פרשת מטות

מדוע רק לחכם יש כח להתיר ולהפר נדרים?

היהדות מצווה אותנו כי החכמה של האדם היא זאת שתחליט בשבילו, במודע ובתת מודע // הרב אריאל שחר

הרב אריאל שחר

כ"ט בתמוז תשפ"ה, 25/07/25 10:18

א+

א-

הכנסת ספר תורה. אילוסטרציה | צילום יהושע פרוכטר

הרצונות וההרגלים שלנו נבנים משתי כוחות: כח חיובי שנובע מהמחשבה והחכמה שלנו, והכח השלילי, שנובע מתאוות ותשוקות, כאלו שמפתחות הרגלי מחשבה של עצלנות עצבות כעסים רגשות ואפילו החלטות שאינן לפי החכמה של האדם והמדרגה השכלית שיש בו.

היהדות מצווה אותנו כי החכמה של האדם היא זאת שתחליט בשבילו, במודע ובתת מודע. גם כאשר מדובר בהרגלים כדאי שהם יעשו במחשבה מודרכת שבנה האדם עם עצמו מחשבתו ותבונתו.

אנשי החכמה הם גם מעצבי דעת הקהל, עיני העם נשואות אליהם ובדרך ישירה או עקיפה הם מעצבים את הרצונות הקבועים של האדם-הנדרים.

גם בתורת הסוד 'הצדיק' מוריד במחשבתו את האור הרוחני לעולם לאנשים הפחותים ממנו.

מסיבה זו התורה מצווה על ראשי המטות את פרשית התרת נדרים, ולכן החכם הוא הוא זה שמצווה למפר, אם קרה לאדם שפיו נדר סוג של נדר שהוא עצמו לא יכול לעמוד בו סימן שההחלטה לנדר לא הייתה תחת שבט המחשבה.

החכמה היא חדר הבקרה והשליטה, וכאשר האדם לא ממזג את הרצונות האחרים שלו עם החכמה עליו ללכת לאנשי החכמה ללמוד כיצד לעשות זאת.

גם במערכת היחסים הזוגית חלים תמורות של רצונות בין האחד לשניה:

לכן מצד אחד אמרו חז"ל 'אזו היא אשה טובה העושה רצון בעלה' 'העושה' הכוונה שגורמת ובונה לבעלה רצון טוב לקיום תורה ומצוות, וכן מצד שני הבעל הוא זה שמפר נדריה כאשר רצונה לא עמד בקנה אחד עם עשיית הרצון שהם בנו לעצמם יחד.

ועוד משהו: החיים שלנו לא מתנהלים לפי זרימה ושרידה אלא לפי תכנון מחשבתי מסודר שהנדר הוא ביטוי לקביעת הרצון השכלי והמחשבתי הראוי לכך.