אירוע מוחי: המתין שעה וחצי במיון עד שפיתח לחץ דם חריג

על פי התביעה, התובע, פנסיונר כבן 70, עם היסטוריה רפואית של אירועים מוחיים, הגיע בלוויית אשתו לבית החולים 'מאיר' בכפר סבא, לאחר שהתלונן על קוצר נשימה חמור.

למרות מצבו, הצוות הרפואי בבית החולים התעכב עד מאד בטיפול בו, והוא נאלץ להמתין ישוב על הקלנועית שלו, לאורך כשעה וחצי, באזור ה"טרום-מיון", מבלי לקבל כל טיפול רפואי, פרט למדידת לחץ דם בודדת.

לאחר כשעה וחצי של המתנה, הבחינה רעייתו שהישיבה הממושכת מקשה עליו, וביקשה מהרופא האחראי להקצות לו מיטה, והוא הועבר לשכיבה במיטה בחדר המיון. בשלב זה החל לחץ הדם של התובע לנסוק, והגיע לרמות חריגות של 240/150.

לדברי רעייתו הרופא נלחץ והחליט לתת לבעלה 'איזוקט' לוריד. לאחר כ-15 דקות מהעירוי, לחץ הדם של התובע צנח לרמות של 120/80, אך אז, לעדות אשתו, הוא החל לדבר לא לעניין, ופיתח חולשה מוחלטת בכל הצד השמאלי.

בשלב זה פנתה לדבריה האישה אל הרופא ואמרה לו שנראה לה שבעלה עובר אירוע מוחי. הוא שאל מדוע את חושבת כך? והיא השיבה שהוא מדבר לא לעניין, ושהלחץ דם שלו צנח מאוד, ב-50% ברבע שעה.

לדבריה הרופא השיב לה בהיסטריה: "את ראית את לחץ הדם שלו? כן בוודאי, נתתי לו ארבע מנות 'איזוקט' וסביר להניח שזה גרם לתופעה הנוכחית".

בשלב זה ביקש הרופא מאחות במחלקה שתהיה צמודה לתובע. האחות שאלה אותו בתמיהה, "אתה נתת לו ארבע מנות 'איזוקט' בבת אחת"? והרופא השיב "כן, מה יכולתי לעשות? היה לו לחץ דם 240/160".

בתגובה הזעיקה האחות את הנוירולוגים. לדברי אשתו של התובע, בשלב זה כולם התלחשו בינם לבין עצמם, וביקשו ממנה להתרחק.

לדברי עורכי הדין מיד לאחר האירוע עבר התובע בדיקת סי-טי שהדגימה באופן ברור ממצאים חדשים של פגיעה מוחית משמעותית, המאששים את הקשר בין הטיפול התרופתי השגוי לאירוע המוחי.

בעקבות תרופות נוספות שניתנו לו פיתח התובע דימומים קשים בחניכיים ובמוח. במהלך אשפוזו בטיפול נמרץ הופיעו תנודות קיצוניות בלחץ הדם, קושי חמור בבליעה, אובדן יכולת תפקודית בצד שמאל של הגוף והידרדרות קוגניטיבית קשה.

גם לאחר הפגיעה הראשונית נמשך הטיפול הרשלני. התובע הועבר למחלקה פנימית, אך שם סירב הצוות הרפואי לתת לו תרופות חיוניות להורדת לחץ דם במשך למעלה מיממה בטענה שהוא אינו מסוגל לבלוע, וכי הטיפול התרופתי ניתן רק בטיפול נמרץ.

בעקבות הטיפול הרשלני במחלקה, לחץ דמו של התובע עלה שוב לערכים מסוכנים ביותר של מעל 220/150. רק לאחר שהידרדר מצבו, ובעקבות זעקותיה של רעייתו, הוחזר התובע לטיפול נמרץ בדחיפות.

מבית החולים יצא התובע כשהוא שבר כלי. לדברי אשתו, בעקבות האירוע, הפך בעלה מאדם עצמאי ופעיל, לסיעודי לחלוטין, הסובל מפגיעה קוגניטיבית קשה ביותר. לעדותה, בסוף השהייה במיון, הרופא המטפל שנתן לבעלה מנה מופרזת של תרופה, פנה אליה וביקש להתנצל על מה שאירע.

"כיום בעלי פגוע מאוד. הקושי הוא בעיקר בהתמודדות עם אדם שהיה חכם ביותר, אבא משמעותי ביותר, וכיום שיקול הדעת שלו ברמה מאוד נמוכה. אין לו יכולת לגבש רעיון כלשהו, קיים קושי בזיהוי עצמים, שליפת מילים, זיהוי הנכדים והילדים. לא קיימת התמצאות בזמן ובמרחב והתחושה היא שהתובע במרבית הזמן מנותק מהמציאות".

לתביעה צורפה חוות דעת פרופ' מאיר ברזיס, מומחה ברפואה פנימית, שקבע כי מתן התרופה 'איזוקט' בכמות שניתנה חרג מכל פרקטיקה רפואית מקובלת וגרם ישירות לאירוע המוחי.

לדבריו, התובע קיבל ארבע מנות 'איזוקט' בתוך דקות ספורות, למרות שההתוויה הרפואית הרשמית אינה כוללת טיפול ביתר לחץ דם. מתן התרופה במינון גבוה ובמהירות חריגה גרם לירידה חדה בלחץ הדם, בניגוד להמלצות רפואיות מבוססות.

המומחה קובע בחוות דעתו כי הירידה המהירה בלחץ הדם (כמעט 50% תוך דקות ספורות) פגעה באספקת הדם למוח, במיוחד באזורים שנפגעו משבץ קודם, וגרמה לאירוע מוחי נוסף. קשר זה צוין גם בתיעוד הרפואי של בית החולים.

לדבריו, הספרות הרפואית קובעת כי יש להוריד לחץ דם בצורה הדרגתית וזהירה כדי למנוע שבץ, במיוחד אצל חולים עם מחלת כלי דם טרשתית. במקרה זה, הצוות הרפואי פעל בניגוד להמלצות המקצועיות.

בנוסף, קובע המומחה, בית החולים המשיך להתרשל לאחר האירוע במהלך אשפוזו של התובע, והחמיר את מצבו. לדבריו, לאחר האירוע המוחי, התובע סבל מתנודות קיצוניות בלחץ הדם, קושי בבליעה, ודימום מוחי. למרות מצבו, בבית החולים נמנעו מלתת לו טיפול תרופתי להורדת לחץ דם בטענה שאינו מסוגל לבלוע, מה שהוביל להחמרת מצבו.

לתביעה צורפה גם חוות דעתו של ד"ר ראובן אייכנבאום, מומחה לנוירולוגיה ושיקום, שהעריך את נכותו של התובע ב-100%, תוך שהוא מציין כי הפגיעה המוחית הבלתי הפיכה ממנה הוא סובל מונעת ממנו כל תפקוד עצמאי, והוא זקוק לסיעוד ועזרה קבועים בכל פעולותיו היומיומיות.

בתביעה, אותה הגישו עורכי הדין אלמוג וקלו-יוגב, הם מבקשים מבית משפט השלום בתל אביב להורות לבית חולים 'מאיר' ולקופת חולים 'כללית' המפעילה אותו, לפצות את התובע בפיצוי המקסימלי שבסמכות בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים).

התביעה הוגשה בימים אלה, וטרם הוגש כתב הגנה.