רגע למחשבה

ניסה לגלות את הפטור מגיוס: הרבי לא נפל בפח

"איך אפשר להיות אטום לטרגדיה של אימהות שכולות? גם אם לא מסכימים על גיוס, הדיון צריך להיות רגיש"

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

ט"ו בסיוון תשפ"ה, 11/06/25 14:01 עודכן: 14:02

א+

א-

צו גיוס בדואר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בפתח תוכנית 'מבט לחיים', הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון לוקח את המאזינים למסע מרתק אל פולין שלפני השואה, עם סיפור שנושא מסר עמוק שרלוונטי גם לימינו – להיות יהודי זה קודם כל להרגיש את הלב של האחר.

האדמו"ר רבי מוישלה בויאנר זצ"ל, נכדו של הרבי מרוז'ין, היה דמות אהובה בפולין של שנות ה-30. הוא היה ידוע לא רק בקדושתו, אלא גם במאמציו החשאיים לעזור לנערים יהודים להשתחרר מגיוס כפוי לצבא הפולני – משימה מסוכנת שהייתה נחשבת למרידה נגד השלטונות. גיוס כזה היה יכול להוביל לכלא או אפילו למוות, והרב פעל במחתרת כדי להציל נפשות.

יום אחד, יהודי נסער פרץ לביתו של הרב, דמעות בעיניו. "רבנו, בני עומד להתגייס לצבא! זה מסוכן! תן לי עצה, ברכה, משהו להציל אותו!" הוא התחנן. רב מוישלה, בניגוד לטבעו החם, השיב בקרירות מפתיעה: "אני יכול להתפלל שהקב"ה ישמור על בנך ועל כל החיילים, שיחזרו בשלום." האיש לא ויתר. הוא חזר שוב ושוב, בכל פעם בוכה יותר, מתחנן לעצה מעשית – אולי שוחד, אולי רופא, אולי קשר כלשהו. אבל הרב עמד על שלו: "נתפלל לה' שיגן עליו ועל כל היהודים".

החסידים והתלמידים היו המומים. רב מוישלה, עם הלב הענק שלו, תמיד מצא דרכים לעזור. מדוע הוא כל כך אדיש הפעם? כעבור כמה ימים התגלתה האמת: האיש לא היה אב מודאג כלל. הוא היה מלשין, מוֹסֵר, שניסה להפליל את הרב ולחשוף את פעילות המחתרת. לא היה לו בן, והבכי היה הצגה שנועדה "לתפוס את הרב בפח".

אחד התלמידים, נפעם, שאל: "רבנו, איך ידעת? האם זו רוח הקודש?" רב מוישלה חייך בצניעות והשיב: "לא מופת ולא רוח הקודש. סבי, רבי ישראל מרוז'ין, היה מסוגל להרגיש את כאבו של כל יהודי בעולם לפני השינה. אני לא במדרגה הזו. אבל כשיהודי עומד מולי ובוכה, אני מסוגל להרגיש את לבו. כשהאיש הזה בכה, לא הרגשתי כלום. הוא חזר שוב ושוב, ועדיין – כלום. ידעתי שמשהו לא כשר, ולכן אמרתי רק 'נתפלל'."

הרב ג'ייקובסון קושר את הסיפור למציאות הישראלית של ימינו, שבה מחלוקות, כמו סוגיית גיוס החרדים והסכנה המרחפת מעל עולם התורה, מעוררות מתחים בין קהילות. "אני לא נכנס עכשיו לוויכוח הזה," הוא אומר, "אבל דבר אחד ברור: להיות יהודי זה להרגיש את פעימת הלב של יהודי אחר." הוא מזכיר את החיילים שמסכנים את חייהם, את האימהות שקברו את ילדיהן בשנה וחצי האחרונות, וקורא: "איך אפשר להיות אטום לטרגדיה הזו? גם אם לא מסכימים, הדיון צריך להיות רגיש, מתוך 'ואהבת לרעך כמוך' ו'לא תעמוד על דם רעך'." רב מוישלה, הוא מסכם, מלמד אותנו שהמינימום הוא להרגיש את הכאב של האחר.

האזינו לדברים המלאים בתוכנית 'מבט לחיים' בהגשת הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ב'קול חי':