו מתגעגעים בתוך עצמנו געגוע משוגע אל השלם שהכרנו, ואותו געגוע מניע אותנו בכל עניין בחיים להתחבר עוד קצת, לאסוף חלקים יחד לנקודה שלמה יותר, למקום שכבר אין בו אני ואתה, אין בו עבר ועתיד, ואין בו סתירות פנימיות. הגעגוע מנענע אותנו בדרך אל האחד."
קרדיטים:
לחן: זלמן שטוב
עיבוד והפקה מוזיקלית: יפתח דקל
גיטרות ותכנותים: יפתח דקל
קולות: יפצח דקל, זלמן שטוב, מתניה בן אברהם
מיקס: יפתח דקל
מאסטרינג: ירון סאפר
עיצוב גרפי: רייצ'ל פיוקס