יאריכון ימיך

בזכות כיבוד הורים: נשאר על הרכבת וניצל ממוות

דרך סיפורים מרגשים ותובנות מעשיות, מספר הרב מרדכי מלכא על כוחה העצום של מצוות כיבוד הורים

הרה"ג מרדכי מלכא

י"ד באב תשפ"ה, 08/08/25 11:14

א+

א-

תמונה בדף הבית: שואה, מחנה ההשמדה אושוויץ. אילוסטרציה | צילום: pixabay

בשיעור מרתק לפרשת ואתחנן, שנקראת בשבת זו, התמקד הרב מרדכי מלכא במצוות כיבוד הורים, שהיא מפתח לברכות גדולות: אריכות ימים, חוכמה ועושר. הפרשה חוזרת על עשרת הדיברות, שבהן נאמר: "כבד את אביך ואת אמך… למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך". הרב שואל: מדוע התורה מוסיפה בלוחות השניות את המילים "ולמען ייטב לך", ומדוע השכר למצווה זו הוא דווקא אריכות ימים וטובה, ולא כבוד כמידה כנגד מידה? דרך סיפורים מרגשים, פירושים עמוקים ותובנות מעשיות, הרב מספר על כוחה העצום של מצווה זו.

הרב פותח בסיפור מצמרר מאסון מירון, שבו ניצל משה וואלקין, נכדו של הרב חיים וואלקין זצ"ל, בזכות כיבוד אביו. משה תכנן להשתתף בהדלקה במירון עם חבריו, אך כשאביו ביקש ממנו לחכות כדי לבקר יחד את הסבא בירושלים, הוא ויתר על תוכניותיו. בעוד חבריו נספו באסון, משה הגיע למירון מאוחר מדי ונחסם בכניסה, ובכך ניצלו חייו. "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" התגשם לעיניו, והרב מדגיש כי מצוות כיבוד הורים היא לא רק חובה, אלא הגנה רוחנית ופיזית לעם ישראל.

הגמרא במסכת בבא קמא מסבירה מדוע נוספו המילים "ולמען ייטב לך" בלוחות השניות: הקב"ה שמר את הברכה הזו ללוחות שיישארו קיימים, כדי שהטובה לא תיפסק מעם ישראל. הרב מביא את ספר "יד יוסף", המסביר כיצד השכר של אריכות ימים ו"ייטב לך" מתחבר למעשה. כיבוד הורים מביא כבוד לאדם, והכבוד מושג דרך אריכות ימים (שגורמת לאנשים לקום מפני זקן) וחוכמה (שמביאה כבוד לתלמיד חכם). כך, התורה נותנת לאדם את "הכלים" להיות מכובד, כשכר מידה כנגד מידה על כיבוד הוריו.

הרב ממשיך ומסביר כי "למען ייטב לך" כולל גם עושר, כפי שמלמד האר"י ז"ל. עושר הוא שפע אלוקי, ולכן אדם עשיר ראוי לכבוד כמי שזכה למתנה משמיים. סיפור נוסף ממחיש זאת: אדם מבאר שבע כיבד את אביו על ידי תיקון אופניו, ובעקבות כך זכה להזמנה של 30 מזוזות, שהביאה לו פרנסה בשפע. הרב מצטט את הגמרא במסכת קידושין (לד ע"א) על דמא בן נתינה, שזכה לעושר עצום בזכות כיבוד אביו, כשלא העיר אותו משנתו. כך, כיבוד הורים פותח שערי שפע רוחני וגשמי.

התורה מדגישה כי יש לכבד הורים גם כשלא נתנו לנו דבר, כפי שנלמד מפסוק "כאשר ציווך" – הציווי ניתן במרה, שם עם ישראל לא קיבל מהוריו מאומה, כי הכל סופק על ידי הקב"ה במדבר. הרב מזהיר כי חוסר כיבוד הורים עלול להביא לעונשים כבדים, כפי שמלמדת הגמרא במסכת קידושין (לג ע"א): תלמיד חכם שלא מכבד את רבו מאבד את חוכמתו ומקצר ימיו.

סיפור מרגש נוסף מספר על ניצול שואה שנשלח על ידי אמו להביא תפילין לאביו ברכבת אחרת שעמדה לצאת לכיוון המחנה. למרות הסכנה, הוא מילא את בקשתה ללא היסוס, ובזכות זו נשאר ברכבת שהובילה לעבודה ולא למוות. הרב מדגיש: כיבוד הורים דורש פעולה מיידית, ללא "עוד מעט" או תירוצים. הוא מזהיר כי הדור שלנו סובל מחוסר כיבוד הורים, כפי שחזו חכמים בסוף מסכת סוטה, וקורא לכל הורה לשמש דוגמה אישית לילדיו, שכן ילדים לומדים מהתנהגות הוריהם כלפי סביהם.

לסיום, הרב מביא את סיפורו של ננס הקצב, שזכה להיות שכן של רבי יהושע הלוי בגן עדן בזכות כיבוד הוריו המופלא. הוא מטעים כי מצוות כיבוד הורים היא מצוות עשה דאורייתא, שוות ערך להנחת תפילין או שמירת שבת, וכל מעשה קטן למען ההורים מביא שכר עצום. הרב קורא לכולנו "לחטוף" כל הזדמנות לכבד את הורינו בחייהם, כי בכך אנו זוכים לאריכות ימים, חוכמה, עושר וברכות רבות. "מי לא רוצה את זה?" הוא שואל, ומוסיף: על ידי כיבוד הורים נהפוך את המציאות, נהיה מופת לילדינו, ונזכה לגאולה שלמה, אמן.