
בעקבות מחסור חמור במקומות כליאה, עשרות מעצרי מסתננים ועובדים זרים בלתי חוקיים בוטלו מתחילת השנה, כך נמסר בסיור ועדת עובדים זרים בבית הסוהר גבעון. יו"ר הוועדה, ח"כ אתי עטיה מ'הליכוד', תיארה את המצב כ"בלתי מתקבל על הדעת" וקראה לשר לביטחון לאומי לפעול בדחיפות בנושא: "היום הוחלט לכלוא אותם אבל בפועל אין מעצרים כלל, והמסתננים מסתובבים חופשי. מדובר בעתיד מדינת ישראל בשנים הבאות".
תת-גונדר יוסף כניפס, סגן מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, הציג אתגרים כבדים בניהול בתי הכלא, שבהם כלואים כ-2,000 מחבלים עם מאסרי עולם כפול. "הם מחכים לאירוע קיצון במטרה ליצור היפוך מצב", אמר. "היום הם חוששים להיכנס לבתי הכלא, לאחר שהמדיניות השתנתה והאווירה השתפרה משמעותית".
מפקד כלא גבעון, סגן גונדר יניב דקל, הסביר כי כ-50% מהעצורים הם עובדים זרים ערב גירוש, הכוללים גברים ונשים המופרדים זה מזה. לדבריו, כלא גבעון מתמודד עם עצורים מדוברי שפות שונות, תרבויות ועמדות שונות כלפי השלטון, כשישנם גם בעיות רפואיות ונפשיות מורכבות. בנוסף, ציין כי הסוהרים נתקלים באלימות מצד מגורשים "שאין להם מה להפסיד".
עוד באתר:
ערן קהת, ראש זרוע ההרחקה ברשות האוכלוסין, אישר כי "אין כיום מעצר יזום על שהייה בלתי חוקית, אלא אם נעצר החשוד על עבירה פלילית ונמצא שהוא שוהה בלתי חוקי". יו"ר הוועדה ח"כ עטיה הדגישה את הצורך בפתרון מיידי לחוסר הסנכרון בין רשות האוכלוסין לשירות בתי הסוהר, בין היתר בהקמת מנגנון זיהוי אחיד לטביעות אצבע.
כינרת צימרמן, המשנה ליועמ"ש שב"ס, הציגה תמונת מצב קשה: "אנחנו במצב חירום כליאתי שלא היה מעולם. עד המלחמה היו בישראל 16,000 כלואים, היום יש 24,000 – ללא הרחבות או הגדלות במתקנים. אנו נאלצים להפעיל סדרי עדיפויות בין שב"חים, עצורים מנהליים ומגורשים." עוד צוין כי חלק מהמסתננים מגישים עררים רבים נגד גירושם באמצעות עורכי דין ועמותות, וקיימת אף תופעה של הסתננות דרך נתב"ג. ח"כ עטיה דרשה לחדש את החקיקה ולהתמודד עם הפערים הבולטים בתחום.