אמש, זמן לא רב אחרי סיום ישיבת הקבינט המצומצם לקראת המשך הלחימה בעזה, סערו הרוחות. ההדלפות היו בשיאן. מחד – הרמטכ"ל 'נכנע' ללחצים וגם הוא תומך עכשיו בכיבוש מלא של רצועת עזה, כצעד הכרחי לשחרור החטופים והכרעת החמאס. מאידך – הרמטכ"ל לא רואה בכך מציאות ואפילו ננזף על ידי ראש הממשלה.
על פי הציטוטים בכלי התקשורת, נתניהו זעם ואמר לזמיר "תפסיק לאיים בהתפטרות כל הזמן", ואילו זמיר ענה כביכול: "למה אתה שולח את בנך יאיר להשתלח בי?". אז ראשית – לדברי גורמים יודעי דבר – הדברים לא קרו. זה לא קרה בכלל בדיון אמש. "מעין שיח של פקידים" – ניתן לומר. זאת כדי להבהיר.
ועכשיו מה באמת רוצה המטכ"ל ובראשו אייל זמיר? אז בואו נשים את הדברים על השולחן ובצורה בהירה. הרמטכ״ל התקפי. כזה הוא היה מעולם ואין בכלל ספק שבראש מעייניו הכרעת החמאס ושחרור החטופים.
עוד באתר:
ובאשר ללחימה. זמיר בעד ניצול היתרונות בשטח שהושגו בחודשים האחרונים: כיתור חמאס והתשתו בתקיפות מכל הכיוונים תוך שליטה בצירי האספקה והתעצמותו.
ככה – סוברים בצבא – נכריע את חמאס ונתיש אותו בלי ליפול ללחימת גרילה שהיא יתרון לאויב ובלי ליפול לבור אסטרטגי של שליטה בשני מיליון תושבים.
ברור שלא כולם רואים זאת בצורה כזו. בישיבת הקבינט המורחב יוצגו כל החלופות. הצבא יכול לעשות את הנדרש. אבל חשוב לדעת באמת מה דעתו.
כזכור, לאחר הדיווחים השונים כי הצבא יסרב כביכול להוראת הדרג המדיני, הבהירו אתמול הן שר הביטחון והן ראש הממשלה כי הדרג הצבאי ערוך ומוכן לבצע את כל הוראות הדרג המדיני על פי המדיניות שתוחלט בממשלה.
הבוקר, כותב שר הביטחון ישראל כ"ץ כי "בדיוק כפי שפורסם, אני המלצתי על אייל זמיר לתפקיד הרמטכ"ל של צה"ל, ורה"מ והממשלה אישרו את המלצתי", וכאן, מבהיר כ"ץ: "זכותו וחובתו של הרמטכ"ל להביע את עמדתו בפורומים המתאימים, ולאחר קבלת ההחלטות על ידי הדרג המדיני יבצע צה"ל בנחישות ובאופן מקצועי את מה שיוחלט – כפי שהיה עד כה בכל הגזרות – עד להשגת יעדי המלחמה. אני כשר הביטחון הממונה על צה"ל מטעם הממשלה צריך לוודא שהדברים יבוצעו – וכך יהיה".
