הצבא לא צריך אותנו; הפחד מאחורי ההסתה לגיוס חרדים

הצעת החוק שהציג אתמול יולי אדלשטיין, שמשמש כעת כראש החץ לתוכנית גיוס בני הישיבות, היא שקר פוליטי מתחילתו ועד סופו. מבלי להיכנס כעת עמוק למניעיו האמיתיים של אדלשטיין, עצם התוכנית והצעת החוק שבעקבותיה אינם מכוונים באמת לגייס את בני הישיבות. יש לו ולאחרים מגמה וכוונה אחרת לגמרי.

אדלשטיין עצמו נמצא מזה תקופה לא קצרה בשפל נמוך במצבו הפוליטי. הוא מכוון את עצמו לעמוד בראש החזית נגד עולם התורה, מתוך כוונה לבנות פרופיל פוליטי חדש, ככל הנראה מחוץ לליכוד שמאס בו מכל מיני סיבות.

כזכור אדלשטיין קרא תיגר בזמנו על מנהיגותו של נתניהו, ניסה להתמודד מולו וזכה לכישלון חרוץ. מאז ירדה קרנו בליכוד והוא נבחר בקושי לכנסת. לפי פרשנים רבים אדלשטיין עושה כל מאמץ להכשיל את מנהיגותו של נתניהו, והחוק הזה משמש לו כאמצעי כנקמה וגם קרש קפיצה. ישנם טוענים שהוא כבר סגור עם מפלגות אחרות.

אסור לטעות. נתניהו לא ממש משתוקק להעביר את החוק לא בניסוח כזה ולא בניסוח אחר. נתניהו מתחמק שנים רבות, באין ספור מניפולציות מלחוקק את החוק שישמש את אויביו בתעמולה נגדו שעלול לכרסם במצבת האלקטורלית של הליכוד. אבל לא לעניינים האלו כוונתנו כעת.

ננסה להתמקד מעט בעצם התוכנית לגיוס חרדים, או יותר נכון בני הישיבות.

בציבור הכללי הרחב ישנם אחוזים ניכרים שהנושא מציק להם אובייקטיבית. קשה מאוד להסביר לחילונים ומסורתיים, ואפילו לדתיים שאינם בני תורה מובהקים, את המשמעות של עסק התורה וחינוכם של בני תורה, שהיא תפיסת עולם של מרכז החיים אצל החרדים.

למען האמת הוויכוח הוא עקר והיכולת להסביר את מה שמאמינים בו וחיים על פיו לומדי התורה והיהדות החרדית לאוזניים חילוניות עד דתיות, פשוט לא קיימת. מדובר בשתי שפות שונות לחלוטין שאין ביניהן שום נקודת חיבור.

מבחינת החילוני הממוצע וגם רוב הדתיים, עשרות אלפי בני התורה הם משתמטים פשוטים, שאינם מוכנים להיכנס תחת האלונקה, בפרט נוכח המלחמה מתמשכת לאורך קרוב לשנתיים. כל ניסיון להסביר להם את משמעות לימוד התורה וערכו הסגולי למצבו של עם ישראל והשמירה וההגנה עליו, נועדו לכישלון ידוע מראש.

כאן, להתמקד בחשיפת השקר הגדול מאחורי כל התוכנית והצעת החוק של גיוס חרדים או בני ישיבות.

מאז ומעולם לא נאבק הצבא ולא השלטון במועמדים לגיוס, נעדרי מוטיבציה לשרת. כמעט כל מועמד לגיוס שניסה להתחמק בעקביות מהשירות הצליח בסופו של דבר. בין אם על ידי יצירת מצג שווא של בעיות בריאות, שהצבא לא ממש מתעקש להפריך, מתוך אותה הנחת עבודה שחייל נטול מוטיבציה לשרת הוא נטל ולא תועלת.

על בסיס תפיסה, זו שוחררו מגיוס מאות אלפים חילוניים למהדרין במשך שנים רבות. לקטגוריה זו שייכים גם הפציפיסטים. אלו שהשקפת השמאל קיצוני שלהם הופכת אותם לסרבני גיוס. כך גם נושא גיוסם של בני מיעוטים מוסלמים ואפילו נוצרים.

מעולם לא עלתה על הפרק הצעה לגייסם, אפילו לא לשירות לאומי או במסגרות חיצוניות של הצבא שאין בהם שום סיכון של פגיעה בביטחון המדינה. הסיבה האמיתית היא שאלו פטורים באופן גורף מגיוס היא, חזקתם המוחלטת שהם חסרי מוטיבציה או בעלי התנגדות טבעית לשרת בצבא. ולפיכך אין בהם תועלת אלא נזק.

כל אלו נפטרו מיידית ללא דין ודברים משירות, ללא צורך להתייצב פעם או פעמיים בשנה להסדרת מעמדם וללא כל מסמכים או התחייבויות כלשהם. למותר לציין שמעולם לא העלה איש על דעתו לשלול מהם זכויות אזרח כלשהן, או למנוע מהם תקציבים כל שהם.

להזכירכם שלגבי אלו האחרונים, בני המגזר הערבי משובצים כבר שנים רבות בהעדפה מתקנת, בתפקידים מהותיים וחשובים במשק, כמו רפואה ורוקחות ובמשרדי ממשלה כך. גם בוועדות ביטחוניות של הכנסת ועוד דוגמאות רבות. איש לא חושש לפחות באופן רשמי שבעת פקודה ובשעת מבחן נאמנותם של אלו מוטלת בספק גדול ואפילו יותר מכך.

לסיכום חלק זה: מדיניות השלטון והצבא מאז ומעולם ועד היום שלא לאכוף בכוח גיוסם של חסרי מוטיבציה מכל סיבה ועיקרון. כך מסתובבים להם בארץ כל שנה אלפי בני נוער וצעירים בריאים בגופם ונפשם, ולפי הנתונים שמתפרסמים, מדובר במספר חמש ספרתי בכל שנה , שלא משרתים בצבא וחיים את חייהם בשלווה ללא מפריע.

כותב השורות פגש כמה וכמה מאלה בכמה הזדמנויות. הם אפילו לא התביישו להצהיר על כך בפומבי.

אבל כאשר הנושא מגיע לעניין בני הישיבות, פה משתנה המדיניות מקצה לקצה באופן קיצוני.

ההסדר הקיים מאז קום המדינה המאפשר לאלו שתורתם אומנותם להמשיך בלימודיהם במקום שירות צבאי, משמש כנושא מרכזי לשיסוי שנאה והשמצות ורדיפת הציבור החרדי כבר יותר מיובל שנים.

אלא שמזמן לזמן מחריפה המתקפה והופכת להיות אגרסיבית יותר, משסה ומסיתה יותר, דוחקת יותר ויותר את בני הישיבות ואת הציבור החרדי, עד למצב הנוכחי ששואף לשלילת זכויות אזרחיות ואנושיות, ולפגיעה פרטנית וקולקטיבית בחרדים.

כאן נשאלת השאלה, להיכן נעלמה המדיניות הברורה והקבועה של הצבא והשלטונות, שנמנעים בעקביות מלגייס מועמדים חסרי מוטיבציה לשירות.

מה באמת סבורים בעניין זה כל הלוחמים הגדולים מליברמן ועד אדלשטיין מלפיד ועד בנט, מאהוד ברק ועד כל החברים האחרים זוללי החרדים שהציבו את גיוס בני הישיבות כמשאת נפש.

האם מישהו מהם באמת ובתמים חושב או חשב שכל הצעדים הקיצוניים האלה והאיומים ומעצרים יביאו את בני הישיבות או את חלקם למוטיבציה לשירות בצבא?

הרי מזה שנים הופנתה עיקר הטענה לדבריהם, לאלו שלא לומדים. הם טענו שניחא אלו שלומדים, אבל מה עם אלה שלא לומדים, אלו שמסתובבים מחוץ לישיבות או אפילו בתוכן אבל לא לומדים. עליהן נסובה עיקר הטענה.

מה קרה פתאום שבבת אחת התהפכה החרב נגד לומדי התורה עצמם? האם הם סבורים שהלחצים שלהם יביאו מוטיבציה לשירות לאלו שחונכו שאין מקומם שם בשום אופן?

התשובה היא ברורה: הם יודעים שלא. הם יודעים בבירור שגם שימוש באמצעים החריפים ביותר לא ישיגו מוטיבציה אצל 99% מבני הישיבות לשרת בצבא. האמת המרה היא הרבה יותר גרועה. שלטונות הצבא וגם הפוליטיקאים רועדים מהרעיון שאת הצבא יציפו עשרות אלפי חרדים אותנטיים שמתכוונים להמשיך בצבא באורח החיים הקפדני כמו בישיבות בחצרות החסידיות. זהו סיוט בלהות של הצבא.

 

באופן היפותטי. לו היו היום קמים 15,000 חרדים אמיתיים מתוך המיינסטרים החרדי ומבקשים להתגייס, שווה לשים מיליון דולר על התערבות שהצבא לא יגייס אפילו לא 150 מהם. קחו לדוגמה את האווירה הנלהבת ששררה בתחילת מלחמת אוקטובר, שהביאה כ-800 צעירים יוצאי המגזר החרדי וחרדים ברמה כזו או אחרת, לגשת ללשכות הגיוס בבקשה לגיוס. כמה מתוכם באמת גייס הצבא? הרבה פחות מחצי קרוב יותר לשליש או לרבע. כל השאר נשלחו הביתה.

גם כל הנושא של הקלת הנטל מעל המשרתים הוא שקר במהותו. הרמטכ"לים האחרונים פעלו במרץ לצמצם את הצבא באופן נמרץ. מאות אלפים חיילים וחיילי מילואים נפלטו מן הצבא החוצה במסגרת המדיניות, ואיש מהם לא גויס שנית ומחדש לאורך כל המלחמה.

יתר על כן. גדודים על גבי גדודים יושבים בטלים במקומות שונים בארץ ולא נעשה בהם כל שימוש לאורך המלחמה מעין עתודות שיושבות בבטלה. כל הדברים האלו, פורסמו בתקשורת על ידי אנשי מקצוע.

אני מעדיף לדלג על נושא קריטי וכאוב אחר , והא הדיון במה שבאמת עושה הצבא עם חייליו, והאם שמירת חייהם והגנה עליהם היא בראש מעייניו, או שאג'נדות וקונספציות שמקורן פרוגרסיביות מפקירות את חייהם. או שמאבקי כוח ושליטה בין הדרג המדיני והצבאי גורמים להם לחודשי לחימה מיותרים ומחירי עתק. ועוד לא דברנו על המחדל או הבגידה של השביעי באוקטובר.

והאם הוא מפקיר אותם לעלילות דמים ולמשיסה בידי רודפיו מבית. הפארסה הגדולה היא שהציבור הדתי לאומי העומד בראשי יעדי הגיוס ואיבד רבים מבניו, חלקים גדולים ממנו נמצאים גם הם בחוד החנית למאבק בבני ישיבות. הם אלו שטוענים יותר מכולם שחיי חיילים הפקר והצבא בוגד במטרותיו ושולח חיילים לשווא למוות ולחקירות משפילות. אבסורד.

אבל כל זה רק מאמר מוסגר ולא עיקר ענייננו.

אז מה באמת מניע את הפוליטיקאים ואת מערכת המשפט לתוכנית גיוס חרדים בכוח? התשובה היא בלתי נמנעת: פגיעה ישירה מכוונת בליבה ובלב של הציבור החרדי. זה סוד גלוי, שהשמאל וגם חלקים מן הימין, עוסקים שנים באינטנסיביות במה שנראה בעיניהם איום קריטי על חייהם כחילונים בארץ, הציבור החרדי.

אינספור פעולות ותוכניות חסויות ונסתרות נעשו במשך השנים, כדי להצר את רגליו ולפגוע במקורות הקיום ובמערכת החינוך של החרדים. בשנים עברו העלו לארץ מאות אלפים ואולי יותר, גלויות שאינם יהודים לא על פי ההלכה וחלקם הגדול גם לא בהכרה. המטרה הנסתרת והברורה מאליה, חסימת החרדים.

 

גם נתניהו עצמו בשמשו כשר אוצר בממשלתו של שרון, קיצץ בבשר החי של החרדים בצורה ברוטאלית יותר מכל קודמיו.

ריבויו המבורך וגדילתו של הציבור החרדי לאומדן של כמיליון ורבע או יותר נפש כ"י, בצירוף התחזקות ביהדות ואמונה של אחוזים ניכרים בחברה החילונית ובני נוער בפרט בקרב עדות המזרח, הם תרחיש אימה בעיני חילונים רבים ובעיני החברה שמרכיבה את הדיפ סטייט. אליהם חוברים גם אנשי ימין מובהקים כמו , נפתלי בנט ויולי אדלשטיין וחלק מהפוליטיקאים בציונות הדתית. ומכאן המוטיבציה האמוציונלית והאובססיבית להכות בליבה החרדית בכל הכוח.

זה התחיל בשלילת תקציבים ופגיעה בחינוך בכל דרך אפשרית. כשהוקמה קרן התורה שמצליחה לגייס סכומים לא מבוטלים להחזקת הישיבות נוכח קיצוץ תקציבים, הדבר מדיר שינה מעיניהם. לפיכך חברו אויבי היהדות מימין ומשמאל חלקם כדוגמת בלק מפחד היהודים, וחלקם כבלעם, משנאה תהומית לעם עולם ותורת חיים.

הם יודעים שבני ישיבות לא יתגייסו ואם אכן ירצו להתגייס כבני ישיבות, הם לא יגויסו ע"י הצבא. הם רוצים לפגוע בישיבות. להפוך את בני הישיבות לעבריינים למנודים ומוקצים. לפגוע בתדמיתם. להפוך אותם לנרדפים ולגרום לנשירה המונית. את אלו שנשרו אותם הם מוכנים לגייס. כי במצבם הם כבר יכולים להיות חיילים טובים, ולהפוך לחלק מהחברה הכללית.

המטרה היא אחת ללא ספק. לפגוע בעולם התורה, לפגוע בעולם הישיבות, לפגוע בציבור החרדי על ידי פגיעה בליבה שלו ולצמצם את מה שהם חושבים לאיום קיומי. כל הסיפורים על שוויון בנטל ועל כניסה מתחת לאלונקה והקלת הנטל מעל המשרתים, הם סיפורי מעשיות וכיסוי למגמה האמיתית.

הדברים אינם חידוש שלי. לא מעט אנשי אמת חילוניים מהתקשורת מהפוליטיקה ומהצבא אומרים את הדברים באופן גלוי. אינני גדול בתורה ואינני פוסק, אבל לעניות דעתי ולבי אומר לי, שגלגלה לפתחנו ההשגחה העליונה, סוגיה של מסירות נפש, בסיטואציה של שעת השמד.