"איך אתה מעז לחייך בחודש אלול?" | הפלייליסט

שוב ברוכים הבאים אל הטור המוזיקלי שלי. כפי שציינתי שבוע שעבר – אנחנו נכנסים לשנה השנייה מאז שהפלייליסט התחיל לעלות לאתר המצויין 'אמס'. ולמצטרפים החדשים שמזהה את השם שלי שאוהב 'רק' שירים של פרחי לונדון. אני רוצה להרגיע אתכם שהפלייליסט השבועי לא יכלול רק שירים של פרחי לונדון. השירים בתוך הפלייליסט בדרך כלל קשורים לאקטואליה (יארצייט של צדיקים, שבת מברכים, יום הולדת וכדומה). טקסט מתוך הפרשה והפטרה, שילוב של דברי תורה קצרים על פרשת השבוע, לצד שירים הקשורים למסרים העולים מתוך אותם ווארטים. ולסיום שיר לכבוד שבת.

הווארטים לקוח מהתוכניות 'שעתיים לשבת' ב'קול חי מיוזיק' ששודרו בשנים קודמות. ובאמת תודה רבה לידידי מני גירא שורץ – מגיש התוכנית מידי יום שישי בין 12:00 ל-14:00, שמביא בכל שבוע דברי תורה לפרשת השבוע והקשרם לשירים בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו.

יום טוב גדול אצל הנוהגים לא לחייך מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור, הם כבר יכולים לצעוק על כולם "אלול איך אתה מעיז לחייך" וכו', אנחנו כאן "נשיר" אלוללל ביחד עם להקת 'פומפדיתא' ואם כבר הזכרתי את חודש אלול אז חייבים להזכיר עוד כמה דברים שעושים בחודש אלול. מוסיפים את פרק כ"ז בתהילים. בכל חודש אלול אני אפתח עם שיר אחד מתוך פרק כ"ז בתהילים. את הרעיון לפתוח את הפלייליסט עם שיר מתוך פרק כ"ז בתהילים קיבלתי מידידי אפרים קמיסר. כמובן שיש כ"כ המון שירים ובאמת היה לי קשה לבחור אלו שירים "יזכו" להיכנס לפלייליסט. לכבוד השבוע הראשון אני רוצה לתת את הכבוד לעוד תושב מונסי ואני מתכוון למנצח הדגול של מקהלת 'צליל וזמר' אברהם רוזנברג ונשמע את השיר הראשון מתוך האלבום הראשון 'אחת שאלתי'.

חוץ מלשיר אלול, גם תוקעים בשופר. השיר הראשון שקופץ לי בראש, הוא הלחן המדהים של ישעי' גרוס והערשי וינברגר על קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע לתפילתו של "סנגורם של ישראל", שהיה מתפלל בכל שנה לפני התקיעות של ראש השנה. הביצוע של חיים ישראל ויואלי קליין. אגב יצוין כי בתוכנית מוצ"ש חי עם מנחם טוקר, סיפר יואלי קליין שאחרי שחיים ישראל ביקש אישור להוציא קאבר לשיר 'ואפילו בהסתרה' הוא גם ביקש להצטרף אל השניים לביצוע השיר הבא בטריו.

בשבת הקרובה חל היומא דהילולא של התוספות יום-טוב רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן. בהרבה מקומות נוהגים לומר את 'מי שברך' שהתוספות יום-טוב חיבר בעקבות גזירות ת"ח ת"ט בהם נרצחו יהודים רבים. בדיוק לפני שנתיים (ג באלול תשפ"ג) הוציא המלחין האגדי רבי חיים בנט את השיר 'מי שברך' יצירה חדשה שהולחנה בעקבות ההתעוררות הגדולה בעם ישראל שלא לדבר בעת התפילה, בביצוע של אברימי רוט, מקהלת ידידים העולמית ומקהלת הילדים "רננו חסידים הבני ברקית. צירפתי גם את השיר 'ויזכה לראות בנים' של מיכאל שניצלער ז"ל המילים מתוך מי שברך של התוספות יום-טוב.

—

חייבים להתייחס לחזרה ללימודים של ילדי התשב"ר, בחורי ישיבה ואברכי כולל, כפי ששר לנו שלומי גרטנר בלחנו של יוסי גרין. אבל כדי ללמוד תורה צריכים גם להתפלל "והערב נא השם אלוקינו את דברי תורתך בפינו וכו' כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה". אני גדלתי והתחנכתי בחיידר של חסידות סאטמאר במונסי ושרנו שיר מדהים ביותר על המילים "והערב נא" שהלחין ר' יודל וורצברגר, חסיד ומלחין ידוע בחצר סאטמאר. אני לא יודע כמה זה מוכר אצלכם בארץ הקודש אבל זה שיר באמת מיוחד. כאמור לחן ר' יודל וורצברגר והעיבוד ע"י הרשל לייבוביץ.

תפילה נוספת שאנו נושאים כל בוקר, "בעבור אבותינו שבטחו בך, כן תחננו ותלמדנו וכו'. יש כמה שירים יפים אבל הפעם בחרתי את הלחן הנפלא של אלי קליין ונפתלי קמפה בביצוע לייב מתוך מעמד סיום הדף היומי בהלכה של ארגון 'דרשו'.

עכשיו ניגש לשירים הקשורים לפרשת השבוע

פרשתנו נפתחת בציווי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", למה "לך" בלשון יחיד,

הרבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע משייך את ההדגשה בפסוק הראשון בפרשה במילה 'לך' לראש השנה. וכך מבאר הרבי רב לוי יצחק שהקדוש ברוך הוא שופט את עם ישראל ברחמים אלא שאנחנו כאן למטה צריכים לעורר מלמטה את מידת הרחמים שהיא זו שתפעל עלינו מלמעלה ואיך אנחנו עושים זאת על ידי כך שאנחנו מלמדים זכות על כל יהודי ויהודי על ידי זה שאנחנו מעוררים אהבה ואחווה מדברים טוב על השני כשאנחנו נוהגים כאן במידת הרחמים מתעוררים ברחמים על אחרים סביבותנו אזי בכך אנחנו מעוררים גם את המידה הזו בעולמות העליונים. שופטים ושוטרים תיתן לך אתה עצמך אתה תתקן ותכין את המשפט שמתרחש למעלה על ידי שעריך כשאתה עושה במעשיך איך שאתה מסתכל ומביט על אחרים ושפטו את העם משפט צדק אם אתה מסתכל על אחרים בעין טובה (זה מזכיר לי את השיר לך נא ראה את שלום אחיך הטוב והשלמות)  בעין של רחמים, מלמד עליהם זכות. אזי בכך אתה מעורר את המידה הזו גם כן מלמעלה כי בדרך שאדם מודד כך מודדים לו. וזה מזכיר לי שיר של אברהם מרדכי שווארץ ליב האבן א איד וועט די באשעפער דיר ליב האבן (תאהב כל יהודי אז הקב"ה יאהב אותך)

רבי חיים ויטאל אומר כי לכל אדם יש כמה שערים בגופו, כמו הדיבור או שמיעה, וזה בא להזכיר לכל אחד מאיתנו לשים שופטים ושוטרים לשערים הללו. ומי ששומר על שעריו מובטח לו שיקיים בו הפסוק פתחו שערים ויבוא גוי צדיק. לרבי חיים בנט יש שיר מדהים על הפסוק הזה.(פתחו שערים – להקת רננו חסידים)

—

"ושפטו את העם משפט צדק" – אומר המדרש: בזמן שדנים צדק ועושים צדקה עם הבריות לכן כתוב צדק צדק תרדוף, יש הרבה שמפרשים פה על העניין של מצות הצדקה, אומר המדרש שכשעושים זאת מתקיים הפסוק "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף", כי כשעושים את החסד והאמת פה בארץ, אז מגיע הצדק משמים, הקב"ה עושה עמנו את ההמשך הפסוק – "גם השם יתן הטוב וארצנו תתן יבולה". (השיר חסד ואמת – דדי גראוכר ע"ה)

—

"צדק צדק תרדוף". גם זה קשור לגודל מעלת מצוות צדקה, החיד"א מביא בעניין הזה, שמי שמצפה לישועה ונותן צדקה עבור זה ועדיין הישועה לא הגיעה והוא ממשיך ושוב נותן צדקה ומצפה ולא מתייאש, עליו נאמר הפסוק "צדק צדק תרדוף", ממשיך לתת צדקה, אז בו מתקיים המשך הפסוק "למען תחיה וירשת את הארץ". נשמע שיר יפה שהלחין יוסי גרין וביצע בצלאל גולד על דברי הרמב"ם "מעלה גדולה שאין מעלה ממנה" על מי שנותן צדקה וממשיך לתת צדקה. (מעלה גדולה – לחן של יוסי גרין, עיבוד של משה לאופר)

—

פרק יט פסוק יז, "ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני השם". אומר רש"י: "יהיה דומה להם כאילו עומדין לפני המקום". אנחנו מכירים את הפסוק "דע לפני מי אתה עומד". (צירפתי שני שירים, אחד של אלי גרסטנר ואחד של אברהם פריד)

—

שיר נוסף הוא על פסוק מתוך הפרשה – "תמים תהיה עם השם אלוקיך", אומר רש"י "התהלך עמו בתמימות". יש שיר מדהים של ר' משולם גרינברגר, קצת ארוך אבל שווה האזנה. שמתי גם את השיר "ריבון העולמים אוהבי השם אהבת תמים" של שלומי גרטנר. (הלחן של ליפא שמעלצר)

—

ברש"י מתוך הפרשה פרק כ פסוק ד כתוב "כי השם אלוקיכם ההולך עמכם" וכו', אומר רש"י: "הם באים בנצחונו של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום". (השיר אל תירא – אברהם פריד, לחן משותף לפריד ולמשה לאופר)

הפטרה:

פסוק ז: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר" וכו' שמתי ביצועים של כמה זמרים. והנה הרשימה: יהודה צ'יק, אידיש נחת, פרחי לונדון (איך לא?) ומשה צבי וינטרוב. אבל אני רוצה להתייחס דווקא לביצוע אחד. אבל לפני כן הקדמה קצרה… יש שאלה אחת שכל זמר ומלחין לא אוהב ששואלים אותם. וזה "איזה שיר אתם הכי אוהבים". לי אישית גם אין לי תשובה לשאלה הזאת, אבל אם שואלים אותי ה-Top 10 שאני הכי אוהב, אז שיר אחד ספציפי מתוך העשר השירים הללו זהו השיר "מה נאוו על ההרים" של אייזיק האניג שהלחין הרב הלל פלאי והעיבוד המדהים של משה לאופר.

פרקי אבות:

שמתי כמה שירים מפרק ו'

רבי מאיר אומר – יעקב שוואקי

רבי מאיר אומר – אוהד מושקוביץ

כך היא דרכה של תורה – צליל וזמר

שיר לכבוד שבת: השבוע בחרתי בשיר חדש ויפה שיצא ממש לפני כמה שבועות מתוך זמירות השבת קל אחד בראני של ידידי ושדרן המוכשר הרשי אייזנבך.

שתהיה לכולם שבת שלום!

 

 

 

סדר השירים לפרשת שופטים תשפ"ה

אלול – פומפדיתא

אחת שאלתי – צליל וזמר

תקע בשופר – חיים ישראל ויואלי קליין

מי שברך – אברימי רוט (לחן של רבי חיים בנט)

ויזכה – מיכאל שניצלער (מתוך מחרוזת)

בשבתך – שלומי גרטנר

והערב – סאטמאר

בעבור אבותינו – נפתלי קמפה – לייב מתוך מעמד סיום הדף היומי בהלכה של ארגון 'דרשו'.

לך נא – חיים ישראל

האב ליב א איד – אברהם מרדכי שווארץ

פתחו שערים – מקהלת רננו חסידים

חסד ואמת – דדי גראוכר

מעלה גדולה – בצלאל גאלד

דע לפני – אלי גרסטנר

דע לפני – אברהם פריד

בתמימות – משולם גרינברגר

ריבון העולמים – שלומי גרטנר

אל תירא – אברהם פריד

הפטרה: מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וכו'

יהודה צ'יק

אידיש נחת

פרחי לונדון

משה צבי וינטרוב

אייזיק האניג

פרקי אבות:

רבי מאיר אומר  (כל העוסק) – יעקב שוואקי

רבי מאיר אומר – אוהד מושקוביץ

כך היא דרכה של תורה – צליל וזמר

שיר לכבוד שבת:

קל אחד בראני – הרשי אייזנבך