עוצמים עיניים וכופרים בטובה: ההצלחה לא של נתניהו

"וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים". יבוא נחש שכל המינים נטעמים לו טעם אחד, ויפרע מכפויי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה טעמים (רש"י).

במשך ארבעים השנים שהיו ישראל במדבר, התלוננו והתרעמו על משה לא פעם ולא פעמיים. אבל התלונה כאן היתה קשה במיוחד, כי היתה מעורבת בה כפיות טובה. בני ישראל זכו במדבר לנס ופלא שלא היה כמותו בעולם – אוכל שיורד מן השמיים מדי יום במשך 40 שנה, ובו הם טועמים את כל הטעמים שבעולם. אמרו חז"ל על הפסוק: "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" – לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו.

כאשר מתלוננים על קושי – אין לחם, אין מים, יש מלחמה – אפשר להבין. אבל כאשר מקבלים טובה ומתייחסים אליה כרעה – זו כפיות טובה והוצאת שם רע, מלאכתו של הנחש הקדמוני. שלמה המלך אומר במשלי: "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ". הטובה אינה מתארחת אצל מי שטורק לה את הדלת.

עוד באתר:

לקראת שבת

הפלייליסט לפרשת לך לך: ילדינו מול ילדי ישמעאל

אלי ממונסי

מרגש

מרהיב: גלריה נרחבת מעצרת התפילה ההמונית

שמעון כץ

אמירה מחליאה

ליברמן רוקד על הדם: "הנער היה מגן אנושי"

אבי יעקב

חילוץ מורכב

בן 12 התהפך עם אופניו, הכידון חדר לבטנו

אבי יעקב

תודה לא-ל, בשבוע שעבר ראינו בעינינו את ההצלחה הגדולה והניסים הכבירים שזכינו להם במלחמה מול איראן. אך בטרם דממו קולות המלחמה, כבר החל קמפיין של מרמור והסתה. אחרי ששנים הם מלגלגים על הנחישות של ראש הממשלה נתניהו במאבקו באיום האיראני ומנסים לשכנע אותנו שברגע האמת גם לא יתקוף באיראן, עכשיו הם נאלצים להמציא את עצמם מחדש.

אז מה עושים? עוצמים עיניים וכופרים בטובה: ההצלחה אינה קשורה לנתניהו, היא בזכות המוסד ואמ"ן וכמובן חיל האוויר. על הדרך מנסים לעקוץ את מי שהתריע על סכנת הסרבנות שהם בתקשורת קידמו בכוח, למרות שאותם סרבנים עפו מזמן מהצבא וראו את איראן רק בחדשות. הגדיל לעשות לבן הארמי של הפוליטיקה הישראלית, שניכס את ההצלחה לעצמו ולממשלתו הכושלת. ולמקהלה מתגייסת כמובן כנופיית שלטון החוק כדי להסיט את תשומת הלב מהאירועים ההיסטוריים שאנו עדים להם, לרמוס את הציבור ואת ראש הממשלה ולהראות לכולם מי כאן בעל הבית. אבל לא לעולם חוסן.

והמשותף בין כולם – כפיות טובה. הם אינם יכולים להגיד תודה למי שמקדיש את חייו למען עם ישראל. לימדונו חז"ל: "כל הכופר בטובתו של חברו, ככופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא". לא פלא שאותו מיעוט נכחד מתעלם גם מטובתו של הקב"ה שהעניק לנו את הזכות על ארצנו זו. לא לחינם הם אינם מבינים מדוע ועל מה אנו נלחמים ולא מוותרים. אבל לשמחתנו, בשונה מהם, אנחנו, רוב העם, יודע להודות ולהכיר טובה, לבורא עולם וגם לשלוחיו, על הניסים ועל הנפלאות.

בשבוע הקרוב ייצא ראש הממשלה, זו הפעם השלישית בתוך חצי שנה, לפגישה עם נשיא ארצות הברית. ברשימת התודות על ההצלחות איננו שוכחים גם אותו ואת הידידות הנאמנה שלו עם ראש הממשלה ועם העם היושב בציון. נברך את שניהם שיתקנם הקב"ה בעצה טובה ושימשיכו לעשות הכל למען עם ישראל וארץ ישראל – להשמדת כל אויבינו והשבת כל חטופינו לשלום.

המסר לכל אויבינו החומדים את ארצנו, הם דברי יפתח לבני עמון (בהפטרת השבוע): "הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֶיךָ – אוֹתוֹ תִירָשׁ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ – אוֹתוֹ נִירָשׁ". זו הארץ שהנחיל הקב״ה לאבותינו, והיא שלנו, מאז ולעולם! שבת שלום ומבורך.