בדוח הביקורת על השלטון המקומי שמפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הוא מתייחס לסוגיית טיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון ומציג נתונים מעניינים לגבי הסיוע לנוער בסיכון בחברה הכללית כמו גם בחברה החרדית ובמגזרים וקהילות נוספות.
במהלך הדוח מציין המבקר כי, בתקני העיריות ערד וקריית מוצקין כמעט חצי ממשרות העו"ס המיועדות לטיפול בנוער בסיכון אינן מאוישות, ובתקני הרשויות המקומיות קריית מוצקין, רמלה ויפיע יש פחות משתי משרות עו"ס המיועדות לטיפול בנוער בסיכון.
ברשויות המקומיות קריית מוצקין, רמלה ויפיע לא מאויש תפקיד עו"ס שהוא מנהל מדור – נוער וצעירים. בהיעדר עו"ס נוער וצעירים לא ניתן להפעיל תוכניות בקהילה.
עוד באתר:
עוד נכתב כי, המחסור במבנים ובתשתיות פיזיות מקשה על הרשויות המקומיות קריית גת, רמלה ויפיע להפעיל מענים לנוער בסיכון. לדוגמה, בעיריית קריית גת התגלו בעיות בטיחות חמורות במבנה "הבית החם" בשנת 2020 והשירות נסגר עקב כך, ומאז הרשות לא הצליחה להקימו מחדש.
בהתייחסו למגזר החרדי מציין מבקר המדינה כי בעיריית ערד אין מענה לאוכלוסייה החרדית, אף שכ-60% מהילדים ובני הנוער בעיר משויכים לקהילת חסידות גור.
המבקר כותב כי, עיריית ערד לא הגישה בקשה לתקציב ממשרד הרווחה לטיפול בנוער חרדי בסיכון, וכי העירייה אינה מבצעת פעולות מניעה, איתור או טיפול, למעט במקרים בודדים וחריגים במיוחד, ולמותר לציין שהיא אינה פועלת בנושא על אף מספרם הרב של בני הנוער החרדים בתחום שיפוטה (כ-4,500 ילדים ובני נוער חרדים).
מנגד, בעיריית רמלה מופעלת תוכנית נוח"ם לנוער חרדי מנותק – 49 נערים ונערות. עיריית רמלה ניצלה רק 27% (כ-121,000 ש"ח מתוך 440,000 ש"ח) מהתקציב שניתן לה לנושא זה.
המבקר מוסיף נתון נוסף כי, אף שעיריית קריית גת קיבלה תקצוב לסעיף זה של טיפול בנוער חרדי מנותק, היא אינה מנצלת את התקציב שניתן לה (0% ניצול מהתקציב בסך כ-450,000 ש"ח).
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על הרשויות המקומיות להקפיד על תכלול פעולות לאיתור נוער בסיכון, למניעת התנהגויות סיכון באוכלוסייה זו ולטיפול בה במנעד ההיבטים הרלוונטיים ועל קיום דיונים עיתיים בנושא תוך סנכרון ותיאום עם גורמי הטיפול.
"לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון – וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם – אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות. משרד הרווחה והרשויות המקומיות אינם יכולים להשלים עם מצב זה, ועליהם לתכנן ולבצע פעולות המיועדות לאיתור יזום (יישוג) של נוער בסיכון – במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי. כמו כן הם נדרשים לאסוף ולמפות את הנתונים בדבר בני הנוער המאותרים ולפעול להרחבת קשת המענים הניתנים להם באופן המותאם למידותיהם – לצורכיהם, למאפייניהם ולסיכונים המשתנים – וככל שניתן תוך הגברת שיתופם בכך", אמר המבקר.
