האם השכולה הפכה לשבר כלי: "פסיכולוג לא עזר"

בתוכנית 'אחד על אחד' בהגשת גיל ישראלוב ב'קול חי מיוזיק', שיתף מנדי קניג, יו"ר עמותת 'מנוחה ושמחה' שמסייעת למשפחות הרוגי המלחמה, סיפור מרגש על אם שכולה שמצאה נחמה ותמיכה בשבת מיוחדת ועל כוחה של קהילת המשפחות השכולות שהובילה לשינוי משמעותי בחייה.

קניג סיפר על אב שפנה אליו בשבת בנובמבר 2024, 11 חודשים לאחר שבנו נהרג בחנוכה תשפ"ד (דצמבר 2023). האב תיאר את אשתו, אישה מוצלחת שעובדת במשרה חשובה, כמי שהפכה ל"שבר כלי" מאז מות בנם. היא הפסיקה לתפקד, לא עבדה, ישנה מדי לילה במיטת בנה, ויצאה מהבית רק כדי להדליק נר על קברו – זו הייתה יציאתה היומית היחידה. האב סיפר כי הוא וחמשת ילדיהם התחננו בפניה לקום, אך ללא הועיל: "הבאנו פסיכולוגים, אנשים שידברו איתה, ולא שייך שום דבר."

האב הצליח לשכנע את אשתו להגיע לשבת של עמותת 'מנוחה ושמחה'. קניג ציין כי הארגון של שבת זו היה מאתגר במיוחד, אך כששמע את סיפור האם, הבין את חשיבותו: "אמרתי, דבר ראשון, אני מבין למה הייתי צריך לעשות את השבת הזו… כגודל הקושי, כך גודל השכר." הוא פעל מיד ופנה לאמהות שכולות שהשתתפו בשבת, בהן עינב דנינו, אמו של אורי דנינו, שרואה בתמיכה במשפחות שכולות את צוואת בנה "לא להשאיר אף אחד מאחור". במהלך השבת, 54 אמהות שכולות הקיפו את האם, חיבקו אותה ודיברו איתה, וחיזקו אותה כקהילה שמבינה את כאבה.

עוד באתר:

צפו בסיפור

הילדה הטיחה: "אתה כבר הולך? אתה חסר לי"

גיל ישראלוב

"ענוים הגיע זמן גאולתכם"

רבבות נהרו לכותל המערבי בצום ט' באב. צפו ברגעי הנעילה

אלי יעקובוביץ

שיעור המרתק

איך אימהות בני ישיבה ישנות טוב בלילה? "שאלה דמגוגית"

פנחס בן זיו

התיעוד שריגש המונים

מרגיש את החורבן: ילד קטן מתייפח בבכי

אבי יעקב

במוצאי השבת, התקיים קונצרט במערת צדקיהו בהשתתפות יעקב שוואקי. האב סיפר לקניג כי השבת הייתה מדהימה ועשתה פלאים לאשתו, אך היא סירבה בתוקף להגיע לקונצרט, שכן לא שמעה מוזיקה ולא יצאה מהבית במשך 11 חודשים. קניג פנה לעינב דנינו, שבמשך חצי שעה שכנעה את האם והגיעה איתה יד ביד להופעה. שווקי הקדיש שיר מיוחד לבנה, ולאחר ההופעה ראה האב את אשתו מחייכת לראשונה: "זו הפעם הראשונה שאני רואה את החיוך על הפנים שלה." קניג סיפר כי לאחר מכן, האם הצטרפה לקבוצה של אמהות שכולות שתמכו בה יום-יום, ואף יצאה איתן למסעדה – בפעם הראשונה לאחר שנה של הסתגרות.

קניג הדגיש את חשיבות הקהילה עבור משפחות שכולות: "רק בשבתות האלה הם מסוגלים לדבר, לצחוק, לבכות." הוא הסביר כי מחוץ לקהילה, המשפחות חוות קושי בשל פרשנויות של הסביבה: "אם אני בוכה, מפרשים שקשה לי; אם אני צוחקת, אומרים שעבר לי." לדבריו, החיים עם משפחות שכולות אחרות מאפשרים להן להביע את רגשותיהן באופן חופשי, ללא שיפוט, ויוצרים מרחב של תמיכה הדדית שקשה לתאר. הוא ציין כי משפחות שכולות לעיתים נמנעות מלהראות את כאבן בסביבתן הרגילה, אך בקהילה כמו זו של 'מנוחה ושמחה', הן מוצאות נחמה וחיבור.