כאשר שומעים בימים האחרונים את המילים "צה"ל נערך לכיבושה של העיר עזה", לעיתים נדמה שמדובר במסר הצהרתי בלבד. כדי ללמוד על המילים הללו ומה עומד מאחוריהם, ננסה להביא את תמונת המצב כפי שהיא משתקפת ברצועת עזה ובירושלים מחד, ובוושינגטון מאידך.
לשם השתלטות על רצועת עזה נדרשו בזמנו שש אוגדות עם עשרות אלפי לוחמים ששהו על השטח בו זמנית. לפי התוכנית כיום, מדובר על חמש אוגדות ובהם אוגדה 162 בחלק הצפוני, לצידה אוגדה 99 ואוגדה 98, במרכז הרצועה אוגדה 36 ובדרום הרצועה אוגדת עזה – אוגדה 143.
לצידן של האוגדות גויסו 12 צוותי קרב חטיבתיים ולצידם עוד שלוש חטיבות מרחביות שתפקידם לשמור על הפרימטר, על הגדר ועל הישובים עצמם כאשר בשיא הפעילות אמורים להיות בפועל 130 אלף לוחמי מילואים כשחלקם יפעל בעזה והשאר מילואים שיפוזרו בגזרות אחרות כמו יהודה ושומרון, לבנון וסוריה.
עוד באתר:
לפי תוכנית צה"ל שפועלת כבר מזה שלושה שבועות, במקביל לשינוע האוכלוסייה, מופעלים חיל האוויר וחיל ההנדסה כדי להקריס בניינים, כשכוחות החי"ר והשריון פועלים מסביב לעיר כדי להכין את התשתית והקרקע לכניסה מהירה וחלקה.
לפי ראיית הצבא ובראשה הרמטכ"ל אייל זמיר, התוכנית תהיה עצימה אך יידרש זמן כדי להביא את הכוחות לכל הנקודות בכל רחבי העיר עזה ובנותיה, זאת כדי לא לסכן הן את החיילים ובוודאי שלא את החטופים. כך, לכל צוות שיפעל באזור עזה – יתלווה כוח מילואים שקשור ליחידת השבויים והנעדרים (השו"ן), כדי לוודא שלא יפגעו בחטופים.
נציין שרק אמש ציין הרמטכ"ל שהחמאס הוכרע וכי הפעולות שנעשות עכשיו הן בכדי להשלים את הפעילות בשטח.
הימים הבאים יראו לנו את הכיוון.
