למה עשיר נותן לעני? פלייליסט מרענן לשבת

לא ייאמן שאנחנו מתקרבים בצעדי ענק וכבר מברכים את חודש אלול, ויש סוגי אנשים שכבר מתאמנים כדי לא להיכשל ולחייך חס ושלום בכל חודש אלול…

אנחנו נמצאים בשבעה דנחמתא אבל אנחנו גם נמצאים בשבוע שלישי של חגיגות. השבוע נחגוג שנה שלימה של הפלייליסט שלי באתר 'אמס'. ואני רוצה להודות לכולכם גולשי 'אמס'. תודה על כל התגובות. אני גם רוצה לומר תודה לצוות של האתר 'אמס'. אני אתחיל עם מני גירא שוורץ – הוא הגה את הרעיון שהפלייליסט שאני שלחתי לקבוצה של 40 – 50 אנשים יעלה לאתר 'אמס', והסבלנות שלו שהוא סובל אותי כל שבוע מחדש. עוד מישהו שמגיעה לו תודה מיוחדת זה העורך יענקי הס שדואג שהפלייליסט יעבוד כראוי ושזה יעלה כמה שיותר מוקדם. תודה גם לשאר העורכים שעושים את מלאכתם נאמנה ומעלים את הפלייליסט במסירות מידי שבוע, כמו את שאר הידיעות והכתבות באתר הפופולרי.

חלק מהדברים והשירים כתבתי ושמתי כבר בשנה שעברה אבל לא נורא, מי שפספס את זה יכול להשלים את זה כעת, עם הפלייליסט הזה. תקבלו גם דברים חדשים שאני מוסיף השבוע – לדוגמא, שיר חדש שיצא רק השבוע של ברכת החודש נוסח גרין ועוד שירים שלא שמתי שנה שעברה.

בדרך כלל אני מתחיל עם מה שאני מכנה 'אקטואליה', לדוגמא – יארצייטים וכו' והשבוע יש שלושה. אחד מהם חל היום – יום חמישי, אבל כדי לערבב את השטן אני אשאיר את השירים הללו לקטגוריית 'שיר לכבוד שבת' וכל השירים הללו קשורים לשבת.

נתחיל עם פרשת השבוע: כמו תמיד אני רוצה לקיים "ואהבת לרעך כמוך" את דברי התורה לקחתי מהתוכניות המדהימות משנים הקודמות של ידידי מני גירא שוורץ – 'שעתיים לשבת' מידי יום שישי בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק'.

—

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה" וכו' ידועים דברי הרמב"ם שגם הרמ"א מביא בשולחן ערוך "שיויתי השם לנגדי תמיד הוא כלל גדול שמקיימו זוכה ליראת שמים ולקיום מצוות", הרב וולך אומר שהדבר הזה שהרמב"ם והרמ"א מציינים זה בפירוש הפסוק שלנו "ראה אנכי", כלומר אם אדם רואה לנגד עיניו את "אנכי השם" את השם יתברך, שהוא מול השם ולפני השם כל הזמן, אז תבוא עליו את הברכה. יש לנו שלושה שירים בווארט אחד. הוא כלל – שרולי ויליגר / שויתי – יעקב שוואקי / שויתי – קול סלוניקה)

—

"את הברכה אשר תשמעו אל מצות השם" וכו'. "אשר" לשון וודאי. "כי אם" אשר תשמעון לשון ספק, למה בלשון וודאי ולשון ספק? אומר החיד"א כי יהודי חזקתו שמקיים מצוות כי הרי נשמתו חצובה מקודש הקדשים. אבל לגבי עבירות זה כבר ספק. ולכן אומר לנו הפסוק "אם לא תשמעון" זה ספק גדול. בעל 'הפלאה' והרה"ק רבי יונתן אייבשיץ מפרשים הפסוק הזה בהתאם לאמירה מחשבה טובה הקב"ה מצרפו למעשה אם תהיו מוכנים לשמוע את דברי אז בוודאי שתלכו בדרך הטובה, ואם לא ח"ו יהיה ההיפך הברכה. כפי ששר יוני שלמה מחשבה טובה הקב"ה מצרפו למעשה – טראכט גוט וועט זיין גוט – תחשוב טוב יהיה טוב.

—

"כי אם אל המקום אשר יבחר השם אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו, שם לשכנו תדרשו ובאת שמה". אומר ה'חתם סופר': אם תדרשו ותשאפו להתקרב למשכן השם בוודאי שהדבר הזה יעלה בידכם. כי הבא להיטהר מסייעין בידו. ה'תפארת שלמה' הוסיף בעניין הזה כי בית המקדש השלישי עומד מוכן רק צריכים להשתוקק אליו, הפסוק אומר "לשכנו תדרשו" אם תדרשו את משכן השם אז תזכו לכך ומוסיף שבגלל זה המשכן השם נקרא "דביר" ביתך ככל שנרבה לדבר ולהתפלל על הגאולה ולהקמת בית המקדש כך נבנה את בית המקדש במהרה בימינו. (ואשי ישראל – גרסטנר)

—

"אחרי השם אלוקיכם תלכו וכו' ובו תדבקון". בגמרא במסכת סוטה דף יד, לומדים מכאן שיש לאדם להידבק במידותיו של הקב"ה. ה'מאור עיניים' היה מקרב כל יהודי והיה אומר אנחנו רואים בפסוק הזה שצריכים להידבק במידותיו של הקב"ה ובתפילות בימים הנוראים מתפללים שהקב"ה טוב ומטיב לכל. בדיוק כמו שהקב"ה מקרב כל יהודי כי לכל יהודי יש נקודה קדושה כפי ששר ידידי היקר שרולי גרין. כך אנחנו צריכים לנהוג עם כל יהודי לקרב אותם ולחזק אותם בכך אנחנו מתדבקים במידותיו של הקב"ה.

—

"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך וכו' נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו". פסוק חשוב וצריך לבאר אותו וצריך לחזור שוב ושוב לומר ולהודיע לציבור על העניין הזה של קיום מצוות הצדקה שואל הסבא מקעלם למה צריך שהעולם יתנהל בצורה הזאת שבו יש אנשים שזקוקים לעזרה ולעומת זאת יש אנשים שיש להם לעזור הם העשירים נותנים לעניים ועל ידי כך הם זוכים לברכה. למה שלא נלך ישר אל האדם שהקדוש ברוך הוא יתן לאותו עני את מה שהוא צריך יתן לו את הברכה ישירות. אלא ללמדנו שאל יחשוב האדם העושה חסד עם המקבל שהוא זה שעושה איתו חסד. ההפך הוא הנכון כל הברכה שיש בבית העשיר כל הברכה שיש לכל אדם שהיא רק בזכות הנתינה שלו כפי שיעקב שוואקי שר את מה שהמשנה במסכת אבות אומרת לנו 'תן לו משלו' היינו השם נתן לכל אחד ואחד בשביל לתת לעניים בגלל שזה שלהם בסך הכל פיקדון בידי אלה שיש להם. והחיד"א מבאר כאן את כפל הכתוב הפסוק אומר לנו נתון תיתן פעמיים היינו שהשם יתברך נותן לך משמים כדי שאתה תיתן לו כלומר לאחר.

—

עוד ווארט על ולא ירע לבבך. הרמב"ן לומד מכאן שצריך לתת צדקה בסבר פנים יפות ולא בצרות עין וכפי שמופיע בגמרא בבא בתרא דף ט' הנותן פרוטה לעני מתברך שש פעמים והמפייסו מתברך בי"ד ברכות למעשה נמצא שמי שמפייס עני הרי שהוא גדול ממי שנותן צדקה ומבאר בעניין הזה המהר"ל מי שנותן ממון הרי שהוא עוזר לאדם הוא עוזר לו במקום אבל מי שמפייס עני הרי שהוא לא עוזר לו רק לצרה שלו שיש לו באותו מקום אלא הוא עוזר לו לעולם כי הוא נותן לו חיות, הוא מרגיע אותו, נותן לו תקווה הרי שמעלה הזו גדולה יותר וזוכים בי"ד ברכות. לתת פרוטה לעני וגם לפייסו בדברים בסבר פנים יפות ולא בצרות עין. כפי שרש"י מבאר לנו אם אתה משמח את שלי אז אני משמח את שלך. קבלו שני שירים על המילים הללו. הראשון גדולה הזמר זאנוויל ויינברגר, מאיר אדלר, אהרלה סאמט. מוטי ויזל, בנצי שטיין ובנצי קלצקין בליווי של מקהלת מלכות. והשני של שלומי גרטנר.

—

כמה ווארטים וכמובן שירים על הפסוק בנים אתם לה' אלוקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת. לכאורה קשה מה הקשר בין בנים אתם לה' אלוקיכם להמשך הפסוק לעניין שלא תתגודדו האיסור של צער על המת. מבאר כאן האבן עזרא מאחר שאתם עם ישראל יודעים שאתם בנים לה' שהקדוש ברוך הוא אוהב אתכם יותר מאשר אב לבנו. על כן לא תצטערו יותר מדי כשמתרחש לכם חלילה אסונות או צרות. גם אם אתם לא מבינים תסמכו על הקדוש ברוך הוא שזה לטובה כפי שיוסי רוז שר באחר האלבומים של סוליד גולד כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד.

הגמרא במסכת קידושין דף לו מביאה מחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר מתי אנחנו נקראים בנים. לפי רבי יהודה רק אם עושים רצונו של מקום נקראים בנים אבל רבי מאיר אומר בין כך ובין כך נקראים בנים והרשב"א מביא במקום שההלכה היא כרבי מאיר. כשמקיימים מצוות צדקה גם בעניים שאינם מהוגנים למה כי בסופו של דבר גם הם אותם עניים בנים למקום אף שאינם מהוגנים אף שהם רחוקים מקיום תורה ומצוות. וזה גם ההסבר מדוע נודרים מצדקה ואומרים לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס או אלקה רבי מאיר ענני. ובעקבות ההסבר הזה יוסף ניוקומב הלחין את השיר בנים למקום – אלקא דמאיר ענני.

אבל אם כבר הזכרתי את 'בין כך ובין כך' חייבים גם לשים את השיר המדהים של אברהם פריד שפעם אמר בראיון והביא ממאמר חסידות ואני מצטט אותו: השיר [בין כך ובין כך] הזה נולד על-ידי לימוד מאמר חסידות. שם מובא המחלוקת בנוגע להחלפת בני-ישראל באומה אחרת. ואחת הדעות זה: 'בין כך ובין כך בני הם'. ועל זה אני הוספתי מפסוקי תנ"ך: "אהבתי אתכם אמר השם"… ומפסוק בדברים "בנים אתם להשם".

—

עוד שיר מהפסוקים מהפרשה 'למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך' שיר יפה של אברהם מרדכי שווארץ שיצא לאחרונה.

—

בפרשה גם לומדים על "חיות" איזו חיה כשרה לאכילה ואיזו אסורה. אני בטוח שגם אתם מכירים טוב את המשפט "אתם מתנהגים כמו חיות" לפחות קובי ברומר שמע את זה הרבה ובגלל זה הוא קורא לשיר אנשים כשרים של נפתלי קמפה "ווילדע חיות" אז הנה השיר ע"פ המילים של רבי נחמן מברסלב: "רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים". שיר שקשור ל"חיות". כמובן שיש הסבר למה הוא מתכוון אבל אני משאיר את זה לכם לעשות את שיעורי הבית… ובמקרה גם בפרק ה של מסכת אבות שאנחנו אומרים השבוע כתוב שלפעמים אנחנו צריכים לנהוג כמו חיות. הוי עז כנמר וקל כנשר. רץ כצבי וגיבור כארי חעשות רצון אביהם שבשמים. השיר הזה תשמעו ביחד עם שאר השירים של מסכת אבות פרק ה קרוב לסוף הפלייליסט.

—

בפרשתינו ישנו את הציווי הידוע "ושמחת בחגך והיית אך שמח". הלוואי שזה היה כל כך פשוט כי לצערנו יש הרבה שמקיימים מצוות "ונהפוך הוא" לפני החג והחג עצמו עובר בצעקות הכי גבוהות שאפשר, אני מקווה שעם התזכורת הזאת זה יעזור קצת.. שמתי רק שיר אחד של זמר פחות מוכר לישראלים אבל לאמריקאים הוא מאוד מוכר בתור שחקן בהצגות ביידיש ושמו קאפי עלנבויגן.

הפטרת השבוע:

אחד הפסוקים בהפטרה "וכל בניך לימודי השם" בנוסף לשירים של פרחי לונדון ומנדי ג'רופי. חשבתי אין מתאים יותר לצרף לפלייליסט את השיר "בונייך" שאני זכיתי להצטרף (לצרוח) במקהלה מתוך האלבום 'שלאגר' בלחנו של לויק טובול בביצועו של יוני שלמה

השיר השני מתוך ההפטרה מאוד אהוב עלי והשיר הוא "הוי כל צמא לכו למים" שמבצע יידל ורדיגר והקטע שאהוב עלי ביותר זהו כמובן הקטע האינסטרומנטלי שכתב אלי לאופר, פשוט תענוג לשמוע את זה…

—

שבת מברכים: כפי שהזכרתי שהשבוע ייצא שיר חדש של ברכת החודש נוסח יוסי גרין. אבל אי אפשר לוותר על אלי שוובל שיעשה לנו 'כרפס במוח'.

שירים לכבוד שבת:

כפי שהזכרתי שהשבוע מציינים שלושה יארצייטים

אנחנו נתחיל עם האדמו"ר מטאהש זצ"ל שהיומא דיהילולא שלו חל היום (יום חמישי). שנה שעברה אברהם מרדכי שווארץ חידש את השיר 'תשועת עולמים' שיר שהיה אהוב עליו במיוחד. לחן של שלום מיכל ארגל. המילים מתוך 'ויתן לך' שאומרים במוצאי שבת.

אתמול – יום רביעי היה היארצייט של בעל הדברי יואל מסאטמאר זצ"ל. נשמע את השיר שלום עליכם שהלחין רבי בעריש ווישאווער הי"ד עבור הבעל דברי יואל מסאטמאר זצ"ל. שיר שגם אני גדלתי עליו בתור ילד כשלמדתי בחיידר וגם בקעמפ של סאטמאר. הביצוע המושלם ע"י 2 תלמידי סאטמאר יוסי גרין ואייזיק האניג

ונסיים עם השיר הידוע אוי אוי אוי שבת שחיבר האדמו"ר מסקולען זצ"ל (דרך אגב הוא גם הלחין את השיר הידוע ימים על ימי מלך תוסיף) שיומא דהילולא שלו שחל בשבת וקבור במונסי סמוך ונראה לקברו של האדמו"ר מריבניץ זצ"ל.

א גוט שבת!