
פנסיונר בגילאי ה-70 ממרכז הארץ, נפל קורבן לתרמית מתוחכמת, כאשר אלמונים שהתחזו לשוטרים, שכנעו אותו למסור לידיהם את כרטיסי האשראי שלו ואת פרטיו האישיים, והצליחו ליטול בשמו הלוואה בסך 95,900 שקלים מבנק הפועלים.
בנוסף, הצליחו הנוכלים למשוך ממכשירי בנקט שונים ברחבי הארץ, סכום כולל של יותר מ-78 אלף שקלים נוספים מחשבונותיו.
תרגיל ההונאה ארע בפברואר 2024, כאשר הפנסיונר קיבל שיחת טלפון מאישה שהזדהתה כמאיה פרידמן, קצינה באגף הסייבר במשטרת ישראל, וטענה כי בנק הפועלים ביקש מהמשטרה להזהירו מפני ניסיונות פריצה לחשבונו.
עוד באתר:
כדי לשכנע את הפנסיונר באמיתות דבריה, מסרה לו המתחזה פרטים מדויקים וחסויים מתוך חשבונו האישי, כולל פעולות כספיות שבוצעו זמן קצר קודם לכן.
מיד לאחר מכן הודיעה לו המתחזה כי ניידת משטרה בדרך לביתו כדי לאסוף מידיו את כרטיסי האשראי, לבטלם ולהגן על חשבונו. הפנסיונר, שהאמין שהאירוע אכן מטופל על ידי המשטרה, מסר לשני גברים שהתחזו לשוטרים והופיעו בפתח ביתו, את כרטיסיו, לא לפני שמחק, על פי הוראתם, את ספרות האבטחה שבגב הכרטיסים.
בשעות שלאחר מכן השתלטו הנוכלים על חשבונותיו של הפנסיונר, נטלו הלוואה מקוונת בשמו מבנק הפועלים, בסך של כ-95 אלף שקלים – סכום הגבוה פי 20 מהכנסתו החודשית.
בנוסף, הצליחו הנוכלים למשוך ממכשירי בנקט שונים ברחבי הארץ – בערים נשר, חיפה ונתניה – סכום כולל של יותר מ-78 אלף שקלים, וזאת בשעות חריגות במיוחד, לעיתים באמצע הלילה ובהפרשי דקות ספורות בלבד.
בנוסף, ניסו הנוכלים לבצע עסקה באמצעות כרטיס האשראי, אך למרות הסכום הנמוך יחסית – 3,000 שקלים – מחלקת ההונאות של חברת כ.א.ל. לא אישרה את הפעולה, וחסמה את הכרטיס.
כשגילה את התנועות החריגות בחשבונותיו, פנה הפנסיונר לבנק הפועלים שם נאמר לו כי מדובר בהונאה. מיד כששמע זאת, ביטל הפנסיונר את כל כרטיסי האשראי שלו, ומנע מהנוכלים לעקוץ אותו ב-36 אלף שקלים נוספים שהיו בתהליכי אישור.
מיד לאחר שהבין כי נגנבו ממנו כספים רבים, ונלקחה על שמו הלוואת עתק, פנה הפנסיונר לסניף הבנק שלו בבנק הפועלים, וביקש החזר מידי של הכספים. בנוסף, הגיש הפנסיונר תלונה על הונאה למשטרת ישראל.
למרות פנייתו, סירבו בסניף הבנק להשיב את הכספים, בטענה כי מסר את כרטיסיו ואת פרטיו האישיים מרצונו לנוכלים, ולכן האחריות חלה עליו בלבד.
בהמשך לכך התעקשו בסניף הבנק, על החזר מלא של ההלוואה שניטלה במרמה על שמו, והציעו לו לפרוס את אותה לעשר שנים בריבית גבוהה (פריים + 1%). אם יסרב לעשות כן, יפתחו נגדו הליכים משפטיים.
לנוכח התנהלות הבנק, פנה הפנסיונר לעורכי הדין מריאנה לי ויואב סברוב, אשר הגישו תלונה מפורטת למחלקת פניות הציבור של בנק הפועלים.
בתלונה הדגישו עורכי הדין את הכשלים החמורים בהתנהלות הבנק, ובמיוחד את העובדה שההלוואה שניטלה על שמו של הפנסיונר, אושרה בניגוד מוחלט להוראה 311 של המפקח על הבנקים, המחייבת בדיקה מעמיקה של כושר ההחזר של הלקוח.
בנוסף, ציינו עורכי הדין את הפער הדרמטי בין האישור המהיר של הלוואה זו לבין הלוואה קטנה בהרבה, בסך 40 אלף שקלים, אותה נטל הפנסיונר בעבר, אשר אושרה רק לאחר בדיקות מעמיקות והחתמת ערבים.
עוד טענו עורכי הדין כי המידע האישי והחסוי שהגיע לידי הנוכלים, מתוך חשבונו של הפנסיונר, יכול היה לדלוף רק מתוך הבנק או כתוצאה מפריצה למערכותיו – דבר המהווה כשל אבטחתי חמור – שכלל אחריות נתון באחריות מרשם.
חרף המכתב המנומק, דחו בבנק הפועלים את התלונה, והמשיכו לדבוק בעמדה שהאחריות על המקרה רובצת על הלקוח בלבד.
בשלב זה פנו עורכי הדין בתלונה רשמית למפקח על הבנקים בבנק ישראל – בה הצביעו על הפרות חמורות בבנק הפועלים מהוראות חוק ונהלי בנקאות תקינים.
וכך, רק לנוכח התערבותו של בנק ישראל, נעתר בנק הפועלים, ביטל את הדרישה להחזר ההלוואה, והסכים להחזיר לפנסיונר את מרבית הכספים שנלקחו ממנו במרמה, תוך זיכוי חשבונו בכ-43 אלף שקלים, וכן ביטול יתרת ההלוואה ובכך נחסך לפנסיונר סך כולל של כ-100 אלף ש"ח.
עורכת הדין מריאנה לי מציינת כי בעקבות המקרה, החלו הבנקים בישראל לשלוח ללקוחותיהם הודעות אזהרה מפורטות גם בשפה הרוסית, במטרה למנוע הישנות מקרי הונאה נוספים בעתיד.
"מדובר בתרגיל עוקץ מסוכן, שעל הציבור בישראל להיות ער לו, תרגיל המכוון בעיקר לאוכלוסייה מבוגרת ותמימה. קורבנות תרגיל העוקץ המתוחכם, עלולים לאבד מאות אלפי שקלים, בשל טעות פעוטה הנובעת בעיקר מחוסר ידע" אומרת עו"ד לי.
לדבריה, על הבנקים לחזק את מערכי האבטחה שלהם נגד תרגילי הונאה, ולסרב לאשר הלוואות ללא אישור זהות קפדני ונטילת בטוחות ראויות. "כמו כן על הבנקים לעצור משיכות כספים חשודות, ולא לאפשר משיכות בסך עשרות אלפי שקלים, המתבצעות בזו אחר זו, לאורך יממה אחת – כפי שארע במקרה הנדון" טוענת עו"ד לי.