במוצאי שבת פרשת בלק לאחר סעודה שלישית בהיכל בית המדרש ויז'ניץ בראשות מרן אדמו"ר מויז'ניץ בהשתתפות אלפי חסידים, השמיע הדיין הגאון רבי ישראל מילר חבר בד"צ ויז'ניץ דברי מחאה והבעת צער וכאב בשם האדמו"ר ובנוכחותו על חילולי הקברים המתרחשים בעיר יהוד וקרא לכל אחד ואחד לעשות ככל שביכולתו לעצירת החילול ולשמירה על כבוד הנפטרים.
בדבריו אמר: "בארצנו הקדושה מתקיימת פרצה נוראה בחיטוטי שכבי בעיר יהוד, למען בצע כסף חיללו את בית החיים, ועל אף כל הבקשות לפני הנוגעים בדבר לעצור ולחדול ממעשיהם, לא פעלו אצלם דבר.
מלבד חומר האיסור שבדבר ע"פ השולחן ערוך, עלינו לדעת כי מדובר בעניין הנוגע לעיקרי הדת. הלא מאמינים אנו בתחיית המתים, ובהשארת הנפש, ומי שפוגע בכבודם של הנפטרים פוגע בעיקרי דת ישראל.
עוד באתר:
הרבי זכרונו לברכה (כ"ק מרן ה'ישועות משה' זצוק"ל) עורר פעם על הנושא, ואמר כי אנשי כנסת הגדולה תקנו שכל יהודי יאמר שלוש פעמים בכל יום 'ונאמן אתה להחיות מתים', ומברכים על כך 'ברוך אתה ד' מחיה המתים'. בדרך כלל מברכים ברכה רק בשעת מעשה, מברכים על דבר מאכל לפני האכילה, או על מצוה בשעת קיומה, אבל ברכה זו 'מחיה המתים' אנו מברכים שלושה פעמים בכל יום אף שעדיין לא זכינו לתחיית המתים, כי אנשי כנסת הגדולה בקשו להחדיר בנו את האמונה בתחיית המתים. ממילא כל הפוגע בכבוד המתים ועוקר את האמונה בתחיית המתים, פוגע בעיקרי הדת.
הרבי מביע ברבים את מחאתו נגד כל אלה שיש להם שייכות לדבר זה, וקורא להם לחדול ולהפסיק. ע"פ הלכה, בעיר שנעשה בה דבר חמור כזה ואפשר לפעול אצל המושל לחדול ממעשיו ע"י מתן כסף למושל, על כל אנשי העיר להוציא הוצאות בפועל על כך, כי האחריות בדבר מוטלת על כל אחד אחד. מכאן שכל מי שבידו לפעול ולעשות כדי להביא את האנשים האלה לחדול ממעשיהם, מחויב על פי הלכה לעשות זאת.
מלבד זאת כתב בגמרא כי 'בעוון חיים מתים מתחטטין', ועונש עבורינו. בספה"ק מובא שאנו חיים בזכות המתים ובזכות תפילותיהם בעדנו לפני רבש"ע. בערבי הימים הקדושים הולכים לבתי החיים להתפלל אצל המתים שיעוררו עלינו רחמים לפני השי"ת, וצריך לבדוק ולראות אם מנוחתם היא בכבוד, כי אם לאו הם סובלים צער.
על כן כל מי שבידו להשתדל בדבר יעשה מה שביכולתו, ובוודאי שעלינו לבקש ולהתפלל לפני השי"ת, שיתקיים וילמדו תועים בינה, יערה ד' עליהם רוח טהרה ממרום, שכולנו נוכל ללמוד ולעסוק בתורה בארצנו הק' מתוך מנוחת הנפש וללא הפרעות, ושהימים האלו יתהפכו לנו לששון ושמחה במהרה".