בקהילות רבות חגגו את הניצחון במלחמה עם איראן באמירת תודה והודאה לקב"ה על כל הניסים הגדולים שהיו. בחסידות בויאן, הורה מרן האדמו"ר כיצד יש לשמוח ולהודות על הניסים הגדולים שאירעו.
הגבאי של האדמו"ר התקשר ביום שישי לכל הגבאים של בתי המדרש של החסידות ואמר בשם הרבי 3 הוראות מיוחדות לשבת פרשת קורח. ההוראה הראשונה הייתה, לשיר בלכה דודי. בבאיאן שרים רק בשבת ראש חודש ו4 פרשיות, אך בשבת האחרונה הורה האדמו"ר לשנות מהמנהג ולשיר. ההוראה השנייה, שיגידו כלל הציבור 'נשמת כל חי' בהתעוררות וכולם ביחד, וההוראה השלישית, שבקידושא רבא בשבת בבוקר אחרי תפילת שחרית ישירו החסידים ניגוני הודאה.
גם מרן האדמו"ר ציין את הניסים בבית מדרשו הגדול בירושלים. בליל שבת אמר האדמו"ר כי שבת זה הזמן לראות את הניסים ולהודות, בניגוד לימות השבוע בהם רואים רק את הקורבנות. האדמו"ר הוסיף ואמר כי קרח חלק על השבת, ואילו היה מגיע אליה, היה מבין את מקומו.
עוד באתר:
החסידים ששהו עם האדמו"ר שרו "מודה אני", "הטוב כי לא כלו" ו"ישמחו", ואמרו בתפילת שחרית בשבת בבוקר 'נשמת כל חי' מילה במילה. לפני קריאת התורה אמרו הציבור פרקי תהילים של הודיה, ובקידושא רבא שרו שירי הודיה.
בערב ראש חודש, נשא האדמו"ר דברים והתייחס לאמירת ההלל. "מחר בראש חודש אומרים הלל, וחז’’ל אומרים שהנביאים תיקנו את ההלל על כל צרה שלא תבוא, להודות לה’ אחריו כשהם נגאלים. אמנם הלל השלם לא אומרים עכשיו, הלל השלם אומרים רק כשיש ניסים גלויים, ניסים מפורסמים כמו יציאת מצרים, אבל יש ניסים שבכל יום ויום, שהם ניסים הנסתרים שבכל יום ויום, ולכן אומרים הלל בראש חודש, להודות על הניסים. ורק בר’’ח אומרים הלל כדי שלא יהיה רגילות, וזה על הנסים הנסתרים וכשיהיה ניסים גלויים יגידו הלל השלם".
כאן התייחס האדמו"ר לניסים הגדולים שקרו במלחמה ואמר: "בימים האחרונים היו ניסים גדולים מאד, ואנחנו מכוונים על זה בהלל מחר. אבל למרות כך אנחנו אומרים רק חצי הלל, כי כל הניסים בשנתיים האחרונות היו כרוכים בצער רב של שכול, קרבנות, הרוגים וחטופים וכו’ ובכלל כל שנות הגלות. וצריך לבקש שיהיו כבר ניסים גלויים, ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו בקרוב" אמר האדמו"ר, ומייד התחיל לשיר "ועל הכל ה' אלוקינו, אנחנו מודים לך".
