צפו בסיפור

הילדה הטיחה: "אתה כבר הולך? אתה חסר לי"

"לא ידעתי מה לענות. כל הלילה חשבתי, אולי אני רשע, אולי אני אכזר. איך אני עושה את זה לאישה, לילדים שלי?"

גיל ישראלוב

ט' באב תשפ"ה, 03/08/25 20:27

א+

א-

תמונה בדף הבית: מנדי קניג וגיל ישראלוב | צילום מסך

בראיון בתוכנית 'אחד על אחד' בהגשת גיל ישראלוב ב'קול חי מיוזיק', שיתף מנדי קניג, יו"ר עמותת 'מנוחה ושמחה' שמסייעת למשפחות הרוגי המלחמה, סיפור מרגש על מסירותו למשפחות השכולות, תוך הקרבה אישית של זמן עם משפחתו, ועל כוחן של קבוצות הווטסאפ שמחברות את המשפחות לרשת תמיכה קהילתית מתמשכת.

קניג סיפר על תקופה אינטנסיבית ביולי-אוגוסט 2024, שבה שהה שלושה שבועות בארצות הברית לארגון שבת נחמו למשפחות שכולות. עם שובו הביתה ביום ראשון, שהה בבית רק חמישה ימים לפני שטס שוב לארצות הברית ביום חמישי, כדי לארגן שבת מיוחדת לאלמנות ויתומים בברכת חודש אלול. ביום רביעי בערב, בתו השנייה ניגשה אליו בכעס ובדמעות: "אבא, הגעת ביום ראשון, אתה יוצא מחר? חמש ימים? אתה לא בבית. אני אוהבת אותך, אתה חסר לי".

קניג הודה כי דבריה הכו בו קשות, והוא לא ידע כיצד לענות: "שמעתי את זה ולא ידעתי מה לענות… כל הלילה חשבתי, אולי אני רשע, אולי אני אכזר. איך אני עושה את זה לאישה, לילדים שלי?" בבוקר, לפני צאתו, הוא חיבק את בתו ואמר לה: "שושי, חשבתי עליך כל הלילה." הוא השווה את הקרבתו לזו של לוחמים במלחמה, שמשאירים את משפחותיהם לזמן ארוך, לעיתים חודשים, וחוזרים הביתה רק לזמן קצר לפני ששבים לקרב. הוא הסביר כי כמו הלוחמים שחייבים להילחם למען עם ישראל, גם הוא מרגיש מחויבות לעזור למשפחות השכולות: "אם זכינו לעזור ליותר מ-600 משפחות שכולות, לעשות איתם שבתות וחגים, זה מה שמניע אותי."

קניג תיאר את קבוצות הווטסאפ שמוקמות עבור כל שבת של העמותה, שבהן מתנהלות ההודעות הטכניות, אך הן ממשיכות לפעול גם לאחר השבת: "הקבוצה הזו נשארת, כל היום אמהות שולחות מסרים, ואמא אחת שנופלת, אמא אחרת מרימה אותה." הקבוצות הפכו למשפחה אחת, שבה המשתתפים משתפים בשמחות ובאזכרות, תומכים זה בזה ויוצרים קשר יומיומי. הוא סיפר על מפגש עם אם שכולה שלושה חודשים לאחר אחת השבתות, שאמרה לו: "מנדי, אתה יודע מה עשית? אני קמה בבוקר אחרי לילה שלם של בכי, שבורה ורצוצה, לא רוצה לעשות כלום. אבל אני חייבת לקום לילדים, לעבודה. מי יחזק אותי? אמא שלי לא מבינה אותי, אחותי לא מבינה אותי. אני מתקשרת לחברה שפגשתי בשבתות שלך, היא מבינה אותי." לדבריה, הקשר עם האמהות מהשבתות נותן לה את הכוח לקום ולהמשיך, כי הן חולקות את אותו כאב.