"תופעת הנטישה עם ההגעה לישראל התרחבה מאוד"

ועדת הכנסת לענייני עובדים זרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) קיימה היום (שלישי) דיון סוער על תופעת "הברחנים" – עובדים זרים הנוטשים את המעסיקים שהביאו אותם לישראל מיד עם הגעתם. מדובר בתופעה המחריפה בעיקר בענפי הסיעוד, החקלאות והבנייה.

לדברי יו"ר הוועדה, "עם העלייה במספר העובדים הזרים, תופעת העובדים שנוטשים את מעסיקיהם הולכת וגדלה. עובדים מגיעים עם תוכנית בריחה מוכנה מראש. המעסיק הישראלי משקיע בהכנה – דיור, ביטוח, אגרות וערבויות – אבל ברגע הנחיתה, ממתין לעובד מעסיק אחר שלוקח אותו לעבוד באופן לא חוקי".

פסיקת בג"ץ: חופש תנועה או פתח לפרצה?

עוד באתר:

מרתק

הבחור ממאה שערים הצטרף לקיבוץ, כך הגיבו הוריו

הרה"ג מרדכי מלכא

נס הצלה

יצאו עם אקדחים: כך ניצל הרב משוד בדרום אמריקה

הרב נהוראי משה אלביליה

צפו

תיעוד מעזה: ההמונים מריעים לחיילי צה"ל

קובי פינקלר

הראש"ל בשיעורו

"המשגיחים דיברו ביידיש ולא הבנתי; ברחנו לעזרת נשים"

פנחס בן זיו

הדיון נגע גם לשינוי המשפטי שנקבע בבג"ץ "הסדר הכבילה", המאפשר לעובד לעזוב את מעסיקו כל עוד יידע מראש את רשות האוכלוסין ויסדיר מעמדו. על פי התקנות, לעובד מוקצבים 90 ימים למצוא מעסיק חדש בתחום עבודתו המקורי – אחרת עליו לעזוב את ישראל.

ח"כ טלי גוטליב מתחה ביקורת חריפה על הפסיקה: "הפסיקה הזו גרמה לעלייה דרמטית בשכר העובדים הזרים ולפגיעה אנושה במשפחות הסיעודיות. שופט שמרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש קובע שלעובד זר מותר לעזוב מטופל נכה ולקפוץ לשכר של 15,000 ש"ח, כשאותו נכה חי מקצבה של 6,000 ש"ח. אנחנו חיים בפחד תמידי מהנטישה".

משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, הסביר כי קיימות כיום תקנות שמאפשרות לעובד להחליף עד שלושה מעסיקים בשנתיים, עם אפשרות להארכה במקרים הומניטריים. לדבריו, "בדעתנו לבחון את התקנות כדי להקל על נכים במצב קשה למצוא עובדים".

אייל מוסט מעמותת "דף חדש" תהה בכעס: "למה אני צריך להמשיך לשלם אגרות על עובד שנטש אותי? הוא עדיין נחשב חלק מהמכסה שלי, בזמן שאני קורס כלכלית".

בתגובה אמר נקש כי "התקנות כיום אינן מאפשרות השבת אגרות, אך לדעתי יש מקום לפתוח את הנושא לדיון".

נציגים מהמשק התריעו על העדר אכיפה אפקטיבית כלפי עובדים או מעסיקים שפועלים מחוץ לחוק. לטענתם, הפחד מאובדן עובדים הביא למצב בו עובדים זרים מציעים את שירותיהם ברשתות החברתיות ללא כל מורא מענישה.

שמעון זיגזג, מנהל אגף האכיפה ברשות האוכלוסין, השיב: "ענפי המשק קיבלו מכסות מספקות, אך האגף שלי נותר ללא כוח אדם לאכיפה. השכר נמוך, והוותיקים עוזבים. אין לנו מקומות במתקני משמורת, והכנסת קיצצה באופן דרמטי את תקני הכליאה. אם נוכל לקנוס עובדים מתוך כספי הפיקדון שלהם, נוכל לצמצם את תופעת הנטישה".

לדבריו, בענף הסיעוד נעשית עבודה מודיעינית: "אנחנו מגלים תופעה רחבה של מעסיקים סיעודיים פיקטיביים. כיום יש כ-30,000 עובדים בלתי חוקיים במדינה. תופעת הנטישה עם ההגעה לישראל התרחבה מאוד".

"העובד עוזב – הנכה נשאר לבדו"

אלכס פרידמן, יו"ר ארגון "נכה, לא חצי בן אדם", הזהיר מהשלכות הנטישה בענף הסיעוד: "עובד זר שנוטש נכה סיעודי מורכב – משאיר אותו למות".

עו"ד מאיה ברנדס הציעה חקיקה זמנית שתמנע מעבר של עובדים שהגיעו לנכים קשים – למשרות אחרות. ירון סולומון מארגון חקלאי ישראל קרא להחזיר לישראל עובדים תאילנדים שיצאו כדין. יוני דמרי מתנועת המושבים שאל בזעם: "למה אין סנקציה נגד עובד שנטש אותי?".

דני פיין, סמנכ"ל חברת בנייה סינית, הציע פתרון כלכלי: "מדינת ישראל היא גן עדן לעובד הסיני. אפשר לתמרץ אותו לעבוד כל התקופה אצל אותו מעסיק, ואז להעניק לו מענק אם הוא עוזב כחוק".

ח"כ עטייה סיכמה את הדיון ואמרה כי תשקול להגיש הצעת חוק שתחייב סנקציות כלפי מעסיקים שמעסיקים עובדים זרים לא חוקיים. כמו כן, ביקשה לקבל מרשות האכיפה נתונים על מספר העובדים שנטשו את מעסיקיהם מיד עם נחיתתם בישראל.