בתוכניתו "ברוך שאמר", התייחס הגאון הרב ברוך שרגא לשאלת מאזין שעסקה באחת הסוגיות הבוערות של תקופת בין המצרים: האם מותר לשמוע שירים, ובפרט שירי קודש המנוגנים בכלי נגינה, במהלך שלושת השבועות – הזמן שבין י"ז בתמוז לתשעה באב שבו עם ישראל מתאבל על חורבן בית המקדש?
הרב פתח את דבריו בהתבססות על הגמרא במסכת סוטה: "משבטלה סנהדרין – בטל שיר מבית המשתיות", כפי שנאמר באיכה: "זקנים משער שבתו, בחורים מנגינתם".
לדבריו, הפסוק מבטא את השבר הלאומי שהביא להפסקת שירה ונגינה גם באירועים שמחים. ההלכה מדגישה כי גם בשאר ימות השנה קיים איסור לשמוע כלי נגינה לשם שמחה, אך בימי בין המצרים האיסור מתחזק.
עוד באתר:
"צריך להחמיר שלא לשמוע כלי נגינה, אפילו ילדים קטנים שהגיעו לחינוך צריכים להימנע מזה, כי זו אבלות רבים, לא אבלות יחיד", אמר הרב שרגא.
גם שירים מוקלטים נחשבים לכלי נגינה
לדברי הרב, יש להימנע מכל סוגי השמחה – שירים מוקלטים, ריקודים, כלי נגינה, אפילו אם אין ריקוד בפועל. שירים מוקלטים הם ממש כמו כלי זמר לעניין בין המצרים. כך כותב מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל בספרו 'הליכות שלמה'.
מתי מותר לשמוע נגינה? סעודת מצווה
יחד עם זאת, הרב ציין כי יש היתר מובהק כאשר מדובר בסעודת מצווה – כגון ברית מילה, שבע ברכות, בר מצווה או סיום מסכת: "כל זה בסתם סעודת רשות. אבל בסעודת מצווה… פשוט שמותר להשמיע כלי נגינה בכל האירועים האלה. למה? זה נקרא שמחה של מצווה".
הבדל בין ספרדים לאשכנזים
בהמשך, עמד הרב על ההבדלים המנהגיים בין עדות המזרח לאשכנזים: "הספרדים נוהגים להביא כלי נגינה גם בשמחת מצווה, אבל האשכנזים אינם נוהגים כך אפילו בימות השנה. כל שכן בימי בין המצרים שאין להם להביא תזמורת או כלי שיר".
כשנשאל על השתתפות אשכנזים בחתונות של ספרדים לאחר י"ז בתמוז, הבהיר: "ספרדי שמתחתן אחרי שבעה עשר בתמוז, ויש לו חברים אשכנזים – מותר לאשכנזים להשתתף ולשמוע שירים ולרקוד, כיוון שזה נחשב לסעודת מצווה גמורה".
יחד עם זאת, סייג: "מה שהתירו לחתן ולכלה זה דווקא בשעת הסעודה. אבל לא כל היום. אם רוצים לשמוע שירים מוקלטים מחוץ לסעודה – בוודאי שלא".
ומה עם שירי קודש או תהילים עם נגינה?
גם לשירים בעלי תוכן רוחני – אין בהכרח היתר: "אפילו של מזמורי תהילים שמלווים בכלי נגינה – ראוי להחמיר. אלא אם כן הוא מורגל רק כך לקרוא תהילים ולא יוכל אחרת – אז אפשר להקל".
מנגינות בטלפון ובחדרי כושר
הרב התייחס גם להאזנה אקראית דרך טכנולוגיה: "טוב להסיר את ההקלטה של השיר מההמתנה. ואם לא ניתקה – ישיח דעתו, כי זה לא משמח אלא רק מרגיז".
לגבי שימוש במוזיקה באימון גופני: "אם מדובר במוזיקה לצורך תיאום קצב של אימון – אפשר להקל עד ראש חודש אב. אבל מראש חודש – יש להימנע".
גם למורי מוזיקה יש מקום להקל עד שלב מסוים: "מורה שמלמד נגינה – יכול ללמד עד שבוע שחל בו תשעה באב. ואם יכול להחמיר מראש חודש – תבוא עליו ברכה".
קייטנות ילדים – מותר במקרים מסוימים
ולבסוף – מה עושים עם הילדים? "בקייטנות קשה להסתדר בלי מוזיקה. לכן אפשר להקל – כשהמטרה היא זירוז ולא שמחה".
סיכום הלכתי קצר מפי הרב ברוך שרגא:
• אין לשמוע שירים או נגינה בשלושת השבועות – גם לא מוקלטים.
• מותר לשמוע נגינה בסעודת מצווה בלבד.
• ריקודים אסורים גם ללא נגינה, ונגינה אסורה גם ללא ריקודים.
• ספרדים מקילים בשמחת מצווה; אשכנזים נוהגים להחמיר.
• מוזיקה מותרת באימון גופני עד ראש חודש, לא לאחר מכן.
• בקייטנות ילדים – ניתן להקל לצורך הפעלה, לא לשם שמחה.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
