"הפיכה שקטה"

איראן סוערת בהאשמה חמורה נגד הנשיא פזשכיאן

עשרות חברי פרלמנט באיראן דורשים להדיח את הנשיא פזשכיאן בטענה כי הוא חותר תחת המנהיג העליון חמינאי

קובי אליה

כ' בתמוז תשפ"ה, 16/07/25 17:55 עודכן: 19:22

א+

א-

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן | צילום: דוברות הנשיא

המערכת הפוליטית באיראן עומדת בימים האחרונים על סף רתיחה, לאחר שיותר מ-30 מחוקקים פנו בדרישה להדיח את הנשיא מסעוד פזשכיאן. הדיווחים, שפורסמו בערוץ 'איראן אינטרנשיונל', מציירים תמונה של עימות חריף בין זרמים שמרניים לבין הנשיא החדש, הנתפס בקרב תומכיו כמוביל קו מתון ורפורמיסטי.

במוקד הסערה עומדות טענות לפיהן פזשכיאן פועל בדרכים עקיפות לחתור תחת שלטונו של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, ואף שואף להתקרבות חסרת תקדים לישראל. אף על פי שלא הוצגו ראיות חותכות, הרשתות החברתיות באיראן גועשות – והמתקפה הציבורית אינה נרגעת.

בסרטון שזכה לתפוצה רחבה, נשמע חבר הפרלמנט ואיש המשטר לשעבר, אבולפזל זהראוואנד, כשהוא מזהיר מפני כוונותיו של הנשיא. "הממשלה הנוכחית תסיים את המהפכה האיסלאמית עוד לפני תום כהונתה", אמר. "המטרה של אנשי הנשיא היא לסיים את שלטון חמינאי, לפתוח עידן חדש ולהצטרף להסכמי אברהם". כשנשאל אם מדובר בניסיון הפיכה, השיב חד משמעית: "מה זה אם לא הפיכה?".

פזשכיאן עצמו לא נותר שותק אל מול ההתקפות. בנאום שנשא בפני אנשי לשכתו ב-13 ביולי, רמז בעדינות על המחלוקות הפוליטיות: "איננו רשאים לכפות את עמדותינו על אחרים. מי שמתנגד לנו איננו בהכרח אויב. אין להעדיף מקורבים על פני אחרים מתוך כפייה".

ברקע המתיחות הפוליטית, ממשיכה לעמוד גם עננה של חוסר ודאות סביב מצבו הבריאותי של חמינאי, שנעדר באחרונה מהופעות פומביות, במיוחד בזמן התקפות ישראליות על אדמת איראן. שתיקתו הפומבית רק הגבירה את השמועות על מאבק ירושה מסתמן בצמרת הרפובליקה.

אפילו בסביבתו הקרובה של חמינאי נשמעות קריאות לריסון. מוחמד מוכבר, מיועציו הבכירים של המנהיג העליון, התבטא בעיתונות המקומית ואמר: "קבוצות פוליטיות מנסות לערער את כשירותו של הנשיא – מדובר במהלך שגוי".

עלי רביעי, דובר הממשלה לשעבר, פרסם טור בעיתון "אעתמאד" ובו הזהיר מפני הסכנה הגדולה מבית: "האבק מהפיצוצים עוד לא שקע, אך קול הפילוג חזק יותר מרעש הטילים. יש למנוע קרע חברתי. זה בדיוק מה שרוצים האויבים".

גם הקול המדעי לא נפקד מהשיח: אחמד שירזאד, מדען גרעין וחבר פרלמנט לשעבר, קרא "לחזרה אל העם", לדבריו – כדי לבנות מערכת שלטונית "שמרגישה שייכת לציבור".

ג'וואד אמם, דובר "חזית הרפורמה", הצטרף גם הוא לקולות הקוראים לפיוס לאומי. הוא דרש "שחרור אסירים פוליטיים והחזרת גולים איראנים", והוסיף: "על הממשלה להפסיק להתעלם מהדרישות הציבוריות ולפתוח את הדלת לפיוס פנימי אמיתי".

על אף שמבחינה צבאית נראה כי האיום הישיר מצד ישראל דעך לעת עתה, הקרב המשמעותי ביותר שמנהלת איראן כרגע מתרחש דווקא בלב מוקדי השלטון שלה. האופן שבו יתגלגל העימות הפוליטי עשוי לעצב מחדש את פני הרפובליקה האיסלאמית – אולי אף לפני סיום כהונתו של המנהיג העליון.