הרב רוזנבלום פתח במטאפורה חזקה שתפסה את הלב: יהודי מגיע לרופא, מתלונן על כאבי ראש, גרון, בטן, דופק מהיר, כאבי פרקים ודיכאון. הרופא, כמו מרשם מהיר, נותן לו תרופות לכל סימפטום – "אופטלגין לשלוש פעמים ביום, אוגמנטין 875 לגרון, קל בטן לבטן, קרדילוק לדופק, וולטרן לפרקים, קלונקס לדיכאון, בונדרמין לשינה." ה יהודי יוצא עם שלוש שקיות תרופות, "טק, טק, טק, הכל משתדר, ברוך השם." אך שלושה שבועות לאחר מכן, הוא מתמוטט. מדוע? כי הרופא טיפל בסימפטומים ולא בשורש – סרטן שהתפשט מגרורות. "אם היו מטפלים במוקד הבעיה, לא היו צריכים תרופות לכאב ראש, גב או דיכאון".
כך, הוא הסביר, אנחנו מתפללים שמונה עשרה, שלוש פעמים ביום, עם רשימת בקשות ארוכה: "אבא, תן לי שכל, אני לא מבין את הגמרא. אבא, סלח לי, עשיתי עבירות. אבא, רפא את החולים – זה חולה, וזה חולה, וזה לא יכול לקום. אבא, תן פרנסה, תן שידוכים, תן זרע של קיימא. אבא, תחזינה עינינו, תביא את המשיח!" כל בקשה היא כמו תרופה לסימפטום – "מסילת ישרים לסליחה, תרופה לרפואה, תרופה לפרנסה." בסוף התפילה, אנחנו יוצאים עם "סלים של תרופות," אבל הרב שואל: "למה אנחנו מטפלים בסימפטומים? יש תרופה אחת שתפתור הכל!"
הפתרון, לדברי הרב, נמצא בשיא התפילה: "יהי רצון מלפניך, השם אלוקינו ואלוקי אבותינו, שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך ושם נעבודך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות." זו לא סתם בקשה נוספת – זו התרופה לשורש כל המחלות. "תבנה את בית המקדש, אבא, ואז לא נצטרך תרופה לשכל, לא לסליחה, לא לרפואה, לא לפרנסה, לא לשידוכים. יהיה לנו בית מקדש, נבוא אליך, יהיה נביא שיגיד לנו מה לעשות, איזה שידוך מתאים, איזו עבודה!" הקול שלו התרומם, כאילו הוא מדבר ישירות אל השמיים, והלב לא יכול שלא להיסחף.
עוד באתר:
הרב הדגיש כי בתפילת שמונה עשרה אנו מבקשים את ירושלים שוב ושוב: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, צמח דוד עבדך מהרה תצמיח, תחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים." מדוע? כי בית המקדש הוא לא רק מבנה – הוא המרכז שמחבר את כל השברים שלנו, האישיים והלאומיים. "אנחנו לא רוצים 18 תרופות ל-18 מחלות. תן לנו תרופה אחת שתפתור הכל – בית המקדש!".
