סיון רהב מאיר ממשיכה את פינתה השבועית בתוכנית "הבמה שלך" עם יונת קפלן, והפעם היא נוגעת בנושא עמוק במיוחד: איך אנחנו בוחרים לקרוא למסעות החיים שלנו. "כולנו במסעות – ביולי-אוגוסט, בין המיצרים, בין הצימרים והקייטנות, כל אחת בענייני חייה", פתחה סיון. "והנה מגיעה פרשת מסעי, שמסיימת את חומש במדבר, ואומרת לנו לעצור, להתבונן אחורה ולתת שם לכל תחנה במסע שלנו".
סיון מביאה את דברי רבנו בחיי, שמדגיש: "הכל לפי הכוונה, כפי מחשבתם של ישראל בקדוש ברוך הוא". היא מסבירה: "כשאנחנו עם אמונה וחיוביות, אנחנו נותנים שמות טובים למסעות – 'הר שפר', מלשון שיפור, או 'מתקה', מלשון מתיקות. אבל כשאנחנו במצב רוח שלילי, התחנות הופכות ל'חרדה' או ל'מרה'. כלומר, אנחנו מחליטים איזה שם יקבל כל פרק בחיים שלנו".
סיון משתפת זיכרון אישי מתקופה בה פונתה עם משפחתה ממלון בשבת בשל שריפה באזור הרי ירושלים: "בלגן אחד גדול, אנשים בלחץ. אבל כשעברנו שם שבועיים אחר כך, אחד הילדים אמר בהתלהבות: 'יואו, איזה כיף, פה היה שרפה!'. הוא עף על החוויה, כאילו זה היה סיפור הרפתקאות. זה הדגים לי עד כמה שם התחנה – אם הוא חיובי או שלילי – תלוי בעיניים שלנו".
עוד באתר:
בהמשך, שיתפה סיון זיכרון נוסף ממלחמת המפרץ, כשהייתה ילדה: "אני זוכרת את התקופה כמשהו כיפי – הייתה אחדות, פעילות במקלטים, בדיחות וסוכריות. היום, מבט לאחור מראה שהייתה טראומה לאומית, אבל אני חוויתי אותה אחרת. זה מלמד עד כמה הילדים, וגם אנחנו, מפרשים את הסיפור לפי מה שמוזן לנו – לא רק מה שקרה בפועל".
בסיום דבריה, חוזרת סיון לרעיון העמוק של פרשת מסעי: "אנחנו תמיד בתנועה – מ'חרדה' ל'מתקה', מ'מרה' ל'הר שפר'. זה לא מסע דו-סטרי, אין דרך חזרה. גם החוויות הקשות, כשהן מסופרות נכון – בונות אותנו. כמו שהרבי מלובביץ' אמר: כל הזמן לזוז קדימה, במסע מתמשך של יציאת מצרים".
"אנחנו רושמים את המסעות של עצמנו", סיכמה סיון. "ובעזרת השם, נזכה להגיע ליעד הסופי בשמחה ובישועות גדולות".
האזינו לפינה המלאה מתוך 'הבמה שלך' ב'קול חי':
